תודה לכם קוראים יקרים - כאלה שמגיבים בבלוג וכאלה שמגיבים אלי לאימייל, הדיאלוג שלי איתכם הוא חלק ממה שנותן לי הרבה מאד כוח ביום יום, כל מי משנהל בלוג יודע כמה האינטרקציה היא חלק בלתי נפרד ממנו. אני מתנצלת שאינני יכולה להגיב ישירות למי שכותב, כן זה באג ידוע בבלוגר ואנחנו תלויים בחסדי המתכנתים שיוציאו גרסאות......אז מי שרוצה שאענה ישירות על משהו מוזמנ\ת להוסיף לי כתובת אימייל בתגובה (למשל, בתיה בר און - תודה על הצעתך הנדיבה בקשר לארון המכונה, אשמח להתכתב באימייל).
ביום רביעי האחרון ה- 2 ביוני היה יום הולדתה של סבתא פנינה הראשון בלעדיה. מי שמלווה אותי בבלוג זה בשנה האחרונה כבר קרא הרבה על התובנות שהיו לי בקשר לאהבת התפירה שלי שכנראה הורשה לי ישירות ממנה. זה מוזר לחלוף על פני תאריך שהייתי רגילה להרים טלפון, לשלוח פרחים, לקנות דג קטן באקווריום אן מאפרה מיוחדת בנחלת בינימין ולבוא אליה, ככה בחצי התנצלות, כי סבתא היתה מהדור שלא מביע רגשות, ממעט במגע, קשוח עם עצמו ועם אחרים וגם יומולדת זה "בשביל מה באמת לא צריך"......ועם זאת בפנים בלב, בנפש המיוסרת שעברה את עוולות השואה ואת גירוש הבריטים לקפריסין רגע לפני הארץ המובטחת ואובדן של בעל בגיל צעיר ודאגות מכל מיני סוגים, חלקן לא ראציונאליות....עד היום האחרון לחייה - היא לא באמת הבינה את הארץ הלבנטינית המוזרה הזאת שבה חייה....ככה בין העולמות, אני יודעת שהיא חיכתה לשיחות הטלפון ביום ההולדת וישבה לבד בין ארבע קירות וספרה: בן אחד התקשר, בת שניה התקשרה, חתן מסר דרך אשתו, כלה מסרה דרך בעלה, נכדה אחת התקשרה נכדה שניה התקשרה, נכד שלישי ורביעי והחמישית.....וזהו....שתים עשרה בצהרים, מחממת את הצלי עם מעט הפירה נוגסת מעט ופורשת לנוח מול הטלויזיה. זהו עוד שנה עברה. מעניין אם שם למעלה נראים ימי ההולדת שלה מעט אחרת....?!אני יודעת שאת הקטע האחרון חלקכם אולי לא יבינו (או שאולי כן)....המשפחה בטוח שכן....אבל לי היה חשוב לכתוב, לזכרה.
אז "מזל טוב" איננו מתאים לסיטואציה, כי מזל טוב לא יהיה כבר לסבתא שלי ואולי בדיעבד אני חושבת שאולי כן, יש לה מזל שם למעלה. אז מזל טוב סבתא.
ולזכרה, בהמשך לפוסט הקודם, גם אחותי , שדרגה חולצת טריקו פשוטה שהיתה של סבתא, הוסיפה עיטור תחרה משגע וכפתורים עליו וכיווצים בקדימה...תראו איזה יופי:
מ-ק-ס-י-ם!
השבמחקמזל טוב לסבתא, איפה שלא תהיה- שתחגוג ותהנה :-)
השבמחקושדרוגי הבגדים בפוסט הזה ובקודם- מגניב!!!!
איך הפוסטים שלך תמיד כאלה מרגשים? אני בטוחה שסבתא שלך מאוד גאה בך, השידרוגים מקסימים ומלאי משמעות.
השבמחקכבר בפוסט הקודם השדרוג של החולצה שלה ריגש, אז הפעם הריגוש הוא כפול, בזכותך ובזכות מייקו הקטנה.
השבמחקאני בטוחה שסבתא אי שם במקום שכולו טוב ומאד גאה בכן.
למה את עושה לי תמיד לבכות!! את כותבת כל-כך יפה וכל כך מהלב ואני יודעת כמה את ומאירה הייתן קשורות לסבתא וכמה היא אהבה אתכן אהבת נפש וצידדה תמיד במה שלא עשיתן. זה מחמם לי את הלב כי אני לא הצלחתי ל"הגיע" אליה כמוכן.
השבמחק[זה דילג כנראה דור}
אמא
השדרוג מעולה בעיני:]
השבמחקאני בטוחה שסבתא שלך אי שם גאה בכן.
פוסט נוגע...ובתוכו - הפסקה שמדברת על הטלפונים מהילדים ונגמרת בפירה ובעוף - כתיבה במיטבה!
השבמחקתמונה נפלאה... ומזל טוב לסבתא - איפה שלא תהיה.
בדבר אחד אני בטוחה, שסבתא שלכן תהיה גאה לראות אתכן לובשות את הבגדים שלה.
השבמחקאת יכולה ליצור איתי קשר באימייל.
bar_on@hotmail dot com
סבתא נראית ממש כוכבת קולנוע בפוזה הזאת עם הארטיק. תמונה נהדרת. הכתיבה שלך מרגשת והחולצה מקסימה!
השבמחק