יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

נעה המתוקה

סיפרתי לכם כבר שהכרתי השנה חברה חדשה מקסימה שחולקת איתי את האהבה לתחביב משותף - תפירה. נעה בת 13 גרה פה בלונדון בשכונה, תלמידה בבית ספר תיכון, קנתה לעצמה את מכונת התפירה הראשונה, זו האדומה כמו של יונתן שפירסמתי בעבר. מאז, היא תופרת המון המון....ממש מוכשרת, מייצרת ומתנסה, לא מפחדת לגעת בחומרים ולהתנסות ופתוחה ללמוד טכניקות חדשות.
כבר הרבה פרוייקטים עשינו ביחד וגם נעה התקדמה מאד לבד ועשתה המון בבית. אני מביאה כאן רק דוגמא קטנה לדברים שהיא תפרה, בבית יש לה גם תיק מקסים, בובה נוספת, כרית סוכריה ועוד.... שאינם מצולמים כאן....
בובת מטריושקה מבדים נוצצים יושבת בכד:
שני סוסוני ים מהספר של טילדה נשענים בחן על כרית מקסימה עם פרח יויו:וברווזי טילדה חברים לברווז שאני הכנתי, בהמשך הוספנו לימני תחרה תכולה:

נכון שהיא ממש אבל ממש מוכשרת? אנחנו כבר מתכננות את הפרוייקט הבא.

יום שני, 28 בספטמבר 2009

מזל טוב - נולד לי תינוק חדש

טוב לפני שסבתא שולה חוטפת התקף לב....הכוונה היא לבלוג חדש, אח קטן לבלוג הזה שאותו אני מטפחת בקפידה ואהבה כבר 9 חודשים.
כן, לא להאמין אבל 9 חודשים לאחר פתיחת הבלוג הראשון (ממש כמו הריון ולידת ילד שני....), אני פותחת בלוג שני (חבל שלא עושים כסף מהמשרה הזאת), כסף אמנם לא, אבל הפידבקים והחיזוקים היו כל כך טובים שהחלטתי להפריד בין תכנים.

הבלוג הראשון שלי זה שאתם קוראים בו עכשיו, הBABY שלי הוא: BIGMOOK CRAFT, בלוג שיוקדש מעתה רק ליצירה וגם קצת להגיגי חיים ותיעוד אירועים מעניינים.

הבלוג החדש הוא הבלוג של כל המשפחה, זהו בלוג שיוקדש לטיולים שלנו. אנחנו גרים כבר שנתיים+ באנגליה, מטיילים הרבה, כל מיני סוגי טיולים, טיילנו גם לפני....אני משתדלת לתעד, גם בשבילנו וגם בשביל מי שירצה לטייל אחרינו. כדי שהמידע והזכרונות לא ילכו לאיבוד אני פותחת בלוג.
כמובן שהפקתי המון לקחים מניהול הבלוג הזה, אז כבר עכשיו מהתחלה אתם יכולים להרשם באמצעות כתובת אימייל (זה בחינם כמובן) ולקבל עדכונים כל פעם שאפרסם רשומה (אתה רואה מוטי, הצלחתי הפעם לבד, אני תלמידה טובה....) - חשוב לאקטב את המייל, מי שלא רוצה לא חייב להרשם, אבל אם אתם מעוניינים אתם חייבים להרשם הפרסומים לא יגיעו אוטומטית רק אם אתם מנויים על בלוג זה.
אתם מוזמנים לפתיחה החגיגית של הבלוג השני שלי: משפחה מטיילת
להתראות (בקרוב רשומה חדשה שם על ה- NEW FOREST אנגליה)

יום שישי, 25 בספטמבר 2009

סליחות....

כל נושא ה"סליחה" הזאת ביום כיפור הפך כבר מזמן לפתטי ומטופש, מילא כל נושא ברכות לשנה החדשה, עם זה אני דווקא חיה מאד בשלום, שיבואו כמה שיותר, סמס אימייל, אישי לא אישי, כמה שיותר ברכות ואיחולים אולי יגבירו את הסיכוי לשנה מצויינת!!!!
אבל "סליחה"? "סליחה" באימייל לא אישי? זה ממש ממש עבר כל גבול.....
וזאת הסיבה שדעתי על יום כיפור מאד נחרצת....אבל לא נכנס לזה כאן בדיון כה פומבי, זה מאד לא פוליטיקלי קורקט.
אבל בשביל שתבינו מה אני חושבת על יום כיפור ולו ברמיזה והומור, מצאתי באינטרנט את הדבר הזה שהוא ממש ממש מקסים:

ו...טוב אולי גם זה המקום בכל זאת לבקש סליחה קטנה אם פגעתי במישהו, כמובן בלי שהייתי מודעת לכך.....אבל שלאף אחד לא יהיו אשליות, אני לא מתכוונת למנוע מעצמי חומרי קיום בסיסיים לגוף בשל כך....וזהו לא מפרטת יותר על יום כיפור....(ואל תשאלו אותי במפורש אם אני צמה בבקשה)

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

הפתעה בתוך ספר

קרה לכם פעם שמצאתם איזה פתק עם משמעות סתם ככה בדיוק ביום שהייתם צריכים אותו? לי זה קרה....לפני יומיים התחלתי לקרוא (אני קוראת רק בעשר דקות הלוך-עשר דקות חזור מהעבודה באנדרגראונד / טיוב של לונדון, מגולדרס גרין לקאמדן....ככה אני יודעת מה אורך הספר, אצלי זה לא בעמודים זה בכמה ימי עבודה הספר נגמר....)
אז הספר שהתחלתי: "בגוף אני מבינה" מאת: דויד גרוסמן, נמצא אצלי כבר מלא זמן ולדעתי לקחתי אותו מאחותי שלדעתי השאילה אותו ממישהו אחר....כשפתחתי אותו נשר ממנו דף קרוע מדפדפת עם כתב יד לא מוכר (לא מישהו מהמשפחה שלי) ועליו הציטוט הבא משיר של נתן אלתרמן:

"יש אדם רואה הכל באור ורוד מאוד
זה לא טוב אומרים כולם, אפילו רע מאד
יש אדם רואה הכל באפילה קודרת
זו אותה המחלה רק בצורה אחרת
אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות"

* אין לי מושג איך מנקדים פה בכתיבה בבלוג אבל בחתיכת הדף זה היה מנוקד...

מעניין מי כתב את זה? למה? למי? כל כך הרבה חידות ושאלות חטטניות וסקרניות עולות מפיסת נייר אקראית שעשתה את דרכה מישראל לאנגליה במכולה בים....בלי לדעת בכלל שזהו ייעודה.

ואגב קריאת ספרים - אני מוחה בתוקף על העובדה שישראלים רבים "מכריחים" את עצמם לקרוא באנגלית כדי להתרגל לשפה (ביניהם בעלי היקר), יש לי שני טיעונים חזקים מדוע לא לעשות זאת:
1. קריאה זאת הנאה ואי אפשר להנות בקריאה שלא בשפת האם שלך!
2. עברית שפה יפה - עושר לשוני יישמר רק אם נקרא בעברית (במיוחד העברית הפתלתלה והציורית של דויד גרוסמן....)

אז זהו....מישהו מצטרף אלי למחאה או שכל חבריי הישראלים בגולה כבר השתמדו ועברו לקריאה בלשונות זרות? את הילדים שלי כבר איבדתי לטובת המטיפים הבית ספריים הדוגלים בעשר דקות קריאה כל יום לשיפור ה- SPELLING.....גם כאשר אני קונה להם הארי פוטר בעברית הם טוענים שזה לא אותו דבר, הרי הוא "בא מפה" אז למה הוא בעברית?

ועל אובדן העברית וההתבוללות ברשומה אחרת.........
מזמן לא פירסמתי יצירות....מבטיחה בקרוב לא לדאוג הבלוג לא שינה את יעודו לפתע לבלוג פילוסופי עם פירגונים לבעל (ראה רשומה קודמת), אלו היו מעידות חד פעמיות וממחר אני חוזרת למוטב!

לסיום - מאירה יש לך מושג מהיכן הגיע לספר הזה חתיכת הנייר הזו? (החידה לא מרפה....ה- MIND מחפש תשובה)

יום שני, 21 בספטמבר 2009

לגעת בעננים ובחזרה









האיש שלי חזר מהעננים....תרתי משמע! אחרי חמישה ימים באלפים הצרפתים, מתוכם שלושה ימי רכיבה מאומצים ביותר שעושים רק משוגעים לדבר אשר מתאמנים חודשים רבים לפני כן....הוא חזר חסר מילים מהחויה הכל כך מדהימה שעבר, הנופים, האתגר, הגבהים, הלבד בלי הילדים....(אחחחחח איך הייתי מתענגת על חמישה ימים לבד בלי הילדים, אני מוכנה אפילו לטפס את האלפים הצרפתים בשביל זה....)
זהו ה- ALP D'huez הידוע לשמצה בשל 21 הפיתולים החדים שלו.
והדבר הכי משמעותי הוא שהוא ושאר חברי הקבוצה (כ- 60 אנשים) גייסו עד היום תרומות בסדר גודל של למעלה מ- 160,000 ליש"ט!!! עבור עמותת Macmilan ,שזאת עמותה שתומכת בחולי סרטן ומשפחותיהם, ויש עוד חודשיים לסיום גיוס הכספים.
קבלת הפנים בשדה התעופה היתה מאד מרגשת! (האופניים הגיעו באיחור של יום אבל למרבית הפלא הוא לא קיבל התקף לב מזה...כנראה שגם ל"מכור" אופניים נמאס מהמכונה הזאת אחרי שלושה ימים כאלה.....
עכשיו נראה מה יהיה השגעון הבא....

יום שבת, 19 בספטמבר 2009

חלונות

חלונות זה לא רק שם של תוכנה מפורסמת שאף אחד כמעט לא חי בלעדיה....אלו יכולים להיות גם מראות מעניינים, כמו למשל התמונות האלה שתפסתי בעדשת המצלמה מטירה ליד העיר ROCHESTER לפני כשבועיים.

מאחלת לכולם שהשנה יפתחו בפניכם הרבה חלונות....וגם דלתות!

יום שלישי, 15 בספטמבר 2009

עוגת הדבש המנצחת של סבתא פנינה


מאז שעזבנו ללונדון לפני שנתיים וקצת אני נאלצת לאפות לבד עוגות דבש, עד אז תמיד אכלתי את עוגת הדבש של אמא שלי שהיא בשלנית ואופה מצויינת! בשנה הראשונה והשניה אמא שלחה לי עוגות דבש עטופות עם גונן בעלי שהיה בישראל וחזר בדיוק לראש השנה....השנה זה לא הסתדר ונותרתי מיותמת מעוגת דבש, מה גם שהבטחתי שאני מכינה לארוחת הערב המשותפת עוגה כזו. התחלתי בניסיונות כבר ביום שבת, אפיתי עוגה מבלוג מקסים שבו היה מתכון שנראה מבטיח....עשיתי מספר טעויות שגרמו לעוגה להיות מלוחה מידי, אוורירית מידי ולא ממש מוצלחת.....(ניסיתי בשנים עברו לאפות עוגות דבש מספר פעמים ולא הצלחתי....)ואז בטלפון לאמא בישראל התברר לי שסתם "הלכתי רחוק מידי" לרעות בשדות הבלוגים.....יש מתכון של סבתא פנינה שהוא המתכון הקלאסי של עוגת הדבש. נשלח מיד המתכון עם אזהרות ופירוטים כמו שאמא שלי שמכירה את קיצורי הדרך שלי במטבח יודעת לעשות, למשל כשהיא כותבת שמן היא יודעת לכתוב בסוגריים - לא שמן זית....כי היא יודעת שלפעמים עולות לי שטויות לראש (אמא באמת, כבר אפיתי כמה עוגות בחיים ולא הייתי מעלה על דעתי לשים שמן זית, אז מה אם פעם הוצאתי את המקצפים מהביצים בלי לכבות את המקצף המסתובב? ואז מה אם פעם קטפתי בגינה כריזנטמות במקום נענע?)....

סוף הסיפור - עוגות הדבש מיום שבת נזרקו והיום נאפו שתי עוגות חדשות לפי המתכון שיפורסם מיד ו...........הן יצאו מהממות!!!!!! טעימות במתיקות הנכונה ובמרקם הנכון. איזה כיף!!! הישג נרשם בחיי - הצלחתי לאפות עוגת דבש.

ואגב, זה המתכון הכי קל שראיתם בחיים שלכם.

אני מביאה לכם אותו מגוף המייל כפי שכתבה לי אותו אמי היקרה - שולה.

שנה טובה.


להלן המתכון של עוגת הדבש של סבתא פנינה שהוא בעצם לא עוגה בחושה אלא מה שקוראים "לייקח":

4 כוסות קמח רגיל
4 ביצים {בינוניות} אם הן קטנות אז 5
כוס סוכר {אני הפחתתי לשלושת רבעי כוס}
כוס דבש
חצי כוס שמן {לא זית}
כוס נס קפה מבושל או תה כהה מאד
קליפת לימון מגוררת
1 שקית אבקת אפיה
כפית ציפורן טחונה
כפית סודה לשתיה {אני לא שמתי}
צימוקים, שקדים או אגוזים { לא חובה}

מערבבים את כל החומרים כשמתחילים עם הסוכר והביצים מוסיפים את הדבש ואת שאר החומרים כשמערבבים היטב בין כל הוספה והוספה
בסוף מוסיפים את הקמח ואת אבקת האפיה {אני מנפה אותם יחד} ולא לבחוש הרבה , רק עד שזה נבלע בתערובת
מרפדים שתי תבניות אינגליש קייק בערך מס. 30 בנייר אפיה משומן {עם ספריי}
אופים בתנור שחומם מראש בחום בינוני כ-40 דקות
העוגה צריכה לעלות אבל לא הרבה והיא מקבלת בקע באמצע. בודקים עם קיסם באמצע העוגה אחרי 30 דקות ואם יש צורך אופים עוד כמה דקות.
אם התנור שלך טורבו תבדקי אחרי 25 דקות אם זה מוכן כדי שלא יתייבש מדי.
העוגה נשמרת כשבועיים שלושה כשהיא עטופה ומכוסה.
הכוסות הן דרך אגב כוסות מדידה סטנדרטיות, כך שאם את משתמשת בכוסות אחרות - קחי את זה בחשבון לגבי כל החומרים.

אמא

יום שני, 14 בספטמבר 2009

שנה באה, שנה הלכה ואני כפיי ארימה.......

אני מאחלת לכל קוראי הבלוג שלי, אלה שאני מכירה באופן אישי ואלה שבחרו לקרוא אותי וזה מאד מחמיא לי (כי אלה שמכירים אותי אין להם ברירה אני עושה להם מבחנים על תוכן הבלוג מעת לעת....) שנה טובה ומתוקה ומקסימה ויצירתית ושמחה ובריאה!!!!
לכבוד השנה החדשה הכנתי כמה כרטיסים, את הברכות הכנתי בעקבות הדרכתה המצויינת של זיקוקית המוכשרת מהבלוג: הניק זיקוקית תפוס, מה שאני אוהבת בכרטיסים האלה שהם משלבים ענף עץ דקיק כגבעול לתפוח.....

שנה טובה. זהר.

יום חמישי, 10 בספטמבר 2009

יום נישואים 14....

כן כן אני ובן זוגי היקר גונן נשואים כבר 14 שנים....לא להאמין כמה היינו ילדים כשהתחתנו, אבל הנה אנחנו כאן, אפילו ביחד במדינה אחרת, צולחים יחד מורכבויות ומהמורות בחיי היומיום ואפילו די בהצלחה.
לכבוד יום זה יצאנו לבלות במסעדת סושי, אבל כזו לא רגילה ובטח לא של רשת. שם מצחיק לה למסעדה: Kikuchi (אני חושבת שזה שם המשפחה של בעל המסעדה). זאת מסעדה אותנטית לחלוטין שהשף מתמחה בסשימי....מה אני אגיד לכם, אחרי הדגים הנאים שאכלתי שם, רק הדגים שאבא שלי תופס משתווים לזה.....באמת הוכתר כסושי הכי טוב!!!
תמונה של מגש הנגירי:
תמונה של גלידות הקינוחים, משמאל גלידת שעועית אדומה, מימין גלידת תה ירוק....הלוואי ואפשר היה לקנות בסופר - זה הדבר האמיתי תאמינו לי עזבו אתכם משוקולד או וניל....!!!!
ואיך אפשר בלי המתנות, אז קניתי לו חפתים חמודים שפשוט כמו כפתורים.....מה לעשות הוא התחתן עם "משוגעת" על תפירה:

וגולת הכותרת (ככה אני חושבת)......תפרתי לו בעצמי שק / תיק לקסדת האופניים ושאר האביזרים כאשר הוא מסיים רכיבה ארוכה (ב- 17 לספטמבר הוא יוצא לשלושה ימי רכיבה באלפים). מה שיפה בתיק הזה (ואני בכלל לא משויצה) הוא שאני יצרתי את הבד, כמו אז עם הינשופים, גם כאן החתמתי בעצם קודם את הבד עם חותמת אופניים שקניתי בחנות בישראל של צעצועי ילדים ודברים לבית הספר, גיהצתי ותפרתי כתיק.
שלב ראשון - החתמת הבד
שלב שני- גיהוץ והכנת הבד לתפירהאה...בין שני לשלישי - מדידת קסדת האופניים
שלב רביעי- תפירה, זה כבר המוצר המוגמר (תאמינו לי שזה עבר אי אילו פעמים במכונה....)
ועוד זוית ותקריב על ההחתמה של האופניים

ומה הוא קנה לי? זה לפעם אחרת....
אוהיו גוזאימאצ....(ככה מברכים ב"להתראות" כל מי שיוצא מהמסעדה הקטנה היפנית)
מזל טוב לנו לעוד הרבה שנים ביחד.

יום ראשון, 6 בספטמבר 2009

חרוזים מזהב בכאילו.....

אחותי ואני מאד נהנות ליצור ביחד, בשבוע הקצר שביקרתי בישראל ניסינו כמה שיותר לבלות ביחד וגם קצת ליצור. מלבד "לגמור לה" פרוייקטים "כמעט גמורים" בתפר נסתר....עשינו ביחד שרשרת מחרוזי זהב ב"כאילו". מכיוון שהיא לא מרשה לי לגלות איך עשינו אז אני רק מעלה תמונות של המוצר המוגמר ומשאירה כל אחד שרוצה לנסות לגלות לבד איך זה בוצע או להזמין מאחותי בתשלום שרשרת כזו.....אני רק אגלה שלמרות שהיא נראית כבדה היא קלה יותר מנוצה.
אחותי עושה עוד כל מיני שרשראות מדהימות מבדים מיוחדים עם אגוזי מקדמיה בתוכם במקום חרוזים.



אני רק אסיים בכך שאומר שזאת הייתה עבודה מאד קשה ומלכלכת...כל הציפורניים שלי נהרסו מזה. אבל זה היה שווה במיוחד בגלל הזמן שבילינו ביחד:)

יום שבת, 5 בספטמבר 2009

הטילדה הראשונה שלי וילדים יוצרים

לפני מספר שבועות רכשתי את הספר האחרון של טילדה, משיטוטי בבלוגים השונים ראיתי הרבה יצירות מהסגנון הטילדאי (לקח לי כמה שבועות טובים להבין בכלל מה זה....) בעקרון אני מאד אוהבת את הדברים אבל לפעמים זה ממש TOO MUCH , יותר מידי קיטש יותר מידי פרחוני, יותר מידי ורוד וורדים....אבל תודו שיש בזה קסם של חו"ל, משהו כזה בין אנגליה לסקנדינביה....
בקיץ הזה גם רכשתי לעצמי חברה חדשה ושמה נועה, נכון שהיא בגיל יונתן (12) , אבל היא נערה מוכשרת ומתוקה, ביחד תפרנו כל מיני פרוייקטים חמודים. אחד הפרוייקטים שעשינו ביחד הוא את בובת הטילדה הראשונה שלי. בחרנו במקריות בברווז חמוד מאד....הנה הוא לשיפוטכם:
איתמר שהתחיל גם הוא להראות ניצני התלהבות מתפירה תפר פעם ראשונה לבד במכונת התפירה את הכלב הזה:ויונתן שכבר מומחה רציני ויצירתי מאד תפר את נרתיק הטלפון הזה, אהבתי את שילובי הצבעים שהוא בחר:

וכל זה באחר צהרים אחד (כן כן אני משויצה....)....אתם לא רוצים לדעת איך הבית שלי נראה אחרי כן....בכל מקום התעופפו חתיכות של חוטים ובדים בכל הצבעים, מזל שהיתה עוזרת יום למחרת. אגב גם נועה תפרה כמה פרוייקטים מקסימים באותו היום אני אבקש ממנה לצלם ונפרסם את יצירותיה ברשומה נפרדת.

יום שישי, 4 בספטמבר 2009

בית ספר באנגליה....זה כן כמו שחושבים

תמיד חושבים על בתי ספר באנגליה שזה כזה מעונב עם ג'קט....אז כן, כשמגיעים לגיל 11+ עוברים באנגליה ל- SECONDARY SCHOOL שזה בעצם חטיבת ביניים. ושם לובשים תלבושת אחידה מאד מעונבת עם כללי לבוש מאד ברורים ואחידים....תאמינו לי זה פותר הרבה מאד בעיות בבוקר אבל לא בטוח שזה כל כך פרקטי לבנים משתוללים ומשחקים כדורגל בהפסקות. מה שבטוח שהם מתרגלים לחליפות כבר מגיל כל כך צעיר ולכן אחר כך זה לא נראה להם מוזר.

אז קבלו את דוגמן הבית: MR. YONATAN EILAT בהופעת בכורה עם מדי הבית ספר שהתחיל היום!

נכון שהוא לא נראה כמו ילד שגנב לאבא שלו חליפה מהארון? בבקשה לפרגן עבדתי קשה על מכפלות ותיקונים בימים האחרונים......

תערוכות מומלצות ביותר לכל מי שבישראל!!!








אל תכעסו אבל בקרוב תהיה מעט צפיפות בפירסומי הבלוג....פשוט הצטברו המון רשומות וגם המון דברים.....אז הפעם אני ממליצה על שתי תערוכות שלטעמי הן חובה לבקר בהן ולו רק בגלל שהן של שני אנשים מוכשרים מאד ויוצרים בחסד.

התערוכה הראשונה נקראת: "גלויות לשולה" והיא תערוכת ציורים של אבא שלי המוכשר עד מאד. לאבא הרבה מאד כשרונות אבל אחד הראשונים שבהם הוא הציור. בתקופת התיכון והצבא הוא שלח לאמא שלי (שולה) גלויות דואר רבות, אלו הן גלויות פשוטות שהיו חלקות / ריקות מצדן האחד, ועל הצד הזה הוא צייר בסגנונות שונים ובמה שהזדמן באותו הרגע. שנים נצרנו בבית את האלבום המיוחד ועכשיו הוא יראה אור ביד לבנים בהוד השרון, בנוסף יוצגו תמונות נוספות של אבא שלי בגודל של תמונה רגילה ולא גלויה, חלק מהתמונות למכירה.

מצ"ב ההזמנה:





וזהו אבא שלי מצייר...


התערוכה השניה "יש דמעות בדברים" היא של אמנית המתגוררת כיום בירושלים אבל הכרתי אותה בלונדון, נעמה זוסמן, היה לי הכבוד לטייל איתה בינות גלריות ולקבל ממנה הסברים מעשירים חכמים ועמוקים על יצירות שונות בעיקר של אמנות מודרנית. נעמה היא אמנית קרמיקה אבל הרבה מעבר לזה היא יוצרת עם עומק פילוסופי, בכל יצירה שלה יש רבדים רבים מאד שלוקח זמן לגלותם ולהעמיק בהם. יש ביצירה שלה משהו מאד פמיניני (בכוונה לא כתבתי פמיניסטי) אבל מהסוג החכם ולא הזול והפשוט. גם אצלה אני מאמינה שהתוצרים הם למכירה ובטח בתיאום איתה והזמנה ממנה.אם תקישו על השם שלה בתחילת קטע זה תגיעו לאתר שלה.
מצ"ב ההזמנה:

יום חמישי, 3 בספטמבר 2009

ישראל שלי - תל אביב 2009

ביקרתי הקיץ ביקור חטוף בישראל. הבנים היו אצל ההורים שלי בקייטנת "סבא וסבתא" מדהימה (ועל כך מגיעות להם שוב תודות גדולות) ואני הגעתי כדי לקחת אותם חזרה ללונדון (אמא שלי כמעט החביאה להם את הדרכונים) , זה המקום להתנצל מעומק לב בפני כל החברים המאד אהובים שלא הספקתי אפילו להתקשר ולהגיד שאני בישראל, פשוט ידעתי שאני מגיעה לזמן כל כך קצר ושהביקור יהיה ממוקד מאד במשפחה ולכן אפילו לא התקשרתי כדי לא להיות מתוסכלת מכך שלא אוכל להפגש (אלו רגשות קשים שרק מי שעבר לגור לתקופה בחו"ל יודע כמה נקרעים בין הרצון לחזור לחיים הקודמים לבין החיים החדשים....) אז חוץ מזה שהיה חום גיהנום וידוען אחד התאבד בכלא וחבורת חוליגנים רצחה אדם תמים בחוף הים ובגלידריה ממותגת התייחסו אלינו כאילו אנחנו לא ראויים בכלל לאכול את הגלידה המזובללת שלהם, ובהוד השרון ראש העיר החליט להטיל איזו אגרה מטורפת כי לא ברור על מה הוא הוציא את כל הכסף של הארנונה (אולי על הזיקוקים ביום העצמאות או האורות שנשארים דולקים ברחובות גם אחרי שמחת תורה?).....כל זה ועדיין ישראל זו המדינה שלנו, כל מי שישראלי וחי בחו"ל יש לו בית אחד וזהו!
אז אני מעלה כאן שתי מתל אביב (דרום) שצולמו ליד הבית החדש של אחותי בן זוגה....התמונה שלמעלה של הרצפה וזאת של המזגן....היה משהו בתמונות האלה שדיבר אלי.....זה המקום להפנות אתכם גם לרשומה מקסימה שכתבה חגית על דרום תל אביב.
וזאת יערה מנסה להתמודד עם החום בגיגית. גם אתם עשיתם בריכה קטנה כשהייתם ילדים בתוך גיגית?