יום שלישי, 29 ביוני 2010

הכי לונדון שיש.....

מזכרת ממפת הטיוב של לונדון......


רשומה קצרצרה בגלל שאני מאד מאד מאד עסוקה....
זה "מקדימון" להרבה נרתיקי איפור שהולכים להיתפר בזמן הקרוב כמתנות למורות וגננות לסיום שנה
(גזרתי כבר שלושה....היום אקנה רוכסנים)
את הנרתיק הזה עם בד שעליו הדפס מפת הטיוב של לונדון
ובפנים בד מאד פרחוני אנגלי קלאסי
תפרתי כמתנת פרידה לחברה יקרה שעזבה את לונדון חזרה לישראל!!!!

יום שישי, 25 ביוני 2010

החלפת ים

בקומונה "צומת הצבעים" (לפרוטוקול שיירשם בבקשה שאני לא הצבעתי בעד השם הזה! אבל קומונה זו קומונה ודעת רוב החברות מקובלת עליי, אז מעתה לא אוסיף ולא אומר מילה על השם יותר - מבטיחה!)
העליתי החלפה בנושא: ים (חופשי פתוח בלי לסגור את המוזה יותר מידי....)
למה? סתם
למה פעם שניה? כי הבאתי מלא צדפים מארצות הברית שאספתי בחוף והייתי חייבת קצת לעשות איתם משהו (כן יפעתי, זאת הסיבה האמיתית, את הרי יודעת....)
למה פעם שלישית? כי ממש התחשק לי למתוח עוד קצת את תחושת הים והחופש שהיתה לנו בפלורידה.....
רעיון היה לי? לא, אף פעם אין לי רעיון כשאני נרשמת להחלפה, אולי כיוון כללי אבל לא משהו מגובש

את מי הגרלתי לעצמי? את אמא לאוצרות שבדיוק בדיוק היתה במעבר לדירה חדשה ושיתפה בתלאותיה בבלוג שלה
אז כמובן שהיצירה המתבקשת היא משהו לבית החדש......
מה שהכנתי היתה תמונה עומדת בעלת נפח ממגש של איקאה שאני מאד אוהבת את הניקיון והפשטות שלו וגם בגלל החלוקה לשתיים הלא שווה בין שני החלקים.
עם דפים, חותמות וסטיקרים וצדפים אמיתיים, פשוט זרמתי עד שיצאה לי תמונה לשביעות רצוני.

עצרתי בדקה ה- 99, לפני שיהיה עמוס מידי, לפני שיהיה קיטשי מידי, כל מי שיוצר בטח מכיר את ההרגשה של הגבול הדק, המתח הזה בין להוסיף עוד נגיעה עוד משהו שמפר איזה איזון עדין של יפה ולא יפה......כמובן שהכל תמיד בעיני המתבונן ועל טעם ועל ריח אין לעולם להתווכח!

קיבלתי עכשיו מסר מאד מרגש מאמא לאוצרות שהיא ממש ממש ממש אוהבת את מה ששלחתי לה! אז אין מאושרת ממני, סיפתח מעולה לסופהשבוע!
אז הנה אני יכולה לחלוק איתכם:
מבט על התמונה כולה-

ומקרוב על החלק הרחב יותר-
הגלויה היא כולה שילוב של חותמות שונות שקניתי בטיול בארה"ב.....הצדפים אמיתיים כמובן!
ומקרוב, המזוודה וכפכפי האצבע....סטיקרים עבים מקרטון ועוד זוית עם משקפי השמש-
והצדף המתוק.....
וזה הצד השני הצר יותר, עץ דקל גם הוא סטיקר קרטון עבה עם מעט נפח, על נייר תכלת, איזכור לשמש וגלים באמצעות סרט ricrac -מבט מקרוב על הצדפים המקסימים, מבטיחה לכם שהם נאספו רק כשוידאנו ששום יצור חי אינו גר עדיין בתוכן או שהן עצמן אינן חיות.....

וכאן מבט מקרוב על פרט שאני אוהבת במיוחד, זוהי מדבקה של מפה של חלק מהאיים הקריביים - איי הבהמהס, היינו שם בשייט משגע ומוצלח ואת הסטיקר הזה בכלל קנה איתמר שלי בתערוכת מפות במוזיאון הבריטי פה בלונדון. הוא הסכים לתת לי רק סטיקר אחד אז בחרתי את זה, ככה שילבתי למייה גם מהזכרונות והכיף שלי בתוך היצירה שנסעה אליה.....
ולסיום, הרגשתי שזה "לא פייר" להשאיר את מייה עם מתנה רק לבית....הרי היא עבדה כל כך קשה על המעבר הזה ומגיע לה גם פינוק, אז ממפית חמודה שקניתי באיזו חנות צדקה, תפרתי לב עם שאריות בדים בניחוח אנגלי, מילאתי אקרילן וזרעי לבנדר, רקמתי קצת וגם חרוזים בחלק מהצדפים וגם את האות M לשמה של מייה-

מאחלת להם להנות בבית החדש ומחכה לעוד הרבה פירסומים של יצירות מופלאות בבלוג שלך!

יום ראשון, 20 ביוני 2010

אף פעם זה לא יוצא כמו במתכון!!!

הרבה התלבטתי בכותרת הרשומה הזאת.....האם לקרוא לה - "הצלחה קטנה"? או "כבשתי עוד פסגה"?

אבל זה נראה לי יומרני ולא כל מי שעוסק בקראפט יבין.....כמה חשקתי לעשות אמיגורמי אמיתי, אמנם כבר התנסיתי בפיצוח הקאפקייק באדיבותה של יפה, אבל חשקתי בבובה.....ואז באה לי מהשמיים הרשומה המקסימה של זיקוקית האחת והיחידה עם מיפי = MIFFY שהיא דמות מתוקה להפליא! לא יכולתי לעמוד בפניה וביחד עם יערה (נשואת המתנה כמובן) עיצבנו אותה.

לא אלאה כמה ניסוי וטעייה ופרימה היו שם....אבל היו לא מעט, וגם קצת אילתורים והתייעצות בהולה עם זיקוקית לגבי מינוח שמסתבר שהמחברת של ההוראות באנגלית קצת בדתה מראשה ולא ממש ככה מכנים את סוג העין שצריך ליצור....אבל אני מרגישה שאני כבר בדרך הנכונה וצלחתי את מיפי שלי.

שמשום מה נראית שונה לגמרי מזאת שמצולמת בהוראות וזו של זיקוקית...אבל היא יחידה ומיוחדת ו.....לא היא לא שלי היא של יערה? למה? כי אני עם הפה הגדול שלי אמרתי לה: אמא הולכת לסרוג לך מיפי.....ועכשיו? אבוד לי, אני יכולה רק לשנס מותניים ולסרוג אחת נוספת לעצמי.....

אז היא ממש לא יצאה כמו במתכון, והיא גם קצת עקמומית....היא גם יותר גדולה ממה שחשבתי שהיא תהיה, ואם תשימו לב קצת אילתרתי בעיניים, בגלל שאין לי כאלה חרוזי כפתור שמיוחדים למטרה הזאת - אז פשוט הדבקתי חתיכת לבד שחור גזור לאליפסה, ואני מאד מאד מחבבת אותה!

תודה זיקוקית על התמיכה וההשראה!
ואורית - יאללה להתקדם מעבר לאוזן השניה....מחכה לראות את שלך....

יום שלישי, 15 ביוני 2010

השווצה במיני אלבום חדש "האוצרות שלי"

אני הרבה זמן מתכננת בראש את המיני אלבום החדש שלי....עם חומרים מדהימים שנקנו במיוחד בארצות הברית.
סדנא שאני מדריכה מחר הביאה את הפוש לכך שאסיים אותו כדי שאוכל להדגים עליו טכניקות שונות ורעיונות לביצוע (כל האלבומים האחרים נמסרו ולא נשאר לי כלום כאן).
הרעיון של האלבום הוא "האוצרות שלי" הילדים שלי, לתת להם מתנה ממני שעוד כמה שנים כשיסתכלו על זה הם יוכלו להיזכר ברגעים היפים האלו.....בהמשך תראו מה כתבתי להם על "הקפאת הזמן", הכריכות הקדמית והאחורית מרמזות על תיבת אוצר.....
לכריכה הקדמית והאחורית השתמשתי בלבד דביק, היה סיוט לגזור אותו בדיוק לפי הדוגמא של המיני אלבום, בעקרון שמרתי על מינימליות כזאת או אחרת, ניסיתי לא להעמיס, רוב העמודים פשוט צבועים באקריל בצבע אפרסק בהיר בצורה לא אחידה בכוונה, המראה מאד מחוספס, הגימורים בכוונה לא מדוייקים, יש בזה משהו "מיושן" במראה.....
האלבום לא גדול, כל ילד קיבל שני דפים חוץ מתמונה אחת משובחת שכבר הופיעה פה בבלוג של שלושתם!
בכריכה הקדמית פרח מנייר אפייה לפי הדרכתה של זיקוקית המדהימה, לבד כחול כהה, בול אמיתי עם יונת שלום וכיתוב על תוית שגזורה מהדפים המהממים של MAKING MEMORIES מהסדרה שלהם שבעיני משובחת כי זה בדיוק קולע לטעם שלי PASSPORT-
הכריכה האחורית- פרפר מלבד בתבנית חיתוך של הקאטל ומפתח תואם לחור המנעול שבכריכה הקדמית.כשסיימתי את האלבום הוספתי לכריכה משני צידיה כפתור עם סרט דק מעיני קרושה שרשרת כדי לסגור אותו בכפתור, ולטבעת הוספתי בצד חרוזים מעץ ולב מכסף וזה מה שכתבתי להם בפנים של הכריכה האחורית, מקוה שתצליחו לקרוא כי אני עדיין לא יודעת איך עושים שהתמונה תגדל בהקלקה עליה.....
זוהי התמונה המשותפת שלהם בפנים הכריכה הקדמית:

שני הדפים של יונתן שהיה רציני כזה בכל התמונות שראיתי.....חוץ מאחת

ושני הדפים של איתמר:

ושני הדפים של יערה:אני מאוהבת בו ומתה לראות כבר את תוצרי הסדנא מחר....אם ירשו לי לצלם אעלה תמונות, מכיוון שחלק מהמשתתפות קוראות את הבלוג שלי אני ממהרת לפרסם רשומה זאת כדי לעשות לכן "חשק" לקראת מחר.
יש לי הרגשה שאעשה עוד כמה מינים בזמן הקרוב.....
לילה טוב. זהר

יום שלישי, 8 ביוני 2010

לאוהבי השופינג....CAR BOOT SALE

מושג ה-CARBOOT מוכר היטב למתגוררים באנגליה. האמריקאים קוראים לזה GARAGE SALE או YARD SALE. הכוונה היא לכך ש"ג'אנק" של בנאדם אחד עובר מהבית שלו לבית של אחר.....סתם....זאת רק דרך אחת להגדיר את זה. דרך שניה היא דרך הרבה יותר ערכית ואקולוגית שבה ניתן לומר שאת תאוות הרכישות והקניות שיש לתשעים אחוז מאיתנו, ניתן לספק בקניית ג'אנק ששכב אצל אחר ולהרגיש שמה זה שיחקנו אותה במיחזור ובמציאות כי המחירים מאד שווים......

את האמת? זה באמת שווה! אם אתם מעוניינים לפתח לעצמכם סגנון כלשהוא בעיצוב הבית או לרכוש צעצועים די טובים (יש כאלה שקונים נעליים ובגדים, אני מידי פעם גם עושה זאת אבל בעיקר בחנויות צדקה וכמובן מיד שולחת לניקוי) אז ה- CAR BOOT זה פתרון טוב.באנגליה יש עונה לכך כמובן שזה עכשיו האביב והקיץ אבל יש גם אתרים שפתוחים כל השנה, אנשים מגיעים עם מרכולתם מהניקיון שעושים בבית ומציגים, המונח CAR BOOT על שם זה שהם פותחים את הבאגאז' ומוכרים ממנו. בפועל יש אתרים טובים יותר ופחות, יש שעות, יש מציאות ויש גם סוחרי עתיקות....שגם הם בסדר אפשר להתמקח, אבל לא הרבה בכלל - זה לא בתרבות פה.... צריך להגדיר תקציב ולדעת מה רוצים מה צריכים מה מחפשים וכמובן להיות עם עין חדה ולפתח חוש כיוון לסגנון....השבוע ביקרתי עם חברות באחד כזה שנחשב אחד הטובים בלונדון. מצאנו המון מציאות מקסימות באמת ב"כלום" כסף....אפילו קיבלנו משהו בחינם.....מוכנים? (זה ארוך, קחו נשימה ארוכה....)

קצת בשביל האוירה ככה זה נראה......שימו לב לתנועת הכריעה בה אני מפשפשת בכל מיני ערמות בכדי "לדוג" מציאות שוות, את המראה העגולה לא קניתי ואני מצטערת והמזוודות נראות טוב רק שם, אתה מביא את זה הביתה וזה נראה כמו חתיכת ג'אנק עלובה.....ומה כן קניתי?
מתקן קטן, שהוא בעצם מגש קטן כמו מגש עוגה רק בגודל של עיגול גבינה, עם מכסה משגע בקרמיקה שמנת עיטורים תכלת וכיתוב של שם הגבינה המסריחה הצרפתית, זה חמוד לאללה ואתם יודעים כמה עלה? 3 שקלים בודדים......
המפות תחרה וכותנה שמתחת לחלק מהחפצים המצולמים הן גם רכישה שם....6 שקלים לאחת.....וצעצועים מעץ כל מיני בניחוח וינטג'י....וסלסלה מקש שכבר מככבת בשירותים כשומרת לנייר טואלט ספייר, ו"פרסים" כמו של פעם להדביק על כרטיסים ואלבומים....את הינשוף הקטן שליד פינוקיו קיבלתי המתנה מסוחר עתיקות בדווי שמתגורר באנגליה ומפנה בתים של זקנים עריריים....הוא זיהה מיד את העברית..קופסאת סיגרים לאחסון אוצרות (ניתנה לאמצעי....) ספר עתיק שנקנה באגורות בודדות "לפירוק" ושימוש כחומר גלם ביצירה פיסת בד מעניינת (שנקנתה לבכור) ליצירות שלו ומטפחת בד עם חולצות רוגבי מאוסף של אשה שילדיה בגרו ועזבו את הבית.....יש לי כל מיני רעיונות מה לעשות עם זה-
ומסגרות לטיפול שאני כבר בתהליך של צביעה שלהם אראה בקרוב מה הן יהיו....
שלושה שולחנות צד קטנים שנכנסים זה בזה, גם לשיפוץ.....
ורישום עדין וקטן במסגרת עץ שכבר נתלה על קיר התמונות העדינות שלי
וההפתעה לסיום........מי יודע מה יש בקופסא הזאת?
ועכשיו? יודעים?נו.....העיתון בפנים זה סתם הריפוד ל.....חותמת מהמאה ה-19 כך היו עושים מפות....זוהי בעצם חותמת של חתיכת מפה....מדהים כמה עבודות יצירה אפשר לעשות עם הדבר הזה!!! מבטיחה בעתיד להראות תוצרים....

תודה ששרדתם עד כאן! תודו שהיה שווה....

יום שני, 7 ביוני 2010

יומולדת לנסיכה שלי

הנסיכה שלי חגגה 4!!! מי היה מאמין שהזמן חלף לו כך מאז אותו יום מהביל ושרבי בסוף מאי בסיומו של הפנינג שבועות בהוד השרון...שידעתי שבאותו לילה היא תהיה בחוץ....
אז קבלו את סיכום החגיגות הקטנות שערכנו לה....למה קטנות? כי היא נורא מתביישת באירועים גדולים וכמו שאמרה ניבה: יהיה גם גיל 6 ו7 ו8 אז יש לך עוד שנים......ביום היומולדת עצמו היינו באזור האגמים אז פתחנו את הבוקר עם בלונים ורודים ויום של כיף בעיירה חמודה, אחר הצהרים נרות על עוגה קנויה....
כאן עם גלידה - מכל הלב.....

ושלושת האוצרות שלי, שייט על אגם WINDERMERE:

ביום למחרת הלכה לגן עם כובע המיקי מאוס שנקנה בדיסני לכבוד יום ההולדת. ברור שאיך שהגענו לשביל המוביל אל הגן הוא ירד מהראש, זה היה רק בשביל התמונהבגן שלנו מכל מיני שיקולים אין אפשרות להביא עוגה אז הפתרון - מביאים שוקולד או חטיף וכל ילד לוקח הביתה סגור בסוף היום כשהוא נמסר אחר כבוד להוריו יחד עם החטיף, משם זה כבר באחריות ההורה אם הוא נותן לילד שלו או לא (מן קטע אנגלי כזה....) אני רציתי שגם הדבר הקטן הזה יהיה מיוחד אז קניתי בחנות הכשרה שוקולדים מישראל (בימים אלה חייבים לשפר את תדמית ישראל בעיני הגויים) ועטפתי כל אחד עם נייר ופתק שעליו החתמתי:
Happy Birthday - Sweet from Yaara
בשבת הזמנתי ליערה כמה חברים, אני יודעת שהיא מאד מתביישת לכן החלטנו על מסיבה קטנה ואינטמית כמובן - יצירה היה הנושא המרכזי.
התחלנו בקישוט כתר לכל ילד, הנה היא עם שלה....
המשכנו ביצירה המרכזית שהיתה תיק ספר מקנבס טבעי חלק בצבע שמנת, אני ביקשתי מהאמהות לשלוח לי מראש תמונה של כל ילד שהודפסה במדפסת הביתית על בד מיוחד שהבאתי מארה"ב, תפרתי תמונה של כל ילד לתיק ובאמצעות טושים וצבעים מיוחדים לבדים עם חותמות כל אחד קישט את התיק. התוצרים היו מרהיבים ומיותר לציין שתמיד במקרים האלה נראה שהאמהות נהנות יותר מהילדים ומנסות קצת "להשתלט" להם על היצירה.....
ויתרתי על רעיון מהפכני שהיה לי לתפור לכל אחד בובה שהפנים שלה הם בעצם הפנים שלו, האמהות פה אחד אמרו לי שזה יפחיד את הילדים....נראה אני אנסה עם יערה בקרוב....על הילדה הפרטית שלי אני יכולה לעשות ניסויים, במילא היא תאשים אותי בבגרותה בכל מיני דפיקויות פסיכולוגיות אז כדאי לנצל את זה עכשיו....
בהמשך כל אחד קישט לעצמו את פיצת המיקי מאוס הקטנה שלו, הכנסנו לתנור והילדים אכלו והתלהבו.

על הדשא (מזג האויר שיחק לטובתינו) פרסנו מחצלת עם חטיפים (ישראליים: במבה ביסלי בייגלה....) והטרמפולינה היתה כל מה שהם צריכים בגיל 4, תאמינו לי הם לא צריכים - לא הפעלות, לא יצירות, לא יובל המבולבל (שאצלנו קוראים לו: MR MARVEL)ואז כמובן העוגה....גם פה מאד התלבטתי כשבקשותיה של יערה נעו בין עוגת דורה לבין עוגת בוב ספוג......אני החלטתי להכין עוגה חלקה בצורת לב שתי קומות ושחלק מההפעלה תהיה שכל הילדים ביחד יקשטו ליערה את העוגה....בפועל גם פה היתה הסתייגות קלה של האמהות (נראה לי שהן פשוט תכננו לאכול את העוגה וניגעלו מעצם המחשבה שכל הידיים הקטנות האלה יקשטו אותה) בפועל הילדים היו שבעים מיצירה, כנראה שהכתר והתיק גמרו להם את המכסה..... אז מיד הוצאתי את דף הסוכר בציור דורה שהבאתי מזמן עוד מישראל (כשיערה אהדה את הדמות, מאז זה התחלף כאמור לבוב ספוג והיד עוד נטויה....) וקצת קישוט ורוד....יש על העוגה גם אבקת נצנצים אכילה שלא רואים בצילום.....הנה העוגה המתוכננת לקישוט....
והנה העוגה מוכנה להדלקת נרות- היה מאד נחמד, בדיוק מה שרציתי בשבילה, שמח קטן לא מאיים עם תשומת לב וחברים טובים! הלוואי שכל החיים היא תחגוג ככה ימי הולדת. (כמובן כל עוד אני באזור אני אשמח לעזור לה בתכנון הפעלות יצירה.....)