גרה עכשיו בלונדון, הלב לעיתים נודד לישראל......מתגעגעת לאנשים אהובים (בכל ברחבי הגלובוס וגם אי שם בספירות אחרות) ושמחה עם אלה שחולקים איתי את היום יום. משתדלת ליצור כמה שיותר מתוך אמונה שגבולות האדם אינם קיימים באמת.....וכל מה שאתה מדמיין יכול בסופו של דבר גם לקרות....(גם אם טועים בדרך לשם). הבלוג הזה הוא תיעוד הדרך...הדרך להגשים דמיונות.

יום שבת, 6 בפברואר 2010

החלפת קלפים - חלק א'

ראשית לכל אלה ששואלים אותי : "מה זאת החלפה?" אסביר בקצרה, כאשר יש לך תחביב או עיסוק משמעותי ואתה מצטרף לקבוצות וירטואליות או פיזיות בעלי ענין משותף ( במקרה שלי יצירה), יש לקבוצות הללו כללי משחק משותפים, במקרה שלנו: "החלפות", הכוונה למשחק "גמד-ענק" משחק בו יש נושא ליצירה, מארגנת להחלפה, נרשמים להשתתף, מגרילים שותפה להכין לה....לעיתים זו החלפה זוגית ואז מפנקים אחת את השניה ולעיתים את מכינה למישהי ומישהי אחרת מכינה לך....החוכמה לנסות גם לחקור על מי שאת צריכה לשלוח לה ולקלוע לטעם, וגם להפתיע ולהשקיע....וכמובן זה נורא כיף, האתגר, ההתרגשות והכי חשוב, זה תרגיל נפלא נפלא ל- MIND לתרגל: NON-ATTACHMENT כלומר: לדעת להיפרד בשמחה ובכבוד ממשהו שהשקעת בו את כל כולך! עד כאן הסבר קצר מזוית המבט שלי על החלפות.
הצטרפתי להחלפה בנושא קלפים, (השניה שלי) ....הגרלתי את - SHMINTS שלא הכרתי קודם לכן, אבל גיליתי יוצרת מוכשרת מאד בעיקר בתחום הסקראפ, אבל לא רק, מסתבר שהרבה דברים תפרנו במקביל בלי לדעת (כמו הברוז מהספר החדש של טילדה....)
ולכן, החלפות לכל הבנות המוכשרות האלה זה תמיד - לחץ, מה אני אכין? והמוזה לא מגיעה עד לרגע מסויים שבו מגיעה ההארה, הרגע הזה הוא הרגע האהוב עלי ביותר, בגלל זה אני מצטרפת בלי בכלל לתכנן מה יהיה, ככה בספונטניות...ואז חושבת וחושבת ורושמת בצד וחוקרת, וברגע אחד - "פוף" גלינג גלינג, נופל האסימון- אני יודעת מה בא לי להכין....
ההנחיות המקוריות של קשת מארגנת ההחלפה היו:
להכין משהו שקשור לקלפים. בלי יותר מידי הנחיות אחרות. התמונות לדוגמא שקשת היקרה צירפה היו מקסימות, וגם העבודות שהתחילו להעלות לרשת בשלב מוקדם של כאלה שהיו זריזות היו מקסימות, הן כולן הלכו על המוטיב של קלפי משחק אמיתיים (לבבות, תלתנים, שחור, אדום וכד'....) למשל תראו את היצירות המדהימות שקשת "דגה" אצל היוצרת הזאת, אני לא הייתי בטוחה שבא לי בדיוק ללכת דווקא על המוטיב הזה. התלבטתי רבות וכל פעם הגעתי לאותה אסוציאציה שעשתה לי באופן אישי מאד נעים - "משחק הזכרון"....
הפעם אשתף אתכם קצת ב"מאחורי הקלעים", מה הם הקוים המנחים שהובילו אותי ביצירה?
1. שימוש בחומרים ממוחזרים - כ- 70% מחומרי הגלם ממוחזרים תיכף תראו....
2. לונדון העיר שאני חיה בה ורוצה לחלוק את היופי שלה, וגם חברה ותיקה בשם שירלי שמתגוררת פה וסיפרה לי על מיזם מדהים שיש לה בנושא מאד מאד דומה וזה נתן לי כנראה דחיפה לפתח את מה שתכננתי לכיוון הזה, אני לא מגלה לכם יותר פרטים כי שירלי רוצה לפתח את זה ממש לעסק, שאני בהחלט רואה בו פוטנציאל, אז יאללה שירלי אולי הרשומה הזאת שלי תתן לך דחיפה להמשיך בכיוון....
3. אסתטיקה - כאילו דא.....כמובן.....זה העיקר פה ביצירה....
4. משחק והנאה משולבים בלמידה - בקיצור המשחק האולטימטיבי לילדים והוריהם.
וזאת התוצאה (מראש התנצלות על התמונות הגרועות בגלל שזה צולם במצלמה באיכות מאד נמוכה, שלי בתיקון....):
בתוך תיק שנתפר מבד מקסים שאני מאד אוהבת, מאויר עם דמויות של ילדים מכל העולם, מתחבא לו כדור הארץ מתנפח כדי ששיר ומשפחתה יוכלו לדמיין אתרי ביקור ברחבי העולם ולראות איפה זאת ישראל - מודיעין, לעומת לונדון - אנגליה....


המשחק עצמו בתוך קופסא שנותרה מארנק חדש שקניתי לפני כמה חודשים, את הקופסא ציפיתי עם מפה של לונדון, השתמשתי במפה קרועה וישנה של לונדון לאורך כל המקומות שדרשו ציפוי. הקופסא קושטה בכל מיני מטיבים חורפיים אירופאיים כמו: פתית שלג, עלה חום.... (לא רואים בתמונה את הכל....)
קלפי המשחק הם קרטון של קופסת אבקת כביסה שנחתכו וצופו מצד אחד במפה ומצד שני מצד שני גלויות של אתרים בלונדון, את מרבית הגלויות היו לי בבית כי קנינו פעם לאיזו מטרה ונשארו לנו המון....

ושני דפי הסבר: אחד איך משחקים ושני - חמש עובדות מעניינות על העיר לונדון:

בנוסף צורפה, שקית קטנה עם "הפרסים" מטבעות שוקולד (כמובן אגורות של הפאונד - לירות שטרלינג PENCE) כדי שיהיה פרס למי שמנצח.....
לסיום, נורא התחשק לי לעשות משהו עם קלפים קטנים שהוגרלו במין חבילה מסורתית שפותחים פה בכריסטמס, זה מין קלפי משחק קטנים, אז ציפיתי אותם במוד פאדג עם גליטרים (נצנצים) ועשיתי להם חור קטן בקצה ונוצרה שרשרת עם קלף "מלכה" לשיר, הרי האמא היא תמיד המלכה של הבית, לא?! וזה צורף לחלק האחורי של הכרטיס (שוב סליחה על הצילום הגרוע...)

וכמובן צורף כרטיס לשיר שבו השתמשתי בקלפי המשחק הזעירים.... והסברתי את כל מה שהוסבר פה למעלה... לפי האימייל ששלחה לי שיר הם אהבו את ההחלפה!
ועכשיו כל שנותר לי הוא לחכות בסבלנות להפתעה שמישהי שלחה או תשלח לי.... ולהתכונן להחלפה הבאה בנושא: מטבח, אינני יכולה להסגיר פרטים נוספים כיוון שמי שהגרלתי קוראת נאמנה בבלוג שלי, רק אגיד שהיום היה לי ה"פוף"- כלומר, גלינג גלינג, נפל האסימון ואני יודעת מה להכין!!!! יש אני במקביל להעלאת פוסט זה עסוקה במרץ בתפירה....

יום שני, 1 בפברואר 2010

יש לנו זוכה בגרלת הבלוגולדת!!!

יש לנו זוכה!!!! בהגרלת הבלוגולדת שלי עלתה בגורל לא אחרת מאשר - קשת!!!! אני עוד מתלבטת האם להפתיע אותך, או שמא את תבחרי....מתלבטת, נראה לי נתמסר במסרים ונראה?!
תודה תודה לכל המגיבות והמגיבים, גם מי ששלח לי באימיילים.....מעניין שמסקר קצר נראה שכולכם מאד אהבתם את הצלחת המנופצת לרסיסים, ואני שלתומי חשבתי שזה מעין פרוייקט איזוטרי כזה שבוצע "על הדרך" ללא תיכנונים מורכבים ואיזו טכניקה יוצאת דופן....טוב אתם רואים כמה החיים האלה מפתיעים לעיתים? צלחת האוכל המשומשת של האחת נופצה על הפרקט של האחרת להיות מגנטים במטבח.....(חלק אחד גם נשלח למישהי מאד מיוחדת!)
וכמובן שלא ניתן לסיים רשומה זאת, ללא יצירה בכלל....הרגלתי אתכם לרשומה יומית ופתאום הורדתי במינונים.....(גם לי יש תקופות!) אבל שלא תישגו זה לא בגלל שלא יצרתי חלילה זה בגלל שהמצלמה שלי הטובה עדיין בתיקון ובגלל עוד הרבה סיבות ותירוצים שממש אינם רלוונטים.... טוב נו בכל זאת אתגבר על ירידה ברמת הצילומים בכדי לספק חוב ישן נושן - מעיל פליז דו צדדי עם ריצרצ טריק שמתהפך לשני הצדדים שתפרתי בישראל בסדנא של מלי חוט ומחט המופלאה! אז קבלו את דוגמנית הבית וחדי האבחנה שביניכם יראו שגם פה השתמשתי בסדין של סבתא ליצירת פרח קישוט! גם שבחלק מהתמונות המעיל הוא בסגול בהיר ובחלק אחר בסגול כהה, כן זה הטריק - הוא דו צדדי....לפתע כשאני מסתכלת על הצילומים העקומים האלה, התמונות שבקושי מפוקסות, אני רואה שיש בהן איזה קסם... אני מקוה שגם אתם תחשבו כך וזה לא איזה שכנוע עצמי - מעקף פסיכוגונטיבי של פרפקציוניזם מודחק לפינה.....


























יום שלישי, 26 בינואר 2010

הופ הופ טרללה גדלתי בשנה.....

לא לא אני, הבלוג שלי - היום בן שנה!!!! וזה פוסט בלי צילומים בכלל (המצלמה בתיקון....)
את האמת לא כל כך ברור לי המנהג הזה של בעלות בלוגים לתת מתנה ביום ההולדת של הבלוג שלהן? זה לא צריך להיות הפוך? מי שיש לו יומולדת לא אמור לקבל מתנות מאחרים? טוב אבל מסורת היא מסורת ומכיוון שאני מהמצטרפות באיחור רב יחסית לבלוגספירה, אני אשתלב במסורת הכללית.....לפני שנה בדיוק , 25 לינואר 2009, בעקבות הרבה מאד טריגרים, אם זאת אורית חברתי היקרה שלחצה "תכתבי, תכתבי"....אם זאת אחותי שרמזה: "את כל הזמן שולחת לי את אותן תמונות, מה את לא זוכרת שכבר שלחת את זה?" אם זה בעלי היקר שעשה את טעות חייו וקנה לי מחשב נייד ומצלמה ומכונת תפירה במהלך השנה האחרונה.....(טעות טעות חמורה ועוד שלוש לא אחת...) ואם זה חברנו רונן שהצטרף לקהילת הישראלים באנגליה ופתח בשניה בלוג (למה אבל בלוג סגור, שכולם יקראו כמה דברים מצחיקים קורים פה למשפחות באנגליה) ולימד אותי מה עושים, ואם זה אח שלי שרק בחודש אפריל בביקור אצלו בחום של פלורידה הראה לי איך מפצחים את רזי ההרשמה לבלוג ...ואם אלו אתן בעלות הבלוגים המוכשרות שמהן אני שואבת השראה, ואם זה כולכם קוראיי היקרים והנאמנים בכל מיני מקומות... (יש למעלה ממאה וחמישים שרשומים דרך אימייל ובטח עוד כמה שקוראים בדרכים אחרות שקשה לי למדוד) - אתם זה הכוח האמיתי שלי, המוטיבציה, השפיות הנפשית... וכל אלה ששואלים - למה את עושה את זה?! התשובה היא ברורה - בלוג או פסיכולוג? (חרוז, אהההה?) ומי ששואל מה מקור השם???? אז מוק זה אחד הגילגולים של קומקומ (שהיה דמות טלויזיונית בסרט מצוייר בשנות ה- 70 ברצועה של שידורי הערבית בערוץ אחד המיתולוגי....) וזהו שם החיבה שהומצא לאחותי הקטנה ממני ב- 11 שנים, ומשם זה התגלגל....במקום ממי, אנחנו קוראות אחת לשניה "מוק" ואז גם לבן זוגי וגם לעוד אנשים שאני אוהבת לפעמים נפלט לי מוק.....אז אני מוק הגדולה (בגיל) והיא הקטנה ממני. זהו. זה ההסבר. ולא - אין שום משמעות באנגלית ל- MOOK.
ואם לשתף קצת מאחורי הקלעים של הבלוג - מה שמוביל אותי בכתיבת הרושומות זה, חוש הומור, לחיות את הרגע, כבוד לעצמי ולאחרים, צבע ויופי והנאה מהחיים הקצרים האלה שלנו.
לסיום, תודה ענקית.....שוב לכם - קוראיי היקרים וב-1.2.2010 אערוך הגרלה בין כל מי שיגיב לרשומה זאת!
לא, אין צורך לפרסם אותי בשום מקום אחר (רק אם ממש רוצים) ואין לי שמץ של מושג מה יקבל מי שיוגרל, זאת תהיה הפתעה....לפי המוגרל - כך אחליט מה תהיה המתנה, כמובן שזה יהיה הנד מייד שלי!
כל מה שעליכם לעשות זה להשאיר תגובה עם שם הרשומה שהכי אהבתם מהבלוג שלי במשך השנה.....ומכיוון שבא לי לעשות את זה בדרך המסורתית - יערה תוציא מתוך כובע פתק עם שם הזוכה! תצטרכו להאמין לי בלי צילומי מסך מתוחכמים שההגרלה כשרה, זה יהיה בפיקוח ילד בן 12 ואחיו בן ה- 9 תאמינו לי חוש צדק מפותח יש לשניים האלה....(במיוחד כשמדובר בחלוקת חפיסת שוקולד לחלקים שווים).
להתראות בפוסטים הבאים!
זהר