יום רביעי, 21 באוקטובר 2009

עיסת נייר בהמשך לרשומה הקודמת

לשמחתה של ג'ודי הרבה אנשים הגיבו בחום על העבודות המקסימות שלה. הרבה שאלות נשאלו על מתכון לעיסת נייר אז החלטתי להביא כמה טיפים למי שרוצים להתנסות בכך, מתאים מאד עם ילדים, יש לקחת בחשבון ששלב העיסה מלכלכך...אבל זה גם כל הכיף.
שיטות עבודה:
קיימות שתי שיטות עבודה בסיסיות בעיסת נייר: 1 - עיסה פיסולית - נייר עיתון או נייר טואלט שהושרו במים ועורבבו עם דבק עד ליצירת עיסה דביקה המשמשת לפיסול.2 - טבילה של רצועות נייר עיתון או כל נייר דק אחר בדבק נוזלי, והדבקתן על שלד. שתי השיטות מצויינות. עם הראשונה אפשר להגיע לתוצאות מדוייקות יותר, ואילו השניה מהירה וקלה ליישום. החסרון העיקרי בעבודה בעיסת נייר (מעבר ללכלוך) הוא שנדרשת סבלנות והתוצאות אינן מיידיות. צריך להכין את העיסה, לפסל (בדרך כלל על בסיס או שלד), להמתין לייבוש, ורק אז לצבוע. לכן פרוייקט בעיסת נייר כשמו כן הוא: פרוייקט שעשוי לקחת מספר ימים.
מתכון להכנת העיסה של ענת אורפז:
חשוב לדעת כי עיסת נייר יכולה להיות עשויה מכל סוג נייר, החל בנייר טואלט, דרך נייר גרוס ועיתונים וכלה בקרטון ביצים.
עיסת הנייר בה השץמשה ג'ודי ומומלצת גם באינטרנט עשויה מנייר טואלט. לבחירה זו, שתי סיבות עיקריות. ראשית, כל סוג אחר של נייר דורש השרייה ממושכת במים לפני ערבובו עם דבקים והפיכתו לעיסה. כאשר מכינים עיסה מנייר טואלט אין צורך בהשריות וחדוות היצירה יכולה להיות מתורגמת למעשים באופן מיידי. היתרון הנוסף של עיסת נייר הטואלט הוא הגימור החלק מאוד אליו ניתן להגיע לעומת המרקם הגבשושי המתקבל כאשר משתמשים, למשל, בנייר גרוס.
שתי הערות לפני שמתחילים בהכנת העיסה:
1. למרות הקשר האסוציאטיבי המיידי בין עיסת נייר לבין עיתונים, ענת אורפז, אמנית עיסת נייר, ממליצה בחום שלא להכין עיסת נייר מעיתונים ולמצוא שימוש אחר לערימות המצטברות. הסיבה לכך היא פשוטה – העופרת בה משתמשים להדפסת העיתון בצירוף דבקים ומים, אינה מומלצת לבריאות ועשויה בקלות רבה לחדור דרך הנקבוביות אל מחזור הדם שלנו. למרות זאת מצ"ב הדרכה מקסימה לשימוש בעיתונים: http://thelulubird.blogspot.com/2009/05/paper-mache-bowls.html וקיימות הרבה הדרכות שמשתמשות בעיתונים.
2. זו אשליה בלבד שעיסת טואלט היא עיסה יקרה. ראשית, להכנת העיסה עדיף להשתמש בסוגים הפחות יקרים של נייר הטואלט. הם אלה המתפוררים בקלות רבה יותר. בנוסף, לבובה ממוצעת אין צורך בלמעלה משמונה עד עשרה גלילי נייר טואלט. העלות היא שקלים בודדים.
ולעצם ההכנה:
לוקחים קערה גדולה, פותחים לתוכה מספר גלילי נייר טואלט (ללא הקרטון) לפי הצורך. מומלץ לא למעלה מארבעה בכל פעם כדי להקל על שלב הסחיטה שיפורט להלן.
שמים את הקערה בכיור ומזרימים מים מהברז עד שכל הנייר ספוג לחלוטין. "משחקים" קצת עם הנייר בתוך המים ומפוררים אותו.השלב הבא הוא שלב הסחיטה. מעבירים את כל ה"בלילה" (מים ונייר טואלט) לתוך ציפית וסוחטים היטב היטב. כאשר הנייר סחוט היטב, מוציאים אותו מהציפית וממוללים אותו בעזרת הידיים לחתיכות כמה שיותר קטנות. אין צורך להקדיש לשלב הזה יותר ממספר דקות. (כל הכיף הוא שלא צריך להתאמץ ולהשקיע יותר מידי בשלב הכנת העיסה שהוא השלב הטכני בלבד). לנייר המפורר מוסיפים שני סוגים של דבקים:
הדבק הראשון הוא הדבק הפלסטי אשר מקנה לעיסה את החוזק שלה. יש להוסיף אותו בהדרגה. מוסיפים ולשים, מוסיפים ולשים וכך הלאה, עד שמרגישים שהעיסה היא בעלת מרקם משחתי ונוח לעבודה. יש להישמר ולא להוסיף יותר מידי דבק פלסטי לעיסה כי במקרה כזה קשה עד בלתי אפשרי לעבוד איתה. הדבק השני אותו מוסיפים לעיסה הוא דבק הטפטים. את דבק טפטים ניתן לרכוש בצורת אבקה. יש לערבב כף אבקה בכוס מי ברז. דבק זה מקנה לעיסה את הגמישות שלה ועושה אותה נוחה יותר לעבודה ודביקה פחות. היחס הוא כף גדושה של ג'ל דבק טפטים מוכן לכל שני גלילי נייר טואלט.
לשים עד לקבלת מרקם אחיד.
ועכשיו לעבודה,
רעיונות אפשר למצוא:
http://www.finger-tips.co.il/projects/papermashe/
http://www.papiermache.co.uk/gallery/
אשמח אם תשתפו ביצירות.

2 תגובות:

  1. תוד רבה על ההדרכה והרעיונות
    בהזדמנות אעשה זאת עם הילדים..

    השבמחק
  2. עוד טיפ מג'ודי ששלחה לי באימייל: אם לא משתמשים בכל העיסה אפשר לאחסן אותה בקופסה אטומה במקרר, היא נשמרת נהדר.
    אני סחטתי אותה בתוך חיתול בד.

    השבמחק