יום חמישי, 27 במאי 2010

החלפה בנושא עליסה בארץ הפלאות.....

עם הגל ששטף את כולנו בנושא "עליסה בארץ הפלאות" בעקבות יציאתו של הסרט בתלת מימד של טים ברטון לדיסני, צצו להן מכל עבר פטריות מקטינות ומגדילות של החלפות ומוצרים.....

בקומונה THE COLOURFUL SIDE OF LIFE הצטרפתי להחלפה והגרלתי את - "שמים ירוקים". לבושתי אומר ואתוודה שאת הבלוג והיצירתיות של "שמים ירוקים" גיליתי דקה אחרי ששלחתי את החבילה, חשבתי שאין לה בלוג או פליקר וזה היה לי ממש ממש ממש קשה, מזל שהיו לי קצת מקורות שהזרימו מידע! (אגב אם תקישו על הקישור של הבלוג שלה תגיעו ישירות לדבר המטריף במיוחד שהיא יצרה לכבוד ההחלפה הזאת, זוהי קערה מעיסת נייר מטריפה!!!)
התלבטתי רבות ולמזלי הוזרם לי מידע חשוב ומועיל, כולל קריאה חוזרת ונשנית ב"שרשור העדפות" עליו היא ענתה, החלטתי לנסות להיות כמה שפחות קיטשית וללכת יותר על צדדים אומנותיים ומיחזוריים.....מקווה שזה הצליח לי.....
הפריט הראשון:
תיק מבד (נו, אל תצחקו עלי שכל פעם אני בסוף מגיעה לתפור משהו כזה.....) מה שחשוב בו זה בחירת הצבעים והאלמנטים הקישוטיים:
הבד בצבעי ירוק בתנועה גלית מעין פסיכודלית שמדמה מעט את תנועת המערבולת בעת נפילתה של עליסה אל מאורת הארנב......(זה הצבעים ששמיים ירוקים הכי אוהבת, כאילו דא?!)
העברתי על בד תמונה מיושנת של הדמות הכי אהובה עלי בסיפור של עליסה- וזה הארנב הממהר עם השעון, מרגל כפול - מצד אחד בשרות מלכת הלבבות שמחזיקה את משפחתו כבני ערובה ומצד שני דוגל בשלטון האור של אחותה - המלכה הלבנה.....צבעתי אותה בכל מיני צבעים באופן רנדומלי....

כל זה נתפר על סרט (מיני מיליוני הסרטים שהבאתי מארצות הברית) עם הכיתוב CREATE שמתאים כמובן להחלפה למישהי יצירתיתשימו לב לכפתור שהוא מהמם במיוחד בעיני, שמיים ירוקים אוהבת מאד חתולים וכאן זאת מחווה לחתול צ'שייר בעליסה עם חיוכו המיוחד וחושף השיניים.....

הקישותיק המתבקשים הוא בקבוקון קטן שעליו כתוב: DRINK ME!!!! ועוגייה שעליה כתוב: EAT ME!!!!! (הבקבוקון לא הצטלם לי טוב....)
כמו כן שימו לב לבד הידיות - זהו בד הלבבות, אי אפשר בלי לבבות בעליסה (מלכת הלבבות היא הרי דמות מרכזית....) אבל פה הלבבות הם בירוק!!!! שוב, כאילו דא?! ופה ושם "זרקתי" תחרה להזכיר את התקופה ואת אנגליה....
התיק כולו מתקפל בתוך נרתיק תואם שאותו אפשר לדחוף בתיק וכך תמיד לעת הצורך יש סל קניות או סל נוסף, טוב במיוחד לסדנאות יצירה שצריך להביא חומרי גלם או לקחת מוצר מוגמר. אני יודעת ששמיים ירוקים מאד מעריכה מיחזור כך ש-90% מההחלפה הזאת נעשתה מדברים שהיו לי בבית....בדים, תחרות וגם בפריט הבא שאציג.....אלו יצירות שכמעט כלום לא נקנה במיוחד עבורן, אלא השתמש בקיים.


הפריט השני שהכנתי הוא מעין תמונה או פריט לקישוט (הבנתי שביתה מלא באביזרי קישוט ואוספים אז אני בטוחה שיהיה מקום גם לאחד הזה....), בתוך כוס לסאקה יפנית הדבקתי שני ספלים ושתי צלחות שנשארו "פליטים" ממשחק מפורק של הנסיכה שלי.....וזהו הומאז' כמובן למסיבת התה של הכובען המטורף....(שהוא אגב הדמות שאני הכי שונאת בעליסה, הוא מפחיד אותי, למרות שבסרט הקטע הכי יפה היה התפירה שלו ושלל החוטים והמספריים והטרגיות הנוגה של הדמות הזאת....אבל הוא מטורף וזה מפחיד אותי ולא! לא כל מי שתופר הוא מטורף, שמעתם?!) ולשם ההמחשה של הגודל, מצ"ב כוס סאקה כזאת ריקה אשר עומדת ליד בקבוק אישי קטן (50 מ"ל) של מים מינרליים......ולסיום כרטיס שהוא בעצם קולאז' (בדיעבד אני רואה בבלוג של שמיים ירוקים שהיא חובבת גדולה של קולאז'ים כך שאני שמחה....), עם ניחוח של מסע לארץ רחוקה......בצד השני של מה שאתם רואים יש את ההסבר ומה שכתבתי לה. בסופו של דבר אחרי הרבה זעה קרה של חששות אני מאד שבעת רצון ושלמה עם מה ששלחתי.

ואני מחכה פה לבד בחושך ובשקט למה שיגיע אלי....

יום שלישי, 18 במאי 2010

לפעמים חלומות מתגשמים.....

ראשית תודה תודה תודה ענקית למיקי חברי שאיפשר לזה להתגשם! על מה ולמה אתם שואלים?
הנה אני מספרת לכם.......

הרבה זמן אני מפנטזת להשיג מכונת תפירה כזאת ישנה מצויירת של זינגר לקישוט ושמירה כפריט אספני לדורות העתיד.....בכל מיני חלונות ראווה ראיתי וגם בהרבה בתים של חברים, באחת החנויות בלונדון הציגו בכל חנות של הרשת כמה עשרות בחלון ראווה וכמעט התקשרתי לשאול מה הם יעשו איתן בסיום העונה? הסתכלתי על מכרזים באי.ביי. וגם אמרתי לעצמי שבטח בפרוץ עונת ה- CAR BOOT SALES אני אשיג כזאת, פינטזתי שמישהו פשוט יזרוק מהבית ואני אמצא כמו הרבה מציאות בלונדון, אבל זה כנראה לא קורה כשרוצים, רק כשלא ממש מתאווים למשהו הוא באמת קורה.....

אתמול בבוקר קיבלתי טלפון ממיקי - "זהר נכון שרצית מכונת תפירה? אז החייט ליד הבית מוכר כזאת.....לכי תראי" מסתבר שהחייט ממש ברחוב ליד הבית, אוסף מכונות תפירה ישנות, משמיש אותן ו.....מוכר....אחרי העבודה מיד רצתי לשם, ולא אחת - שתיים עמדו למכירה, זינגר ישנה, דגם 201K עדיין עובדת בצורה חלקה ומדהימה, ידנית עם ידית הפעלה ליד, בתוך בקופסא המקורית.....לדברי האתר אימטרנט של זינגר בו ניתן להקיש מספרים סידוריים, המספר הסידורי הזה יוצר בסקוטלנד בשנת 1936, לפי הקבלה המקורית של המכונה היא נקנתה ב-14.10.1950 ב- 5 שילינג, אני קניתי אותה ממנו ב- 45 פאונד שזה מחיר מאד טוב למכונה במצב שכזה ועוד עובדת!!!! הייתם מאמינים? אותי זה מאד מרגש להחזיק ביד חתיכת היסטוריה שכזאת....

אז הנה הצצה ליפהפייה החדשה שלי....ולצילום הקבלה שבעיני היא פריט יוצא דופן בפני עצמו.....





עדיין אם מישהו מכיר ויודע על מישהו שרוצה להיפטר ממכונה ישנה, להפנות אותו מיד אלי.....הייתי שמחה לקבל גם מכונה עם שולחן של זינגר.....(רק שבעלי לא ישמע כי בקרוב כמות דברי התפירה והיצירה עולה על כמות דברי האופניים שלו ואז אני מתחילה להיות ב"בעיה".....)

יום שני, 17 במאי 2010

כל מיניאים

הרבה רשומות מתחילות בכותרת ובמילים - "כל מיני", כאשר יש אוסף של דברים שהצטברו ככה מתחילים רשומה...מה לעשות, אז הכל מיניאים שלי מורכב הפעם מ:

1. הוספתי לבלוג בצד לרשימת ההדרכות המעולות את אוסף הלינקוקים של תמרי, תודה לך על אוסף הדרכות משובח שהולך וגודל ותופח כל יום!!!!
2. חברים טובים חגגו חנוכת בית (ברכות יעל ויוני), זאת היתה ההזדמנות לי לבצע את ה"פינטוז על תמונת פרפרים".....בעזרת הקאטלבאג החדש שקנו לי חברים אהובים (תודה לימור ורונן):
התמונה מורכבת משישיית פרפרים חתוכים מפלסטיק שחור ומודבקים על קנבס, על כל פרפר מודבק פרפר נוסף חתוך בשקף אשר הכנפיים שלו מעט מכופפות בכדי לתת נפח ותחושת מעוף, כל פרפר שקוף מוטבע גם בדוגמא בתוך השקף ושונה זה מזה, תוים, סלסולים, עלים וכדומה....הכל נתון במסגרת עם עומק מאיקאה - איך לא? בכוונה השארתי בלי זכוכית.

3. תראו את הפינה הכחולה במטבח שלי....היה לנו קיר לא מנוצל בין שני ארונות (המטבח שלנו ממש קטן ואנחנו מנצלים ממש כל מיני נישות וקירות....) החלטתי שהתצוגה תהיה של כל הכלים הכחול - לבן (דגל ישראל?!) בסגנון: כפרי אנגלי, דלפט הולנדי, ויפני.....כנראה שהם כולם בסופו של דבר קיבלו השראה מאותו מקום.....
וזה המקום להודות לבנזוגי היקר על ביצוע כל הקפריזות העיצוביות שלי בכל מיני בתים מוזרים שגרנו בהם, סתימת חורים וחירור אחרים. לגונן יש כבר פוסט דוקטורט מאוניברסיטת איקאה, הזמינו אותו להיות מרצה אורח בכנס בשבדיה בקיץ הקרוב (סתם..............)

4. ולסיום תראו באיזה בלוג נפלא ניתקלתי לאחרונה....לבלוגרית הזאת יש גם מגזין אלקטרוני ראשון שהיא הוציאה - תבדקו אותו בכדי לקבל השראה, מקסים!!!!
בקרוב עוד כל מיני פירסומים על החלפות שנשלחו ויצירות קטנות....

יום שני, 10 במאי 2010

אתגר חומר הגלם

נפלאות האינטרנט שהוא מפגיש אנשים.....כאלה שכנראה לעולם לא היית פוגש גם אם היית נתקל בהם חמש פעמים ברחוב, עוד פעמיים בתור לסופר....סתם כי אנחנו חולפים ככה אחד על פני השני בלי לשים לב, מרוכזים בעצמנו בעיסוקינו ובמחשבותינו. מה שאני אוהבת במרחב הבלוגספירה שהוא דורש יציאה רגע מה"עצמי", (למרות שהבלוגים שלו בדרך כלל מאד נרסיסטיים) אבל התוגובות, ההשתפות בתגובות אצל האחר, המפגשים, הפורומים והקומונות הם משהו סוציאלי.....גם אם זה וירטואלי.

כל אלה היו הקדמה לזה שהחיים זימנו לי מפגש עם מישהי מאד מיוחדת, היא הקיפודה הכי רכה שהכרתם... וככה מהחלפה פרטית אחת התגלגלנו לפינוקים הדדיים "סתם כי בא, בלי סיבה מיוחדת".....נוצרה חברות מיוחדת מאד מאד! (תודה לך יעל שנכנסת לחיי!) באחת מהחבילות שהוחלפו ביננו, קיבלתי את הספל המשגע הזה: את שאר הדברים שהיא שלחה לי תראו אצלה בבלוג..... והיה גם הצמר הזה:
הצמר הזה העלה לי רעיון! אולי בקומונה בה אני חברה (THE COLOURFUL SIDE OF LIFE) נעשה אתגר חומר גלם (משום מה הבנות קוראות לו ה"מהפך".....אולי בגלל איזה טיזר שיווקי שהוצאתי בקומונה), הכוונה באתגר היא שמגרילים בת זוג (הבנות המעוניינות נרשמו אצלי ויונתן בכורי הוציא פתקים מהכובע), כל אחת שולחת לבת הזוג חומר גלם, משהו שיש לה בבית והיא לא ממש יודעת מה להכין איתו....כל אחת יוצרת עבור השניה עם חומר הגלם שנשלח אליה, משהו, והמשהו הזה מוחזר אל השולחת המקורית תוך שימוש בחומר הגלם שהיא שלחה (מקוה שהייתי ברורה נראה לי שקצת סיבכתי את ההסבר של משהו די ברור) הצמר היה חומר הגלם ששלחה לי יעל:

ראשית היה לי חבל לפגוע באופן בו הוא נשלח, בעיני ככה עם הצבעוניות הזאת מגולגל על ענף מהטבע, זאת כבר יצירת אומנות. (באחת הרשומות הבאות אראה לכם יצירה נוספת שיצרתי בקרושה משארית קטנה שנותרה לי ממנו אחרי האתגר הזה!)
החלטתי לגשת לפרוייקט שכבר מזמן רציתי לעשות. רק שלא ידעתי להיכן זה יוביל אותי..........החלטתי לעשות פרוייקט "זוגי" כזה שחלק אחד יישאר אצלי וחלק אחר יימסר ליעל.....ככה גם אם אנחנו נמצאות במדינות אחרות, לא יכולות לשתות קפה ביחד או ליצור ביחד, מעת לעת תהיה לכל אחת מאיתנו תזכורת ל"חוט המקשר ביננו"....וזה מה שיצא:

שתי תמונות הרקומות על עיגולי רקמה גדולים שמהווים בעצם את המסגרת בתוכן נשארת התמונה:
התמונות דומות, אך לא זהות, בעלות סמלים דומים, עם הצמר שמשתלשל כאילו נחתך בין שתי התמונות, התמונות הן בעצם שתיים המהוות ביחד יצירה שלמה, אפליקציות מותפחות שהטבעתי עם חותמות מסדרת ציפורים, וכפתורים מסדרה של אלמנטים של תפירה: מכונה, מחט, כפתורים ומספריים שאמא שלי פעם קנתה לי בביקור משותף במוזיאון המקסים בלונדון: ויקטוריה אנד אלברט.

בכל אחת מהיצירות עיגול רקמת קרושה (לא אני סרגתי, היה לי בבית) והריקמה של הצמר עוברת בתוך וליד. זה העיגול שנשלח ליעל-וזה העיגול שנשאר אצלי-
הבחירה איזו תמונה תשאר אצלי ואיזו תלך ליעל היתה רנדומלית בעיניים עצומות, כי בתהליך היצירה פשוט זרמתי עם שתיהן במקביל בלי להחליט מראש מי מהתמונות תלך לאן....התמונה נשלחה ליעל בצירוף תמונה מודפסת על נייר איכותי של היצירה השניה שנמצאת אצלי.....כדי שהיא תראה....

בכל אחת מהיצירות לב מכסף נפתח אשר היו פעם חלק מצמיד שקיבלתי ממישהו יקר לליבי מעברי הרחוק, בתוך הלב, במקום תמונות הודבקו בדבק לבד חתיכות מבדים שלי ושל יעל - בבושקה (הבד שלי מארה"ב) בצבע כתום שיעל אוהבת, ופרפר מבד שיעל שלחה לי שמאד אהבתי....

היצירות מלאות משמעות, פתוחות לאינטרפטציות רחבות ומביעות הרבה קשר וחיבור סביב התחביב המשותף שקרב ביננו.

ומה אני שלחתי ליעל וקיבלתי ממנה?

ראשית את ההסבר המלא וצילומים טובים יותר תוכלו למצוא אצלה פה בבלוג (חלק מהצילומים כפי שתראו על התמונות "השאלתי" ישירות ממנה....) זה ישלים לכם את התמונה על כל מה שאני כותבת כאן. אז יאללה למה אתם מחכים? תקפצו לשם. אני החלטתי לשלוח ליעל מפית קרושה עתיקה ועדינה שהיתה בבית של סבתא שלי, לדברי אימי זאת מפית שסרגה אמא של סבתא שלי - מינה, כך שסבתא שלי ירשה אותה מאמא שלה וזאת אחת המזכרות היחידות שנשארו משם, לפחות לי......
לפני זמן מה גילינו יעל ואני שאת הרשומה שכל כך ריגשה אותה שכתבתי לסבתא שלי שבוע אחרי שנפטרה - כתבתי ביומההולדת של יעל.....צירוף מקרים או לא? יעל החליטה לקחת את הטקסט הזה (שכל פעם שאני קוראת אותו אני דומעת מחדש) וכמחווה לזכרון לסבתא הדפיסה אותו באופן מיוחד תוך השארת עיגול באמצע מקום למפית התחרה, הטקסט עוצב ונצבע בצבעים מאד מיוחדים (שמאפיינים מאד את יעל ועל כך אני שמחה כי היא שילבה את עצמה בתוך מה שמוחזר ויקר לי.....) והוכנס למסגרת שטופלה בצבעים בשיטת קרקל, את הקרקל עשתה יעל גם כן בסגנון נועז אך עדין (כן זה אפשרי) ולא בשיטה הרגילה של יישון וינטג'י אלא כמו שאני אוהבת - עם עוצמה. שכבה עליונה בכתום ומתחת צץ האדום, כל זה הקפיץ את הטקסט והמפית שקיבלו מיסגור הולם. יעל - ריגשת אותי מאד ונגעת בנימי נפש עדינים, זה כל כך מרגש לתת למישהו ככה בלי לחשוב מה יצא משהו מעצמך ולקבל חזרה מטופל באהבה ורגישות עם כל כך הרבה כשרון!!!!


אני מוכרחה להודות שההחלפה או בעצם האתגר הזה היה מקסים וגם מה שעשו הזוגות האחרים היה מפתיע ויוצא דופן בייחוד שלו אז אני מאד גאה שהאתגר הראשון אותו ארגנתי היה מוצלח ומיוחד!

יום רביעי, 5 במאי 2010

"כמעט" וחזרתי, שלום.....

שלום לכולכם....
זנחתי אתכם ואת הבלוג לתקופה שאינה מתקבלת על הדעת - למעלה מחודש לא הייתי כאן!!!! אבל הייתי כאן...פשוט לא פירסמתי.....הגבול הדק שבין "חופשה רצויה" ל"חופשה כפויה" (מי האמין שפעם יהיה מושג כזה????) הוא זה שמביא אותי למצב זה של אי שפיות זמנית (האמנם זמנית???)
בתחילת אפריל יצאנו לחופשה מתוכננת ועמוסה בפלורידה השמשית אחרי חורף קשה מאד באנגליה....נפגשנו עם המשפחה לשלל פעילויות ובילויים שנראו כולם בערך כך:
ואז....הר געש באיסלנד פרץ, וכמו "אפקט פרפר" אמיתי זה השפיע גם עלינו, לפתע ביום אחד אתה עובר מחופשה רצויה ומתוכננת לחופשה כפויה ובלתי מתוכננת.....אבל לא פחות מהנה יש לומר. רשומות בנושא הטיול תוכלו החל משבוע הבא למצוא בבלוג השני שלי: משפחה מטיילת למי שמעוניין בטיולי משפחות והמלצות על פלורידה אז בהחלט יהיה מעניין ומי שסתם מעוניין להציץ בלהתעדכן במה שעשינו שם, גם מוזמן כמובן. בינתיים אני מכינה לכם רשימה ארוכה ומפוצצת על תוצרים של החלפת חומר גלם מאד מעניינת שהיתה לי ואחרי כן מקוה לחזור במהרה לשגרה עם פרסומים תכופים של יצירות.....