מתנות מחממות לב ומצב רוח....אני מקוה!

מאז שהכרתי את האשה המיוחדת והמדהימה הקרויה יעל קיפודים יש לי תירוץ לאהוב וליצור עם קיפודים.....
לפני אחד ממפגשנו החלטתי לעודד את רוחה וליצור לה שרשרת מיוחדת המשלבת מספר טכניקות שראיתי בכל מיני מקומות, השרשת הפכה למעין סוג של יצירת אומנות משולבת ואינני יודעת אם יעל אכן תענוד אותה או תשאיר אותה לקישוט חדר העבודה....זאת החלטה שלה....אז מה שילבתי?
קרושה בכתום כמובן לפי ההדרכה של הסרט הדו צדדי המיוחד הזה של דקלה מהבלוג שלה הררית.
קרושה על טבעת חלב מהבלוג של יפה גוזלים עם בד מאחורה, הדבקה של נייר עם קיפוד מספר ישן ואיטום במוד פאדג נצנצים. קרושה פרח קטן מהבלוג של דנדושה. ריצרץ כשרשרת מהבלוג של עדנה.נ. עם הקפה הראשון של הבוקר.
וקיפוד לבד שמצאתי באיזה חנות בלונדון ופשוט לא היה לי לב להשאירו שם ובכלל הכל התחיל ממנו......

ובהחלפת יום המשפחה שכבר התקיימה מזמן מזמן ולא שיתפתי אתכם בתמונות, שלחתי לסמדר - LoolaB, שהיא יוצרת מוכשרת מאד בנייר, מסגרת מחולקת עם תאים שמצאתי באחד השווקים ודיגמתי עם ניירות מיוחדים והוספתי קצת מיניאטורות, השארתי תאים כדי שבתה הקטנה של סמדר תוכל להוסיף אוסף משל עצמה בחדר החדש שאמא שלה מעצבת לה.




והחלפה נוספת שהתקיימה בקומונת יצירה - החלפת "חפשו את המטמון", עדיין אני לא סגורה על השם ואיך הוא קשור, אבל הרעיון היה שהמוחלפת בוחרת נושא מתוך רשימה של נושאים והמחליפה צריכה ליצור משהו שקשור לנושא. אני הגרלתי את מיכוש, המוכשרת בתחומים רבים אך אומנות הבישול והמטבח שלה היא ברמה מטורפת, כל מאכל וכל רשומה משאירים אותי עם הרבה חשק לבשל ולאכול (ופה טמונה הבעיה), מה שהכנתי למיכוש היא פייה, זוהי פיית המטבח שתשמור שלמיכוש יצאו תמיד תמיד מאכלים טובים ומוצלחים!, את הפייה כשהיא לבנה ונקיה מכנפיים וקישוטים רכשתי באחד מהביקורים בישראל במקום מאד מאד מיוחד, בשוק הפשפשים ביפו שהפך למתחם מאד טרנדי ושוקק, ישנה חנות מיוחדת שנקראת - הסדנא, הקונספט של החנות הוא עבודה עם חומרים ממוחזרים, אבל מעבר לכך היא רואה בכך גם ערך חינוכי פילוסופי של הקניית ערכים, מומלץ לבקר.
אז הנה פיית המטבח של מיכוש-

מה כתוב על גבי הפייה?
זהו המתכון הראשון שפירסמה מיכוש בבלוג שלה, מתכון לסלט זיתים מבושל ברוטב עגבניות, ברור שהכנתי אותו!!!! יצא מצויין.
ועוד זוית שלה עם הקופסא שבה היא ארוזה.....

בנוסף קרשתי גם תחתית לסירים חמים מטי-שירט אפורה שפירקתי, הוספתי גם תחתית מקרמיקה שיצרתי אבל את התחתית הזאת לא צילמתי....


ולסיום, אם התגעגעתם לקיץ כמו שאני, אז קבלו את הגלויה המיוחדת שעיצב בקולאז' הבן האמצעי שלי איתמר, בן 10.5

אתגר חומר הגלם

נפלאות האינטרנט שהוא מפגיש אנשים.....כאלה שכנראה לעולם לא היית פוגש גם אם היית נתקל בהם חמש פעמים ברחוב, עוד פעמיים בתור לסופר....סתם כי אנחנו חולפים ככה אחד על פני השני בלי לשים לב, מרוכזים בעצמנו בעיסוקינו ובמחשבותינו. מה שאני אוהבת במרחב הבלוגספירה שהוא דורש יציאה רגע מה"עצמי", (למרות שהבלוגים שלו בדרך כלל מאד נרסיסטיים) אבל התוגובות, ההשתפות בתגובות אצל האחר, המפגשים, הפורומים והקומונות הם משהו סוציאלי.....גם אם זה וירטואלי.

כל אלה היו הקדמה לזה שהחיים זימנו לי מפגש עם מישהי מאד מיוחדת, היא הקיפודה הכי רכה שהכרתם... וככה מהחלפה פרטית אחת התגלגלנו לפינוקים הדדיים "סתם כי בא, בלי סיבה מיוחדת".....נוצרה חברות מיוחדת מאד מאד! (תודה לך יעל שנכנסת לחיי!) באחת מהחבילות שהוחלפו ביננו, קיבלתי את הספל המשגע הזה: את שאר הדברים שהיא שלחה לי תראו אצלה בבלוג..... והיה גם הצמר הזה:

הצמר הזה העלה לי רעיון! אולי בקומונה בה אני חברה (THE COLOURFUL SIDE OF LIFE) נעשה אתגר חומר גלם (משום מה הבנות קוראות לו ה"מהפך".....אולי בגלל איזה טיזר שיווקי שהוצאתי בקומונה), הכוונה באתגר היא שמגרילים בת זוג (הבנות המעוניינות נרשמו אצלי ויונתן בכורי הוציא פתקים מהכובע), כל אחת שולחת לבת הזוג חומר גלם, משהו שיש לה בבית והיא לא ממש יודעת מה להכין איתו....כל אחת יוצרת עבור השניה עם חומר הגלם שנשלח אליה, משהו, והמשהו הזה מוחזר אל השולחת המקורית תוך שימוש בחומר הגלם שהיא שלחה (מקוה שהייתי ברורה נראה לי שקצת סיבכתי את ההסבר של משהו די ברור) הצמר היה חומר הגלם ששלחה לי יעל:

ראשית היה לי חבל לפגוע באופן בו הוא נשלח, בעיני ככה עם הצבעוניות הזאת מגולגל על ענף מהטבע, זאת כבר יצירת אומנות. (באחת הרשומות הבאות אראה לכם יצירה נוספת שיצרתי בקרושה משארית קטנה שנותרה לי ממנו אחרי האתגר הזה!)
החלטתי לגשת לפרוייקט שכבר מזמן רציתי לעשות. רק שלא ידעתי להיכן זה יוביל אותי..........החלטתי לעשות פרוייקט "זוגי" כזה שחלק אחד יישאר אצלי וחלק אחר יימסר ליעל.....ככה גם אם אנחנו נמצאות במדינות אחרות, לא יכולות לשתות קפה ביחד או ליצור ביחד, מעת לעת תהיה לכל אחת מאיתנו תזכורת ל"חוט המקשר ביננו"....וזה מה שיצא:

שתי תמונות הרקומות על עיגולי רקמה גדולים שמהווים בעצם את המסגרת בתוכן נשארת התמונה:

התמונות דומות, אך לא זהות, בעלות סמלים דומים, עם הצמר שמשתלשל כאילו נחתך בין שתי התמונות, התמונות הן בעצם שתיים המהוות ביחד יצירה שלמה, אפליקציות מותפחות שהטבעתי עם חותמות מסדרת ציפורים, וכפתורים מסדרה של אלמנטים של תפירה: מכונה, מחט, כפתורים ומספריים שאמא שלי פעם קנתה לי בביקור משותף במוזיאון המקסים בלונדון: ויקטוריה אנד אלברט.

בכל אחת מהיצירות עיגול רקמת קרושה (לא אני סרגתי, היה לי בבית) והריקמה של הצמר עוברת בתוך וליד. זה העיגול שנשלח ליעל-וזה העיגול שנשאר אצלי-
הבחירה איזו תמונה תשאר אצלי ואיזו תלך ליעל היתה רנדומלית בעיניים עצומות, כי בתהליך היצירה פשוט זרמתי עם שתיהן במקביל בלי להחליט מראש מי מהתמונות תלך לאן....התמונה נשלחה ליעל בצירוף תמונה מודפסת על נייר איכותי של היצירה השניה שנמצאת אצלי.....כדי שהיא תראה....

בכל אחת מהיצירות לב מכסף נפתח אשר היו פעם חלק מצמיד שקיבלתי ממישהו יקר לליבי מעברי הרחוק, בתוך הלב, במקום תמונות הודבקו בדבק לבד חתיכות מבדים שלי ושל יעל - בבושקה (הבד שלי מארה"ב) בצבע כתום שיעל אוהבת, ופרפר מבד שיעל שלחה לי שמאד אהבתי....

היצירות מלאות משמעות, פתוחות לאינטרפטציות רחבות ומביעות הרבה קשר וחיבור סביב התחביב המשותף שקרב ביננו.

ומה אני שלחתי ליעל וקיבלתי ממנה?

ראשית את ההסבר המלא וצילומים טובים יותר תוכלו למצוא אצלה פה בבלוג (חלק מהצילומים כפי שתראו על התמונות "השאלתי" ישירות ממנה....) זה ישלים לכם את התמונה על כל מה שאני כותבת כאן. אז יאללה למה אתם מחכים? תקפצו לשם. אני החלטתי לשלוח ליעל מפית קרושה עתיקה ועדינה שהיתה בבית של סבתא שלי, לדברי אימי זאת מפית שסרגה אמא של סבתא שלי - מינה, כך שסבתא שלי ירשה אותה מאמא שלה וזאת אחת המזכרות היחידות שנשארו משם, לפחות לי......

לפני זמן מה גילינו יעל ואני שאת הרשומה שכל כך ריגשה אותה שכתבתי לסבתא שלי שבוע אחרי שנפטרה - כתבתי ביומההולדת של יעל.....צירוף מקרים או לא? יעל החליטה לקחת את הטקסט הזה (שכל פעם שאני קוראת אותו אני דומעת מחדש) וכמחווה לזכרון לסבתא הדפיסה אותו באופן מיוחד תוך השארת עיגול באמצע מקום למפית התחרה, הטקסט עוצב ונצבע בצבעים מאד מיוחדים (שמאפיינים מאד את יעל ועל כך אני שמחה כי היא שילבה את עצמה בתוך מה שמוחזר ויקר לי.....) והוכנס למסגרת שטופלה בצבעים בשיטת קרקל, את הקרקל עשתה יעל גם כן בסגנון נועז אך עדין (כן זה אפשרי) ולא בשיטה הרגילה של יישון וינטג'י אלא כמו שאני אוהבת - עם עוצמה. שכבה עליונה בכתום ומתחת צץ האדום, כל זה הקפיץ את הטקסט והמפית שקיבלו מיסגור הולם. יעל - ריגשת אותי מאד ונגעת בנימי נפש עדינים, זה כל כך מרגש לתת למישהו ככה בלי לחשוב מה יצא משהו מעצמך ולקבל חזרה מטופל באהבה ורגישות עם כל כך הרבה כשרון!!!!


אני מוכרחה להודות שההחלפה או בעצם האתגר הזה היה מקסים וגם מה שעשו הזוגות האחרים היה מפתיע ויוצא דופן בייחוד שלו אז אני מאד גאה שהאתגר הראשון אותו ארגנתי היה מוצלח ומיוחד!