LUCKY DIP

LUCKY DIP זה הביטוי באנגלית ל- "מה שיוצא אני מרוצה".....
במפגש הקומונה המדהים שנערך בזמן שביקרתי בארץ, התרגשתי מאד לקראת מפגש הפסגה המיוחד, שנקבע בתאריך המסויים הזה גם לכבודי על מנת שאוכל להשתתף ולפגוש. הקומונה הנפלאה כוללת למעלה מ- 50 נשים יוצרות, כל אחת בסגנון שונה וכל כך ייחודי. כמות הכשרון שהיה שם בחדר הרקיע שחקים.
את המפגש אירחה יפעת קייטס עיצובים ואף הפליאה ואירגנה משחקי חברה להכרות.
אני הסתובבתי עם חיוך מרוח על הפנים כל הערב והרגשתי קצת כמו כלה ביום חתונתה......
את החלפת המשאלות שהכנתי למימס כבר הראיתי לכם בפוסט הקודם, אבל לא סיפרתי לכם שנפלה בחלקי הזכות והיא גם הגשימה לי את המשאלה שלי.....אפילו שתיים!!!!! והכינה לי מלא קישוטונים מקרושה פשוט מופלאים וסט כרטיסי ברכה לכל ארוע (שבשניים מהם כבר השתמשתי!!!!)-  תודה מימס היקרה, היה תענוג להכיר ולהחליף משאלות!
מכיון שהיה לי זה המפגש הראשון עם החברות החלטתי להכין לכל אחת משהו אישי ממני.....אבל מה????
שבועות על גבי שבועות שברתי את הראש, עד ששושי היקרה שוב דאגה לי לחומרי יצירה מיוחדים, והפעם צלחות אנגליות ישנות סדוקות שמיועדות לפירוק....
נזכרתי שאחד הפוסטים שהדליק את קוראיי בבלוג זה היה צלחות הקרמיקה המנופצות שהפכו למגנטים!
אז לא הססתי (לא ידעתי כמה עבודה זה הולך להיות.....) ולקחתי שוב פטיש.....

ואז התחילה העבודה הקשה.....
כל חתיכת קרמיקה שוייפה באמצעות מכונת שיוף, אין לכם מושג כמה חתכים בידיים היו לי...אבל לא ויתרתי, עד שכל חתיכה היתה משוייפת היטב בלי שום חשש לפציעה אצל מי שתענוד את הסיכה!
תהליך קישוט הקרמיקות היה כבר יותר קל, זרם בקלות עם המוזה, אבל דרש הרבה שלבים יום אחרי יום, שימוש בדבקים שונים ומשונים וכל מיני סילרים.
למשל, הדבקת המילה שעל כל אחת נעשתה עם חומר מיוחד שבעת שהוא מתייבש הוא מייצר קרקל (סדקים....)

חלק מהמילים שהודבקו על הקרמיקות היו לא טריויאליות וגרמו להרמת גבה בקרב מי שהגרילה אותן, (זיכרו שהמתנה חולקה כך שכל אחת לקחה מתוך סל חבילה קטנה ארוזה זהה, כך שהמתנה היתה קצת כמו קלף מזל או עוגיית מזל או כל משהו שיש בו מסר ואתה בוחר באקראיות.....אני מאמינה שהמקריות בבחירה מייצרת תהליך בו אתה מוצא משמעות במה שיצא לך , יש אפילו כאילו שמאמינים ששום דבר אינו מקרי ולא סתם בחרת מסר מסויים או שהמסר בוחר אותך.....מה אתם אומרים על זה?)
המילה FORGET היתה למשל ממש מוזרה, אנשים שאלו אותי "מה לשכוח? אותך?" ופה אני חייבת הסבר, הכוונה היא שלשכוח לפעמים זה טוב, אנחנו כבני אדם ממהרים לשייך משמעות ערכית למילים ומעשים, לשכוח זה רע? מי אמר? אולי לפעמים לשכוח משהו זה טוב? אולי לא כדאי להעמיס על מוחנו כל מיני דברים מין העבר.....ופשוט LET IT GO, כן לשכוח, לא להתפנקס עם חברים ומשפחה......
טוב די להתפלסף, אמשיך להראות את היצירות, המשכתי לקשט אותן.....(כל התמונות יפתחו בהגדלה אם תלחצו עליהן)

וכך הן נראות ארוזות.....

סופשבוע נעים!!!!

אתגר חומר הגלם

נפלאות האינטרנט שהוא מפגיש אנשים.....כאלה שכנראה לעולם לא היית פוגש גם אם היית נתקל בהם חמש פעמים ברחוב, עוד פעמיים בתור לסופר....סתם כי אנחנו חולפים ככה אחד על פני השני בלי לשים לב, מרוכזים בעצמנו בעיסוקינו ובמחשבותינו. מה שאני אוהבת במרחב הבלוגספירה שהוא דורש יציאה רגע מה"עצמי", (למרות שהבלוגים שלו בדרך כלל מאד נרסיסטיים) אבל התוגובות, ההשתפות בתגובות אצל האחר, המפגשים, הפורומים והקומונות הם משהו סוציאלי.....גם אם זה וירטואלי.

כל אלה היו הקדמה לזה שהחיים זימנו לי מפגש עם מישהי מאד מיוחדת, היא הקיפודה הכי רכה שהכרתם... וככה מהחלפה פרטית אחת התגלגלנו לפינוקים הדדיים "סתם כי בא, בלי סיבה מיוחדת".....נוצרה חברות מיוחדת מאד מאד! (תודה לך יעל שנכנסת לחיי!) באחת מהחבילות שהוחלפו ביננו, קיבלתי את הספל המשגע הזה: את שאר הדברים שהיא שלחה לי תראו אצלה בבלוג..... והיה גם הצמר הזה:

הצמר הזה העלה לי רעיון! אולי בקומונה בה אני חברה (THE COLOURFUL SIDE OF LIFE) נעשה אתגר חומר גלם (משום מה הבנות קוראות לו ה"מהפך".....אולי בגלל איזה טיזר שיווקי שהוצאתי בקומונה), הכוונה באתגר היא שמגרילים בת זוג (הבנות המעוניינות נרשמו אצלי ויונתן בכורי הוציא פתקים מהכובע), כל אחת שולחת לבת הזוג חומר גלם, משהו שיש לה בבית והיא לא ממש יודעת מה להכין איתו....כל אחת יוצרת עבור השניה עם חומר הגלם שנשלח אליה, משהו, והמשהו הזה מוחזר אל השולחת המקורית תוך שימוש בחומר הגלם שהיא שלחה (מקוה שהייתי ברורה נראה לי שקצת סיבכתי את ההסבר של משהו די ברור) הצמר היה חומר הגלם ששלחה לי יעל:

ראשית היה לי חבל לפגוע באופן בו הוא נשלח, בעיני ככה עם הצבעוניות הזאת מגולגל על ענף מהטבע, זאת כבר יצירת אומנות. (באחת הרשומות הבאות אראה לכם יצירה נוספת שיצרתי בקרושה משארית קטנה שנותרה לי ממנו אחרי האתגר הזה!)
החלטתי לגשת לפרוייקט שכבר מזמן רציתי לעשות. רק שלא ידעתי להיכן זה יוביל אותי..........החלטתי לעשות פרוייקט "זוגי" כזה שחלק אחד יישאר אצלי וחלק אחר יימסר ליעל.....ככה גם אם אנחנו נמצאות במדינות אחרות, לא יכולות לשתות קפה ביחד או ליצור ביחד, מעת לעת תהיה לכל אחת מאיתנו תזכורת ל"חוט המקשר ביננו"....וזה מה שיצא:

שתי תמונות הרקומות על עיגולי רקמה גדולים שמהווים בעצם את המסגרת בתוכן נשארת התמונה:

התמונות דומות, אך לא זהות, בעלות סמלים דומים, עם הצמר שמשתלשל כאילו נחתך בין שתי התמונות, התמונות הן בעצם שתיים המהוות ביחד יצירה שלמה, אפליקציות מותפחות שהטבעתי עם חותמות מסדרת ציפורים, וכפתורים מסדרה של אלמנטים של תפירה: מכונה, מחט, כפתורים ומספריים שאמא שלי פעם קנתה לי בביקור משותף במוזיאון המקסים בלונדון: ויקטוריה אנד אלברט.

בכל אחת מהיצירות עיגול רקמת קרושה (לא אני סרגתי, היה לי בבית) והריקמה של הצמר עוברת בתוך וליד. זה העיגול שנשלח ליעל-וזה העיגול שנשאר אצלי-
הבחירה איזו תמונה תשאר אצלי ואיזו תלך ליעל היתה רנדומלית בעיניים עצומות, כי בתהליך היצירה פשוט זרמתי עם שתיהן במקביל בלי להחליט מראש מי מהתמונות תלך לאן....התמונה נשלחה ליעל בצירוף תמונה מודפסת על נייר איכותי של היצירה השניה שנמצאת אצלי.....כדי שהיא תראה....

בכל אחת מהיצירות לב מכסף נפתח אשר היו פעם חלק מצמיד שקיבלתי ממישהו יקר לליבי מעברי הרחוק, בתוך הלב, במקום תמונות הודבקו בדבק לבד חתיכות מבדים שלי ושל יעל - בבושקה (הבד שלי מארה"ב) בצבע כתום שיעל אוהבת, ופרפר מבד שיעל שלחה לי שמאד אהבתי....

היצירות מלאות משמעות, פתוחות לאינטרפטציות רחבות ומביעות הרבה קשר וחיבור סביב התחביב המשותף שקרב ביננו.

ומה אני שלחתי ליעל וקיבלתי ממנה?

ראשית את ההסבר המלא וצילומים טובים יותר תוכלו למצוא אצלה פה בבלוג (חלק מהצילומים כפי שתראו על התמונות "השאלתי" ישירות ממנה....) זה ישלים לכם את התמונה על כל מה שאני כותבת כאן. אז יאללה למה אתם מחכים? תקפצו לשם. אני החלטתי לשלוח ליעל מפית קרושה עתיקה ועדינה שהיתה בבית של סבתא שלי, לדברי אימי זאת מפית שסרגה אמא של סבתא שלי - מינה, כך שסבתא שלי ירשה אותה מאמא שלה וזאת אחת המזכרות היחידות שנשארו משם, לפחות לי......

לפני זמן מה גילינו יעל ואני שאת הרשומה שכל כך ריגשה אותה שכתבתי לסבתא שלי שבוע אחרי שנפטרה - כתבתי ביומההולדת של יעל.....צירוף מקרים או לא? יעל החליטה לקחת את הטקסט הזה (שכל פעם שאני קוראת אותו אני דומעת מחדש) וכמחווה לזכרון לסבתא הדפיסה אותו באופן מיוחד תוך השארת עיגול באמצע מקום למפית התחרה, הטקסט עוצב ונצבע בצבעים מאד מיוחדים (שמאפיינים מאד את יעל ועל כך אני שמחה כי היא שילבה את עצמה בתוך מה שמוחזר ויקר לי.....) והוכנס למסגרת שטופלה בצבעים בשיטת קרקל, את הקרקל עשתה יעל גם כן בסגנון נועז אך עדין (כן זה אפשרי) ולא בשיטה הרגילה של יישון וינטג'י אלא כמו שאני אוהבת - עם עוצמה. שכבה עליונה בכתום ומתחת צץ האדום, כל זה הקפיץ את הטקסט והמפית שקיבלו מיסגור הולם. יעל - ריגשת אותי מאד ונגעת בנימי נפש עדינים, זה כל כך מרגש לתת למישהו ככה בלי לחשוב מה יצא משהו מעצמך ולקבל חזרה מטופל באהבה ורגישות עם כל כך הרבה כשרון!!!!


אני מוכרחה להודות שההחלפה או בעצם האתגר הזה היה מקסים וגם מה שעשו הזוגות האחרים היה מפתיע ויוצא דופן בייחוד שלו אז אני מאד גאה שהאתגר הראשון אותו ארגנתי היה מוצלח ומיוחד!