הופ הופ טרללה גדלתי בשנה.....

לא לא אני, הבלוג שלי - היום בן שנה!!!! וזה פוסט בלי צילומים בכלל (המצלמה בתיקון....)
את האמת לא כל כך ברור לי המנהג הזה של בעלות בלוגים לתת מתנה ביום ההולדת של הבלוג שלהן? זה לא צריך להיות הפוך? מי שיש לו יומולדת לא אמור לקבל מתנות מאחרים? טוב אבל מסורת היא מסורת ומכיוון שאני מהמצטרפות באיחור רב יחסית לבלוגספירה, אני אשתלב במסורת הכללית.....לפני שנה בדיוק , 25 לינואר 2009, בעקבות הרבה מאד טריגרים, אם זאת אורית חברתי היקרה שלחצה "תכתבי, תכתבי"....אם זאת אחותי שרמזה: "את כל הזמן שולחת לי את אותן תמונות, מה את לא זוכרת שכבר שלחת את זה?" אם זה בעלי היקר שעשה את טעות חייו וקנה לי מחשב נייד ומצלמה ומכונת תפירה במהלך השנה האחרונה.....(טעות טעות חמורה ועוד שלוש לא אחת...) ואם זה חברנו רונן שהצטרף לקהילת הישראלים באנגליה ופתח בשניה בלוג (למה אבל בלוג סגור, שכולם יקראו כמה דברים מצחיקים קורים פה למשפחות באנגליה) ולימד אותי מה עושים, ואם זה אח שלי שרק בחודש אפריל בביקור אצלו בחום של פלורידה הראה לי איך מפצחים את רזי ההרשמה לבלוג ...ואם אלו אתן בעלות הבלוגים המוכשרות שמהן אני שואבת השראה, ואם זה כולכם קוראיי היקרים והנאמנים בכל מיני מקומות... (יש למעלה ממאה וחמישים שרשומים דרך אימייל ובטח עוד כמה שקוראים בדרכים אחרות שקשה לי למדוד) - אתם זה הכוח האמיתי שלי, המוטיבציה, השפיות הנפשית... וכל אלה ששואלים - למה את עושה את זה?! התשובה היא ברורה - בלוג או פסיכולוג? (חרוז, אהההה?) ומי ששואל מה מקור השם???? אז מוק זה אחד הגילגולים של קומקומ (שהיה דמות טלויזיונית בסרט מצוייר בשנות ה- 70 ברצועה של שידורי הערבית בערוץ אחד המיתולוגי....) וזהו שם החיבה שהומצא לאחותי הקטנה ממני ב- 11 שנים, ומשם זה התגלגל....במקום ממי, אנחנו קוראות אחת לשניה "מוק" ואז גם לבן זוגי וגם לעוד אנשים שאני אוהבת לפעמים נפלט לי מוק.....אז אני מוק הגדולה (בגיל) והיא הקטנה ממני. זהו. זה ההסבר. ולא - אין שום משמעות באנגלית ל- MOOK.
ואם לשתף קצת מאחורי הקלעים של הבלוג - מה שמוביל אותי בכתיבת הרושומות זה, חוש הומור, לחיות את הרגע, כבוד לעצמי ולאחרים, צבע ויופי והנאה מהחיים הקצרים האלה שלנו.
לסיום, תודה ענקית.....שוב לכם - קוראיי היקרים וב-1.2.2010 אערוך הגרלה בין כל מי שיגיב לרשומה זאת!
לא, אין צורך לפרסם אותי בשום מקום אחר (רק אם ממש רוצים) ואין לי שמץ של מושג מה יקבל מי שיוגרל, זאת תהיה הפתעה....לפי המוגרל - כך אחליט מה תהיה המתנה, כמובן שזה יהיה הנד מייד שלי!
כל מה שעליכם לעשות זה להשאיר תגובה עם שם הרשומה שהכי אהבתם מהבלוג שלי במשך השנה.....ומכיוון שבא לי לעשות את זה בדרך המסורתית - יערה תוציא מתוך כובע פתק עם שם הזוכה! תצטרכו להאמין לי בלי צילומי מסך מתוחכמים שההגרלה כשרה, זה יהיה בפיקוח ילד בן 12 ואחיו בן ה- 9 תאמינו לי חוש צדק מפותח יש לשניים האלה....(במיוחד כשמדובר בחלוקת חפיסת שוקולד לחלקים שווים).
להתראות בפוסטים הבאים!
זהר

מסיבת התה של הגזר והבננה....

בעוד שניה אתם לא תאמינו למראה עיניכם, לפני מספר ימים ביקשה ממני מישהי בעלת להקת ריקוד בלונדון לעזור עם תפירה ושיפוץ של התלבושות והתפאורה לקראת הופעת הפורים לקהילה הישראלית. היא הביאה עמה כל מיני אביזרים לשיפוץ ביניהם: בננה וגזר ענקיים!!!!! מלבד תעשייתי. מישהי הכינה לה אותם לפני הרבה שנים....

הנסיכה התעוררה בבוקר ולא הפסיקה ללטף להתלהב ולהתפוצץ מצחוק, עם חזרתה מהגן אחר הצהריים היא החליטה פשוט לעשות מסיבת תה לגזר והבננה....מזל שסבא וסבתא השתתפו במחזה דרך הסקייפ, כי צריך לראות כדי להאמין.....

ומה לדעתכם אוכל הגזר למסיבת התה?

נכון, גזר

ומה לדעתכם אוכלת הבננה למסיבת התה?

נכון, בננות

ומה אוכלת הנסיכה למסיבת התה?

קלמנטינה וקיווי....

מקוה שהרשומה זאת תעלה חיוך על שפתיכם, אין כמו צחוק אמיתי ועמוק ואותנטי של ילד עם חוש הומור טהור ולא מקולקל.....לחיי הרגעים קטנים של אושר והשתטות.

וזהו מבטיחה לתת לכם יום יומיים של שקט מהרשומות שאני מפציצה אתכם בהן....

כמה חיכיתי לרגע הזה....

כמה חיכיתי לרגע הזה, שתגיעי לגיל הזה שאפשר לעשות דברים ביחד.... כל כך הרבה קישורים נשמרו במועדפים לרגע הזה שבו תראי בזוית העין רשומה על סיכות שיער כאן וכאן ותגידי: "אמא תעשי לי כזה" ואז אני אתן לך לבחור את שילובי הצבעים וביחד תוך כדי שאת צופה מנג'סת מעודדת מתקרצצת וחוטפת מתחת לידיים, עד לרגע שבו תענדי אותם באושר וגאווה ואפילו תרצי לישון איתן כי "אמא את הכנת לי, נכון"?

כמה חיכיתי לרגע הזה שאצטרובל יהפוך לקיפוד אצלנו במטבח ואת תבכי ש"זה של נגה יותר יפה".....ו"שאת רוצה לעשות את האוזניים לבד - אני לבד"!!!!! (ההדרכה הזאת הגיעה אלי מהקישורים של פרפרים)- (הקיפודים עוד לא צולמו כי יש עמם בעיות טכניות רבות של הדבקה ויתכן שהפרוייקט הזה לא יושלם בסופו של דבר....)

כמה חיכיתי לרגע שבו אחר הצהריים אחד נוכל להשתמש בחרוזים שקניתי לך בהולנד בגיל שנה! ונעשה מהם מתלה פרפרים לחדר שלך....(מההדרכה המקסימה הזאת) וכל יום את תגידי לי: "אמא אני כל כך אוהבת את הפרפרים שהכנתי"
אוח....כמה חיכיתי לרגע הזה שתישני קצת בלילה ואני אוכל ליצור לבד בשקט בחדר שלי! (משהו חדש, כנראה, שוב עבורך....)

לילה טוב ילדתי האהובה, חלומות פז ושינה ערבה.

ג'ירפות באיחור אופנתי

כפי שבודאי אתם יכולים לנחש, למי שגר בחו"ל, הביקורים בארץ המולדת הם מאד צפופים ויקרים מפז......כל דקה, שניה ושעה נמדדות במה מספיקים ואת מי רואים, ממש כמו שעון חול שמונח על אדן החלון וכל גרגר מסמן את הספירה לאחור עד לעליה על המטוס חזרה, שמצד אחד מסמנת את החזרה הבייתה, כן אין מה לעשות, בית זה איפה שנמצאת מכונת התפירה, המחשב שלי והמיטה הנוחה.....ומצד שני מסמנת פרידה קורעת מבפנים של כל היקר והאהוב פה....בישראל....ואני מדברת על האנשים.

וכאן המקום להתנצל בפני כל אהוביי אותם לא הספקתי לבקר בביקור זה או שלא הקדשתי להם מספיק זמן!

בביקור הזה החלטתי להשקיע מהזמן היקר הזה בבילוי משותף עם גיסתי יפעת מפלורידה שאף היא יוצרת ומאד מאד מוכשרת, ביחד הלכנו לשתי סדנאות מדהימות, אצל אשה מקסימה בעלת לב רחב וכשרון יוצא דופן - הלוא היא "מלי חוט ומחט", בסטודיו המצוייד היטב ונעים כל כך לעבודה, בילינו שני ערבים קסומים. (מומלץ בחום לכל מי שמחפש סדנא חד פעמית או קורס תפירה ארוך יותר....)

וגם מאחורי זה יש כמובן סיפור: סיגלין היקרה הזמינה אותי בטוב לב ונדיבות דרך מסר, להצטרף לסדנא כשאהיה בישראל....עניתי לה לה במסר שאני מתנצלת אבל לא אוכל להגיע כיוון שלמחרת אני אהיה עם גיסתי אצל מלי בסדנא אחרת (בקרוב מאד רשומה על מה שתפרתי בערב השני), גם הזמן צפוף וגם לא רציתי להשאיר את יפעת לבד וגם....זה היה נראה לי מוגזם ערב אחרי ערב....אבל בלב היתה החמצה, הרי אני כל כך רוצה להכיר כמה שיותר מהבנות האלה המוכשרות שמסתובבות ברשת.....אבל סירבתי. אך גורל הוא גורל ולסיגלין כנראה יכולות מיוחדות לראות דברים בעתיד....וממש יום לפני הסדנא פונה אלי בחשש יפעת ואומרת לי: "בא לך להיות ספונטנית? רוצה ללכת איתי מחר לסדנא נוספת, של תפירת בובת ג'ירפה? אצל מלי מטעם הפורום?"....ואני פשוט התגלגלתי מצחוק, סיפרתי לה על המסרים מסיגלין ובספונטניות החלטנו שנצטרף שתינו.

מיד פתחנו יפעת ואני בחיפוש נרחב אחרי בדים אצל אמא שלי בארון המצעים הישנים (תודה אימוש על העזרה והתמיכה!!!) והחלטנו לעשות הומאז' לסבתא שנפטרה השנה - לנצל סדין פרחוני סגול מקסים כזה ממש של פעם....הכפתורים הם מחאקי צבאי עוד מימי הצבא שלי ושל אח שלי, הבד החלק גם הוא סדינים שפורקו, הצמר הוא שאריות שהבאתי מלונדון כדי שנתאמן ביחד בקרושה....בקיצור גירדנו מכל הבא ליד.....אני יודעת שבחירת הצבעים היא הכי לא ג'ירפה שיש אבל לי וליפעת זה עשה טוב להשתמש בסדין של סבתא והריח של הכביסה הטריף אותנו כל הסדנא!

אני מתנצלת מראש על התמונות העלובות, הן לא יצאו טוב ומכיוון שאף אחת מהג'ירפות כבר לא לידי (שלי נמסרה לאחיינית שלי מצד בעלי ושל יפעת נמסרה אף היא לאחיינית שלה), אבל תמונות נוספות , כדאי אני ממש ממליצה, של הג'ירפות המקסימות אפשר לראות אצל פרפרים ואצל סיגלין (שפירסמה גם טריק מעולה בבלוג שלה להפוך חלקים תפורים קטנים כמו הקרניים של הג'ירפה שהיה מאד אבל מאד קשה להפוך אותן....) - היתה לי הזכות להכיר אותן יחד עם בנות נוספות כמו עידית, וטייני לאב וגליושששש ונתנאלה ופרי עץ ו.....היו עוד כמה שאני ממש אבל ממש מתנצלת ששכחתי את שמכן.

מדגדג לי להכין כבר כמה ג'ירפות נוספות.....

מטריושקות ....כן גם אצלי ועוד הפעם!

אני יודעת שזה טחון כבר בכל הבלוגים של היצירה, אבל מזוית מעט מעט שונה.....איזה כיף לי שיש לי חברות שרואות דברים מדליקים הקשורים ליצירה וחושבים עלי. המצטיינת שבהן היא ניבה שפעם אוספת לי מהרחוב כסא לשיפוץ (כן כן ני יודעת שהוא כבר שוכב כמה חודשים באותו המצב, מה לעשות בכדי ליצור צריך מוזה....) ופעם אלו הם טושים בראש למעלה+ חותמות למטה בטוסיק, הצורות מדליקות ביותר של אנשים קטנים שהם בעצם מין מטריושקות כאלה....

למה להכביר במילים? תראו בעצמכם....

המלך והמלכה

הליצן והאביר

האינדיאני והקאובוי

סטריאוטיפי משהו לא? הנה הם כולם

והכי מגניב זה תראו איך הנסיכה מדגימה לכם את השימוש בהםזאת היתה פעם ראשונה ואחרונה שהיא נוגעת בהם - הם שלי, רק שלי!!!! תודה ניבה!
וחברה אחרת יקרה לליבי שלחה לי את התמונה הזאת.....צריכה ממש בקרוב לנסות לעשות..... זה ממישהי עם חנות ETSY מאנגליה:

ולסיום אני רוצה לחלוק עמכם את בית היתומים שנפתח בבית שלי, זהו בית היתומים למטריושקות לא שלמות, כאלה שאיבדו את כל הסט שלהן.....חלקן נאכלו ע"י הכלב כשהיה גור וחלקן פשוט התגלגלו אלי במצבן זה שהן מיותמות מכל משפחתן ונותרו לבד בעולם, לראות מטריושקה בודדת זה מאד עצוב כי הרי כל המהות זה הקינון הזה אחת בתוך השניה, גורם ההפתעה והלידה זאת מתוך זאת.....ועל כן פתחתי בפרוייקט הצלת המטריושקות המיותמות!!!!

למשפחתי היקרה, נא לא לדאוג, אני לא חוזרת לאוספים מטורפים (למי שלא מכיר את עברי יש לי עדיין מאוחסנים פה בארגזים למעלה ממאה פסלונים של צפרדעים מכל העולם בכל מיני צורות ומרקמים....מחכה למכור אותם לאיזה אספן ולשמור רק את אלה עם הערך הרגשי)....

ולסיום, מי שממש בענין ורוצה לראות פוסט חמוד על מטריושקות, מוזמן להכנס לבלוג הזה ולהנות מעוד קצת מנה גדושה של הבובות המתוקות הללו עם רעיונות ליצירה יחסית פשוטים ומדליקים.

הוראות לתיק קרושה חמוד ומדליק

פוסט זה מוקדש כולו באהבה לאחותי.

בביקורי האחרון בישראל עשיתי סדנא לאחותי וגיסתי בקרושה, מסתבר שגם הן מאד מאד רצו הרבה זמן ללמוד קרושה ועכשיו כשאני "פיצחתי" את הסוד הזה של איך מקל מכופף בקצה וחוט הופכים לפלאים, מיהרתי לחלוק את זה איתן.

לצורך הסדנא ערכתי חוברת בשם: "קרושה זה לא סינית, מדריך לקרושאית המתחילה". זה אוסף של הסברים ותמונות בצורה הכי פשוטה וקלה ומסודרת שיכול להיות, פשוט השתמשתי בקישוריי כמפתחת הדרכה בעבר כדי לקחת את כל הבלוגים, אתרים לינקים וספרים ולתמצת לחוברת. מי שתרצה עותק בקובץ מוזמנת לשלוח לי אימייל או תגובה ואני אשלח לה עותק.

זה התוצר הראשון של אחותי מיד לאחר הסדנא:

ואז יום אחד קיבלתי ממנה אימייל, עם הלינק לבלוג המצויין הזה: OrangeFlower
ומילה אחת – תרגום! בשביל לתרגם הוראות קרושה הכי טוב זה לנסות אותן....כי עובדה שיצא לי התיק מעט שונה.
KARIN בעלת הבלוג המדהים הזה (יש לה בעצם שלושה בלוגים: יצירה, הדרכות שלה ואפייה) אישרה לי באימייל לתרגם ולחלוק בעברית את ההוראות לתיק.
הנה הוא בגרסה הישראלית שלי:
(שני צבעים כי פשוט נמגמר לי באמצע השחור וזאת הסיבה שהוא לא יותר ארוך.....בדיעבד יצא די יפה אבל אפשר לשחק עם זה כאוות נפשכן וזה מה שיפה בתיק הפשוט כל כך לעשייה)

ההוראות:

להעלות עיני שרשרת בכפולות של 4 ולהוסיף 2. אני עשיתי 48+2=50
שורה ראשונה:
לסובב את העבודה כך שהיא תהיה מימין.
להעלות 8 עיני שרשרת, לדלג עין אחת משורת הבסיס (כלומר כאילו דילגת 9 עיני שרשרת ונכנסת בעשירית), להכנס עם עמוד (DC), לדלג 3 עיניי שרשרת של הבסיס, ולהכנס ברביעית עם עמוד (DC), לחזור עד לסיום כל השורה. הסיום צריך להיות בעמוד (DC).
שורה שניה:
לסובב את העבודה כך שתהיה מצד ימין.
להעלות 8 עיני שרשרת, *לדלג שלוש עיניים, לעשות עמוד (DC) דרך עין השרשרת הרביעית, להעלות ארבע עיני שרשרת, שוב להכניס עמוד (DC) בעין הרביעית*, לחזור על ההוראות מ-* ועד * עד סוף השורה.
לחזור על כל השורה הזאת כמה פעמים שרוצים עד לגובה התיק שרוצים, ככה יוצרים לגובה חלונות. בתחילת כל שורה זה ריבוע שבנוי משמונה עיניים ואחר כך מארבע. העבודה היא רק עם עמודים (DC).

*תזכרות למה זה עמוד = DOUBLE CROCHET, זה העלאה של החוט לפני, כניסה בעין, יש שלושה על המסרגה, מורידים את החוט בפעמיים, זוג ועוד זוג.
לוקחים חוט פעם אחת לפני, וכל פעם מוציאים מזוג עיניים עד שנשארים עם אחת.

*בתיק המקורי היא לא עשתה חלונות מלבניים כמוני (אני התבלבלתי) היא נכנסה בשורה השלישית באמצע של כל ריבוע וככה יצרה מלבנים שעולים אחד על שני במדורג ונראים כמו משושה, אחרי שמבינים את העקרון אפשר לשחק עם זה וזה מאד קל!

*כדי לסגור את הצדדים (יש לשמור צמר עבור זה) עושים עין שטוחה (SL ST ) בכל אחד מהחללים של המלבנים, בערך 3-4 בכל אחד. אפשר להפוך, אפשר לא , זה תלוי במראה הסופי שתרצו לקבל. אפשר לתפור בטנה.

*בכדי לעשות את הידיות, מעלים מאותו צמר או מצמר אחר כפי שאני עשיתי (פשוט לא נשאר לי שחור אז זה היה אילוץ), עיניים מסביב לכל האורך, בכל אחד מהמלבנים עושים 4 עיניים שטוחות, אותן סורגים שורה על שורה (לא לשכוח להעלות גובה בקצה כשמתחילים שורה חדשה של עין שרשרת אחת), באמצעות – חצי עמוד, SINGLE CROCHET, כך מתקבל המראה הצפוף. עבור הידיות, אחרי כ-4-5 שורות של חצי עמוד צפוף כזה, מסמנים עם אטב את המקום בו רוצים להתחיל את הידית, מפסיקים לסרוג, מעלים באויר כ- 18 עיני שרשרת אותן מחברים לנקודה שבה מסתיימת הידית וממשיכים לסרוג עוד 4-5 שורות מעל, כאשר כמובן סורגים גם את עיני השרשרת של הידית כעיני הבסיס החדות – כך נוצר חריץ הידית!

ולסיום, הנה משהו מגניב שעשיתי עם אחד מהבמבים מעור שנתנה לי במתנה אחותי:

המהפך....

אין הכוונה לתוכנית טלויזיה דלוחה בהנחייתה של אורנה דץ (היא נשארה עם שם המשפחה הזה גם אחרי הגירושחן, אני פשוט לא מעודכנת ברכילות הסלב הישראליים?!), אלא שוב ליצירה.
יפעת גיסתי הביאה לי בתוך כל הדברים המקסימים מארה"ב גם "מציאה" שהיא מצאה אצלה איפשהוא...מין סיכת דש כזאת שהייתה לא רעה בפני עצמה, אבל פחות הסגנון שלי....אמרתי לה שהבסיס של הסיכה מקסים ואני אחשוב כבר איך לשפצר אותה למשהו מגניב!
את האמת שדי בהתחלה היה לי בראש איזה אימג' איך אני רוצה אותה, ומה לעשות בזמן האחרון צמר וקרושה הולך אצלי חזק..... אז קבלו את המהפך:

לפני:

אחרי:

ליפוף קרושה במסרגה אחת מאד דקה עם צמר דק מאד, כפתור, וציפור קטנה שפעם ישבה על שעון קוקיה אמיתי מהיער השחור בגרמניה שלא שרד את המעבר שלנו מישראל לכאן ונאלצתי לפרק אותו (הוא היה של יונתן והבטחתי לו אחד חדש....צריך לנסוע לגרמניה, אין ברירה....)

נו מה את אומרת יפעתוש? את אוהבת את המהפך?

אגסים ובננות

מה עושים עם אגסים ובננות ישנים ומצומקים? שומרים עליהם טוב טוב....למה? כי אצלי בבית גם את הזקנים והמדובללים אוכלים, אז אם רוצים להכין כל מיני עוגות וצריך תירוץ שהפירות כבר "ישנים" בדרך כלל לא נשארים לי כאלה...

מכיוון שבעלי היה בישראל אז המצב היה משופר, נשארו פירות להזקין בשקט.....(ברגע האחרון מתחת לידיים נגנבה לי בננה זקנה אחת)

אז ככה הם נראים "לפני" פרוייקט המהפך:

וקבלו את ה"אחרי":

למי שרוצה להכין גם כן, הנה המתכונים:

עוגת לחם בננות ושוקולד (מתכון מנצח של סבתא שולה)

150 גרם חמאה

1 וחצי כוסות סוכר עדיף חום בהיר

1 ביצה

כפית תמצית וניל

2-3 בננות בשלות מאד

2 כוסות קמח תופח (או רגיל +2 כפיות אבקת אפייה)

אפשרי להוסיף בסוף כמאה חמישים גרם שוקולד חתוך לקוביות קטנות, אני הוספתי דירוד שוקולד לבן ושחור שהובא מזמן מהולנד ולא נאכל....אפשר את הצוקלייטצ'יפס הקנויים או אגוזים וגם לוותר.

לערבב הכל טוב טוב עדיף במיקסר ולאפות עד שמזהיב וקיסם יוצא יבש.

הכי טעים לאכול חמים.

פאי אגסים (מתכון גזור מלפני מאתיים שנה מאיזה עיתון, אין קרדיט, סליחה, אבל כל כך פשוט שכל אחד יכול להמציא ולנכס לעצמו)

במיקסר עושים בצק פריך מ- 3 כוסות קמח רגיל, 200 גרם חמאה, ביצה אחת, כוס סוכר, קורט מלח וקצת מים קרים לפי הצורך (2 כפות).

משאירים רבע מהבצק עטוף בניילון נצמד בפריזר לרבע שעה

את שאר הבצק משטחים בתבנית לפאי - אני אוהבת את זאת שנשלפת

על הבצק מברישים 4 כפות גדושות ריבת משמש או אם יש אגסים עדיף!!!!

על הריבה מסדרים אגסים מגולענים וחתוכים לפרוסות, אני לא קילפתי (אפשר גם פירות אחרים לדעתי....)

על האגסים מגרדים בפומפיה את רבע הבצק מהפריזר ומפזרים מעט סוכר ואם אוהבים גרידת תפוז

אופים עד להזהבה מוחלטת כ-40 דקות

הכי טעים חם עם גלידת וניל טובה!

היפנים האלה פשוט משוגעים......

סופלה שוקולד, ספל לשתיה והלו קיטי הולכים טוב ביחד לא?

אז זהו שאצל היפנים הכל הולך ביחד, כמה שיותר הלו קיטי וכמה שיותר דברים מתוקים מתוקים....אחד הדברים המגניבים בלונדון זה שיש פה כל מיני חנויות מכל הלאומים האפשריים, וזה לא במרכז העיר, ממש ליד הסופרמרקט של הכשר מישראל (במחירים מופקעים לגבינת קוטג') יש יפני ופולני ואיראני ויווני וקוראני וסיני...מגדל בבל. אחד התחביבים של הילדים זה להתפנק מידי פעם בכך שהם "מנגנים" על חולשותיה של אמא שלהם לדברים מלוכסנים, כלומר כל מה שמגיע מהמזרח הרחוק, במיוחד מיפן, פעם אחותי אמרה לי שיש מחלה כזאת כמו שלי (זה בעצם מעין זרם באמנות....)- Chinoiserie (זה לקוח מצרפתית יש לקרוא: שינ-ווא-זרי)...

ונחזור לילדים שלי שמנגנים על חולשותיי, בכל סיבוב תמים ברחוב הם מבקשים "רק להסתכל" בחנות של היפנים.....וככה הם מקבלים כל אחד ממתק מיוחד לבחירתו. כי אני פשוט לא עומדת בפני החמודים האלה....
על זה שיונתן הבכור מוכשר ביותר כתבתי אינספור פעמים, הוא גם מוכשר בלמצוא מציאות ממש אבל ממש שוות, אני מוכנה להשכיר אותו על בסיס שעתי למי שמעוניינת שיבוא איתה לשופינג, כי לילד הזה יש עיני נץ, הוא קולט דברים שווים ויש לו חוש אמיתי לכל מה ששוה ולא עולה הרבה!

אז הוא מצא את הקופסא הזאת שהייתה כתובה רק יפנית אבל הוא מיד הבין (כנראה שבלילות כשהוא עושה את עצמו צופה בהאנה מונטנה בטלויזיה הוא בעצם לומד בחרש יפנית כדי שבעתיד יוכל להתחתן עם יפנית יפהפיה שיודעת לבשל סושי מעולה, כדי לשמח מאד מאד את אמא שלו....)

אז מה יונתן מצא בעצם?

אינסטנט סופלה, אבקת שוקולד מעורבבת עם מרכיבים כימיים סודיים, מערבבים במאג עם ביצה אחת, מכניסים לשתי דקות למיקרוגל ו.......אופס תראו קסם - זה מתנפח לסופלה.

ההתלהבות היתה גדולה, הטעם פחות, אבל נחמד.....

מה שחשוב זה שהאריזות וההסבר על האריזה היו מטריפות, ממש סגנון ZAKKA יפני!!!! (למי שמעוניין להרחיב בנושא יש בתוך הבלוג שלי עצמו כפתור לחציה שמוביעל לבלוג יצירה בסגנון ZAKKA - זה הכפתור עם הפטריה - מומלץ!)

זאת האריזה המהממממממממת.........תראו איזה CUTIE:

ככה זה נראה לפני ההכנה, מעורבב עם ביצה אחת, הצלחנו לפענח את ההוראות ביפנית.....
ואחרי שתי דקות במיקרוגל:

אז הלו קיטי לכולכם!

צלחת מנופצת לרסיסים....

יש לי את הסט הכחול הזה שקיבלתי פה מחברה ששיפצה את הבית ורצתה להיפטר (היא קוראת בבלוג הזה אז זאת ההזדמנות להגיד - תודה לך!) אני מאד אוהבת אותו. אחת הצלחות היתה עם פינה שבורה, איזה כיף....הזדמנות לנסות משהו חדש.

אז לקחתי פטיש ו..........ניפצתי לעיניהם המשתאות של ילדיי שחשבו שהתחרפנתי לגמרי ושמרו על כן מרחק לשעתיים בערך (עד שהחזרתי את הפטיש למקומו מתחת למדרגות), הרעיון היה חהמשיך ולהתנסות בנושא המגנטים....אחרי הנגצים מהזכוכית שהיו יפים אבל התגלו כבעלי בעיה טכנית חמורה (הנגץ כבד והמגנט לא היה חזק מספיק!!!!), החלטתי לנסות את רסיסי הקרמיקה האלו. למי שממש רוצה לעשות גם, אלו הם שלבי העבודה:

1. לבחור צלחת אהובה (להשתדל לא מסרוויס האהוב של אמא שלך....)

2. לנפץ עם פטיש (לא על הפרקט אני ביימתי לצרכי צילום)
3. לשייף את הקצוות ופינות חדים בנייר זכוכית

4. להדביק מגנט מאחורה עם דבק חזק כלשהו, לחיזוק במקום השתמשו באטבי כביסה ואם יש הסקה בבית אז עדיף לשים על ההסקה זה מתייבש מהר יותר....

5. להעמיס עוד על המקרר המסכן שגם ככה נראה כמו בליל של צבעים צורות ופתקים....
ומבט מקרוב....

יונתן, בכורי המוכשר איתגר אותי וטען שאם היינו שומרים בצורה מסודרת את כל הרסיסים, מדביקים על כולם מגנטים ומסדרים אותם כמו פאזל, זה היה יפה שכאילו חיברנו מחדש את הצלחת המנופצת.....אההה? רעיון נחמד יש לילד לא? רעיון מדהים, אבל שינסה את זה עם אמא אחרת!.

מתנות מכל העולם - הכי כיף שיש

יצא ככה שבגלל המרחקים הגיאוגרפיים שגוררים כמובן משמעות של מרחק פיזי ואי חגיגת ימי הולדת ביחד, בכל מפגש משפחתי(כלומר, "התקבצות בציון מקצוות תבל") אנחנו חוגגים מעין "מסיבת יומולדת" גדולה (לחלק מחברי המשפחה אכן יומולדת אמיתית סביב התאריך)

לא אלאה אתכם בכל המתנות שהוחלפו והועברו מיד ליד בהזדמנות המפגש החגיגי הזה והיו הרבה כאלה (רשומה נפרדת תוקדש למשל לאבא שלי שבונה לבד גיטרות והכין לאחי אחת)....אבל חלק מהדברים שאני יצרתי או שאחרים יצרו אעלה כאן היום.

אז מה היה לנו? ליפעת גיסתי סרגתי קאפקייק, דומה לקאפקייק שסרגתי בעבר ופרסמתי כאן - תוכלו למצוא שם את הקרדיטים והפניה להדרכה. הקאפקייק הזאת היא בעצם רק המוצר נמשלים למתנה האמיתית שהיא - חותמת שהזמנתי עבורה ממקופלת המדהימה, החותמת לא צולמה לצערי אחרי המסירה אז אולי מקופלת צילמה ואולי יפעת תצלם, בכל אופן מוטיב הקאפקייק שם.... למייקו הקטנה (הלוא היא אחותי) תפרתי את בובת הצב הזאת:נראית לכם ילדותית ומטופשת נכון? זאת היתה בדיוק הכוונה, כי הסיפור שמאחורי הקלעים הוא - שבגיל 16 שלי, 5 שלה, תפרתי כל מיני דברים מלבד (כן, היתה חנות במרכז העיר בירושלים עם לבד ואת דמי הכיס שהרווחתי בייביסיטרים הייתי מבזבזת על חומרי אומנות בארטא ובדים שם....ביניהם ריבועי לבד מתוקים) אחד הדברים שיצרתי היה צב ממש ממש דומה לזה, קצת יותר רזה אבל בצבעים זהים.....והוא נעלם עם השנים, לא מזמן היא הזכירה את הצב בערגה ואמרה לי - "אוי איך אהבתי אותו"- וזאת אחותי הקטנה (זוכרים?)....אז.....מהר מהר באישון ליל אחד נוצרה הצבה החדשה הזאת:
*גם מייקו קיבלה חותמת של מקופלת, שלא צולמה על ידי......

יפעת גיסתי הביאה לי המון המון חומרים ואביזרים ליצירה, מייצר סרט אלכסון, פאנץ מעגל פינות, סרטים, קראדסטוקים, ניירות מדוגמים מטריפים, קיט לוח שנה ועוד עוד.....תודה לך יפעת על התמיכה המדהימה בתחביב המשוגע של שתינו!

בנוסף תפרה לי יפעת צעיף משגע (היא תפרה כמה כאלה בצבעים שונים, לפי הדרכה מהמגזין STITCH האמריקאי), אגב צעיף מעצבים מדהים קיבלתי גם מיעל קיפודים שכתבה על הצעיף ואפשר לראות אותו אצלה בבלוג:

ובנוסף (וואו יפעתוש הגזמת לחלוטין.....) היא יצרה לי אלבום מיוחד ומטריף! הדפים של האלבום הזה הם בעצם שקפים, חוץ מהעמוד הראשון והעמוד האחרון שהוא הפתעה תיכף תראו......עמוד ראשון - כריכה:דפי אמצע- והדף האחרון הוא בעצם מראה ולכן כשאני מצלמת אותו אני משתקפת פה, מגניב נכון? אני שוקלת להשאיר אותו ריק, זה הקטע שכל מי שידפדף באלבום בעצם באופן אינטרקטיבי הופף לחלק ממנו לרגע:מייקו הקטנה (היא לא כל כך קטנה כבר אבל בשבילי תמיד תהיי אחותי הקטנה), לומדת עיצוב טקסטיל, הכינה לי (וגם ליפעת) חתיכת בד מוחתמת בשבלונה של פתית שלג....יש לכם רעיון מה אפשר לעשות מהבד המטריף הזה? אני חשבתי על כרית נוי?! מה דעתכם?
בנוסף יצרה מייקו קולקציה משגעת של שרשראות וצמידים מזהב משולב בעור, ואני קיבלתי את שרשרת הבמבי הזאת ועוד כמה במבים מעור לשימוש איך שמתחשק לי (עשיתי כבר שרשרת חמודה מאחד מהם בקרוב אפרסם אותה...)בהזדמנות זאת אם כבר יצא מגה פוסט אני אעלה גם את השרשרת המטריפה והרומנטית הזאת שקיבלתי מחברתי אורית הנדיבה והמוכשרת שמצ'פרת אותי במלא דברים מקסימים תמיד וגם עליה כבר כתבתי בעבר בבלוג זה והראיתי עבודות שלה
ותמונה קבוצתית יחד עם כמה מהשרשראות שלי, נשאלתי בעבר עליהן אז כפי שאתם רואים הרוב עבודת יד, חוץ משרשרת אחת בחבורה שהיא של "מעצבת" שקיבלתי בעבר מתנה, יש פה גם שרשרת של שקלים בודדים מהשוק.....
מודה לכם שהגעתם בקריאה עד הלום!