יום רביעי, 20 בינואר 2010

ג'ירפות באיחור אופנתי


כפי שבודאי אתם יכולים לנחש, למי שגר בחו"ל, הביקורים בארץ המולדת הם מאד צפופים ויקרים מפז......כל דקה, שניה ושעה נמדדות במה מספיקים ואת מי רואים, ממש כמו שעון חול שמונח על אדן החלון וכל גרגר מסמן את הספירה לאחור עד לעליה על המטוס חזרה, שמצד אחד מסמנת את החזרה הבייתה, כן אין מה לעשות, בית זה איפה שנמצאת מכונת התפירה, המחשב שלי והמיטה הנוחה.....ומצד שני מסמנת פרידה קורעת מבפנים של כל היקר והאהוב פה....בישראל....ואני מדברת על האנשים.
וכאן המקום להתנצל בפני כל אהוביי אותם לא הספקתי לבקר בביקור זה או שלא הקדשתי להם מספיק זמן!

בביקור הזה החלטתי להשקיע מהזמן היקר הזה בבילוי משותף עם גיסתי יפעת מפלורידה שאף היא יוצרת ומאד מאד מוכשרת, ביחד הלכנו לשתי סדנאות מדהימות, אצל אשה מקסימה בעלת לב רחב וכשרון יוצא דופן - הלוא היא "מלי חוט ומחט", בסטודיו המצוייד היטב ונעים כל כך לעבודה, בילינו שני ערבים קסומים. (מומלץ בחום לכל מי שמחפש סדנא חד פעמית או קורס תפירה ארוך יותר....)

וגם מאחורי זה יש כמובן סיפור: סיגלין היקרה הזמינה אותי בטוב לב ונדיבות דרך מסר, להצטרף לסדנא כשאהיה בישראל....עניתי לה לה במסר שאני מתנצלת אבל לא אוכל להגיע כיוון שלמחרת אני אהיה עם גיסתי אצל מלי בסדנא אחרת (בקרוב מאד רשומה על מה שתפרתי בערב השני), גם הזמן צפוף וגם לא רציתי להשאיר את יפעת לבד וגם....זה היה נראה לי מוגזם ערב אחרי ערב....אבל בלב היתה החמצה, הרי אני כל כך רוצה להכיר כמה שיותר מהבנות האלה המוכשרות שמסתובבות ברשת.....אבל סירבתי. אך גורל הוא גורל ולסיגלין כנראה יכולות מיוחדות לראות דברים בעתיד....וממש יום לפני הסדנא פונה אלי בחשש יפעת ואומרת לי: "בא לך להיות ספונטנית? רוצה ללכת איתי מחר לסדנא נוספת, של תפירת בובת ג'ירפה? אצל מלי מטעם הפורום?"....ואני פשוט התגלגלתי מצחוק, סיפרתי לה על המסרים מסיגלין ובספונטניות החלטנו שנצטרף שתינו.


מיד פתחנו יפעת ואני בחיפוש נרחב אחרי בדים אצל אמא שלי בארון המצעים הישנים (תודה אימוש על העזרה והתמיכה!!!) והחלטנו לעשות הומאז' לסבתא שנפטרה השנה - לנצל סדין פרחוני סגול מקסים כזה ממש של פעם....הכפתורים הם מחאקי צבאי עוד מימי הצבא שלי ושל אח שלי, הבד החלק גם הוא סדינים שפורקו, הצמר הוא שאריות שהבאתי מלונדון כדי שנתאמן ביחד בקרושה....בקיצור גירדנו מכל הבא ליד.....אני יודעת שבחירת הצבעים היא הכי לא ג'ירפה שיש אבל לי וליפעת זה עשה טוב להשתמש בסדין של סבתא והריח של הכביסה הטריף אותנו כל הסדנא!


אני מתנצלת מראש על התמונות העלובות, הן לא יצאו טוב ומכיוון שאף אחת מהג'ירפות כבר לא לידי (שלי נמסרה לאחיינית שלי מצד בעלי ושל יפעת נמסרה אף היא לאחיינית שלה), אבל תמונות נוספות , כדאי אני ממש ממליצה, של הג'ירפות המקסימות אפשר לראות אצל פרפרים ואצל סיגלין (שפירסמה גם טריק מעולה בבלוג שלה להפוך חלקים תפורים קטנים כמו הקרניים של הג'ירפה שהיה מאד אבל מאד קשה להפוך אותן....) - היתה לי הזכות להכיר אותן יחד עם בנות נוספות כמו עידית, וטייני לאב וגליושששש ונתנאלה ופרי עץ ו.....היו עוד כמה שאני ממש אבל ממש מתנצלת ששכחתי את שמכן.

מדגדג לי להכין כבר כמה ג'ירפות נוספות.....






4 תגובות:

  1. הג'ירפות מתוקות ורומנטיות, ואם גם יש להן ריח של כביסה ואוצרות בתוכן נוסטלגייה- נשמע שהצליח לכן!

    השבמחק
  2. ראיתי! ראיתי! ליטפתי את הג'ירפה השאפה...(או את אחותה התאומה)-זו עם השיער הסגול! באמת תמונות לא מחמיאות - כי הן כל כך יפות...וכל כך כייפיות דווקא בגלל הבד שיש בו המון נשמה!
    איזה כיף פוסט ליום - תרגילי אותנו לטוב... :-)
    נשיקות וחיבוקים.
    אוהבת.

    השבמחק
  3. הרעיון להשתמש באוצר של הסבתא מעניק עוד ערך מוסף ליופי שהכנתן - הג'ירפות מקסימות-יצא לכן יופי של הספק בביקור אחד.

    השבמחק
  4. יו איזה מדליק!
    הג'ירפות באמת מטריפות!
    אין מה לומר הפורומים של תפוז זה משהו טוב:)

    השבמחק