I CAN CROCHET

אני עדיין לא מאמינה בעצמי, אבל הבשורה הטובה היא - אני יודעת לסרוג במסרגה אחת.

כן תצחקו עלי אבל זה היה אחד האתגרים, יעדים, חלומות....תקראו לזה איך שאתם רוצים. ויעד צריך לכבוש אז....בעקבות הרבה הסברים, חברות מדגימות, לינקים שנשלחו אלי, בלוגים מצויינים, ספרים שהשאלתי ו....שעות על גבי שעות של תרגול, במיוחד לעיניהם הבוחנות של תושבי הטיוב (הרי זאת רכבת האנדרגראונד בלונדון) הצלחתי לפצח את סוג הסריגה הענוגה הזאת, אין לי מושג איך לא הגעתי לזה עד כה, זב הרבה יותר קל משתי מסרגות, מתנייד בקלות לכל מקום, מתפתח בקלות ואפילו אפשר לעשות פרוייקטים תלת מימדיים ולא רק שניים.

אז אני באמת רק בהתחלה ועדיין אי אפשר ממש להשויץ בפרוייקט מרשים בגודלו אבל הישגים קטנים ומגניבים יש, אז אני חולקת....

סיכות פרחים....צמיד פרחים

עוד סיכות פרחים
סימניה לספר

ולסיום פרוייקט תפירה - כיסוי לדרכון משאריות בדים ואפליקציה של בד מוחתם

כנראה שתראו עוד פרוייקטים בקרושה בזמן הקרוב.

עוד חברות יוצרות - אורית

היקום ברך אותי בחברים מקסימים, כמו שכתבתי הרבה מהם יוצרים ולא משויצים. הפעם אני גאה להראות כמה דברים שאורית חברתי היקרה, הביאה לי במתנה (יצא חרוז, לא?)

אורית מתארחת אצלנו עכשיו פה בלונדון ביחד עם בתה הילה שמתגייסת בקרוב (שיהיה בהצלחה בקורס החובשים!).

אורית והילה העריפו עלינו מתנות מקסימות עם הגיען, נרתיק מקסים (את זה אורית לא תפרה אבל היא בהחלט בקלות מסוגלת לעשות אחד כזה....)בדים מהחנות בנחלת בנימין "בדים למעצבים" (אהממממ, עכשיו צריך להחליט איך להשתמש בהם) ותכשיטים מחרוזי זכוכית מקסימים שאורית יוצרת:

הן הביאו גם מתנות לגונן ולילדים בטוב טעם המאפיין את אורית, אבל מכיוון שבלוג זה מתרכז ביצירה אני מעלה תמונות רק של המתנות הקשורות בכך...

אורית גם תופרת ומשפצת רהיטים ואתמול גם גיליתי שקרושה "קטן" עליה, אני בכלל לא מדברת על יצירות הקרמיקה הרבות שהיא חילקה לנו עם השנים לחברות....

בהרבה אהבה ואני מקוה שהסופ"ש שלכן פה איתנו יהיה מקסים ויזכר לשנים רבות.

עיסת נייר בהמשך לרשומה הקודמת

לשמחתה של ג'ודי הרבה אנשים הגיבו בחום על העבודות המקסימות שלה. הרבה שאלות נשאלו על מתכון לעיסת נייר אז החלטתי להביא כמה טיפים למי שרוצים להתנסות בכך, מתאים מאד עם ילדים, יש לקחת בחשבון ששלב העיסה מלכלכך...אבל זה גם כל הכיף.
שיטות עבודה:
קיימות שתי שיטות עבודה בסיסיות בעיסת נייר: 1 - עיסה פיסולית - נייר עיתון או נייר טואלט שהושרו במים ועורבבו עם דבק עד ליצירת עיסה דביקה המשמשת לפיסול.2 - טבילה של רצועות נייר עיתון או כל נייר דק אחר בדבק נוזלי, והדבקתן על שלד. שתי השיטות מצויינות. עם הראשונה אפשר להגיע לתוצאות מדוייקות יותר, ואילו השניה מהירה וקלה ליישום. החסרון העיקרי בעבודה בעיסת נייר (מעבר ללכלוך) הוא שנדרשת סבלנות והתוצאות אינן מיידיות. צריך להכין את העיסה, לפסל (בדרך כלל על בסיס או שלד), להמתין לייבוש, ורק אז לצבוע. לכן פרוייקט בעיסת נייר כשמו כן הוא: פרוייקט שעשוי לקחת מספר ימים.
מתכון להכנת העיסה של ענת אורפז:
חשוב לדעת כי עיסת נייר יכולה להיות עשויה מכל סוג נייר, החל בנייר טואלט, דרך נייר גרוס ועיתונים וכלה בקרטון ביצים.
עיסת הנייר בה השץמשה ג'ודי ומומלצת גם באינטרנט עשויה מנייר טואלט. לבחירה זו, שתי סיבות עיקריות. ראשית, כל סוג אחר של נייר דורש השרייה ממושכת במים לפני ערבובו עם דבקים והפיכתו לעיסה. כאשר מכינים עיסה מנייר טואלט אין צורך בהשריות וחדוות היצירה יכולה להיות מתורגמת למעשים באופן מיידי. היתרון הנוסף של עיסת נייר הטואלט הוא הגימור החלק מאוד אליו ניתן להגיע לעומת המרקם הגבשושי המתקבל כאשר משתמשים, למשל, בנייר גרוס.
שתי הערות לפני שמתחילים בהכנת העיסה:
1. למרות הקשר האסוציאטיבי המיידי בין עיסת נייר לבין עיתונים, ענת אורפז, אמנית עיסת נייר, ממליצה בחום שלא להכין עיסת נייר מעיתונים ולמצוא שימוש אחר לערימות המצטברות. הסיבה לכך היא פשוטה – העופרת בה משתמשים להדפסת העיתון בצירוף דבקים ומים, אינה מומלצת לבריאות ועשויה בקלות רבה לחדור דרך הנקבוביות אל מחזור הדם שלנו. למרות זאת מצ"ב הדרכה מקסימה לשימוש בעיתונים: http://thelulubird.blogspot.com/2009/05/paper-mache-bowls.html וקיימות הרבה הדרכות שמשתמשות בעיתונים.
2. זו אשליה בלבד שעיסת טואלט היא עיסה יקרה. ראשית, להכנת העיסה עדיף להשתמש בסוגים הפחות יקרים של נייר הטואלט. הם אלה המתפוררים בקלות רבה יותר. בנוסף, לבובה ממוצעת אין צורך בלמעלה משמונה עד עשרה גלילי נייר טואלט. העלות היא שקלים בודדים.
ולעצם ההכנה:
לוקחים קערה גדולה, פותחים לתוכה מספר גלילי נייר טואלט (ללא הקרטון) לפי הצורך. מומלץ לא למעלה מארבעה בכל פעם כדי להקל על שלב הסחיטה שיפורט להלן.
שמים את הקערה בכיור ומזרימים מים מהברז עד שכל הנייר ספוג לחלוטין. "משחקים" קצת עם הנייר בתוך המים ומפוררים אותו.השלב הבא הוא שלב הסחיטה. מעבירים את כל ה"בלילה" (מים ונייר טואלט) לתוך ציפית וסוחטים היטב היטב. כאשר הנייר סחוט היטב, מוציאים אותו מהציפית וממוללים אותו בעזרת הידיים לחתיכות כמה שיותר קטנות. אין צורך להקדיש לשלב הזה יותר ממספר דקות. (כל הכיף הוא שלא צריך להתאמץ ולהשקיע יותר מידי בשלב הכנת העיסה שהוא השלב הטכני בלבד). לנייר המפורר מוסיפים שני סוגים של דבקים:
הדבק הראשון הוא הדבק הפלסטי אשר מקנה לעיסה את החוזק שלה. יש להוסיף אותו בהדרגה. מוסיפים ולשים, מוסיפים ולשים וכך הלאה, עד שמרגישים שהעיסה היא בעלת מרקם משחתי ונוח לעבודה. יש להישמר ולא להוסיף יותר מידי דבק פלסטי לעיסה כי במקרה כזה קשה עד בלתי אפשרי לעבוד איתה. הדבק השני אותו מוסיפים לעיסה הוא דבק הטפטים. את דבק טפטים ניתן לרכוש בצורת אבקה. יש לערבב כף אבקה בכוס מי ברז. דבק זה מקנה לעיסה את הגמישות שלה ועושה אותה נוחה יותר לעבודה ודביקה פחות. היחס הוא כף גדושה של ג'ל דבק טפטים מוכן לכל שני גלילי נייר טואלט.
לשים עד לקבלת מרקם אחיד.
ועכשיו לעבודה,
רעיונות אפשר למצוא:
http://www.finger-tips.co.il/projects/papermashe/
http://www.papiermache.co.uk/gallery/
אשמח אם תשתפו ביצירות.

חברות יוצרות.....

לשמחתי הרבה אני מוקפת באנשים יוצרים, מרבית בני משפחתי חבריי היוצרים לא מרבים לצלם ולהתרברב ביצירותיהם (כמוני....שחצנית קטנה שכמותי) אבל עושים דברים מופלאים.
ברשומה זאת אני מארחת את יצירותיה של ג'ודי היקרה, אני וג'ודי מכירות כבר הרבה שנים....(מאז הצבא) אפשר לאמר שיש לנו עבר מפואר משותף ושהיא קשורה בקשר הדוק לסיפור האהבה שלי ושל גונן. במהלך השנים ניתק הקשר, אך בזכות הפייסבוק (כן הטכונולגיה עושה כמה דברים טובים) חזר הקשר, ג'ודי אף ביקרה אותי בלונדון וצילמה כמה תמונות מטריפות של יערה ושלי.

אז תראו כמה דברים יפים שהיא יצרה:

קערה מעיסת נייר:תיאור ביצוע הקערה- מה שכתבה לי ג'ודי:

הייתה לנו בבית מחבת ישנה מלאה שומן ופיכסה, היא עמדה לה במרפסת בין שאר הררי הבלאגן. פירקתי לה את הידית והנה פתאום תבנית נהדרת להכנה של צלחות מעיסת נייר. כל נושא עיסת הנייר הוא עדיין בשלבי ניסוי וטעיה אצלי, אני מנסה כל מיני מתכונים. המתכון שניסיתי כאן היה מנייר טואלט. אז נכון שזה לא ממש למחזר( אוי ואבוי אם היינו צריכים למחזר נייר טואלט), אבל המרקם כל כך מושלם, והבסיס הוא לבן, זה מתייבש מהר, וממש נוח לעבודה.חשבתי רבות על העיטור, ומאוד רציתי שמש בסגנון הזה. אז קצת חיפוש באינטרנט גיליתי שלשמשות כאלו קוראים celestial sun ויש גם ירח ועוד אלמטים נוספים בסגנון.

תמונות לחדרי ילדים:

תמונה:

פרפר מעיסת נייר שנעשה כפרוייקט משותף עם דניאלה המקסימה בת 3 וחצי:
כל הכבוד! אני קוראת לחבריי חברותיי ובני משפחתי ברחבי הגלובוס להמשיך וליצור וכמובן לשתף בתוצרים, אני מוכנה תמיד לארח אורחים יוצרים בבלוג זה.

Fun Sunday with Mum

אני, יום ראשון (אצלנו זה חופש באנגליה לא לשכוח), בעלי בישראל, 3 ילדים....נשמע כמו מתכון מבטיח ליום היסטרי, בלאגן, ריבים, צעקות, שעמום ו....תסכול.... אז זהו ש....לא! קמנו בבוקר והחלטתי לקחת את הילדים לשאוף קצת קולטורה בלונדון. מה יש? הם גרים באחת הערים המדהימות בעולם אז שיתרגלו לנצל את זה....

אחת לשנה באופן מסורתי עורכת המועצה ל-CRAFT (כן יש דבר כזה, הם יודעים פה להבחין בין CRAFT ל- ART ) תערוכה מדהימה הקרויה: Origin באמת תענוג צרוף של: תפירה, קרמיקה, הדפים, ליבוד, תכשיטים ועוד....השנה הם שמו במרכז את אומנות קליעת הסלים - BASKETRY.

התערוכה מציגה בחצר הפנימית של בנין עתיק מקסים בשם: Somerst House. התערוכה היתה באמת מרשימה למרות שאני מוכרחה לציין שהרבה מהבלוגריות היוצרות שאני עוקבת אחריהן, מוכשרות לא פחות מהחבר'ה שנבחרו להציג שם. יערה היתה ממש אטרקציה כי כמובן שחוץ מהאמא המשוגעת עם שלושה ילדים אף אחד לא הגיע למקום מלא תכשיטים וכלי קרמיקה עם ילדים, באיזהשהוא שלב נשמעה קרמיקה מתנפצת וכל כך שמחתי בליבי (במקום לרחם על האומן היוצר) שזאת לא יערה שהיתה צמודה לי לרגל וכירסמה עוגיה שאחת המציגות נתנה לה שם במתנה, כולם כרכרו סביבה והיא קיבלה מגזרות נייר קטנות בצורת חרקים מאיזה יפני, גלויות יפות ושאר חיוכים....בקצה התערוכה היה גן עדן - אזור שלם מלא מלא חומרים חינמיים בו היה אפשר ללמוד לקלוע סלים בטכניקות שונות. הילדים בילו שם שעתיים ביצירה וכך במחיר של כרטיס כנסיה של מבוגר בלבד הרווחתי בילוי משפחתי כמו שאני אוהבת - יצירה!!!!הילדים התחילו עם שיטת קליעה בסיסית של צמר על כוסות קפה חד פעמיות:

ויונתן התמחה ביצירת סלים בשיטת שתי וערב מעיתונים ישנים:

ואיתמר פשוט לא הניח למדריכים עד שהלכו להביא לו במבוק מרוכך במים ולימדו אותו לעשות את הכדור המדהים הזה (הוא ראה את זה בתצוגה והחליט שהוא עושה כזה!שימו לב אין שום דבק או חיבור אחר זה כדור שנוצר ככה בגלל האלסטיות וההתמדה שבשזירה, הלחץ מהקנים עצמם מייצר את הצורה....):
בקיצור מדהים, כמה מלאכות יד שהיו פעם רווחות בקרב אנשים והיום כבר לא קיימות כמעט, שזירת סלים.....

מצ"ב כמה איזכורים יפים מהתערוכה: אחת היוצרות שרציתי להתעכב יותר ליד הדוכן שלה אבל לא הצלחתי היא: ALIX SWAN אין לה ממש אתר זה מין בלוג כזה ב-MYSPACE אבל אפשר להתרשם, היא יוצרת כל מיני מיניאטורות, סיפורים קטנים. קניתי ממנה שלישיית סיכות דש שמציגות מספר מושגים מעליסה בארץ הפלאות.

והכלבים המקסימים האלו אצל יוצרת נחמדה: CATHERINE TOUGH TEXTILES

ואחת אחרת שעשתה תיקים וכפתורים מדליקים לפי הזמנה אפשר לבחור את הבד. ועוד אחת מקסימה ומוכשרת, LEILA ARZAGHI שגרמה לי לדמוע כי אחרי שהיא נתנה ליערה עוגיות (מלא...) היא סיפרה לי שהדמות שמוטבעת על העבודות המקסימות שלה, (תמונות עדינות וינטג'יות שמוטבעות בצורה מיוחדת על כל מיני דברים וגם על תיונים משומשים בצבעי ספיה טבעי בגלל התה.....)היא סבתא שלה שנפטרה לא מזמן וככה מצאנו את עצמנו שתינו עומדות ומושכות באף....ואלה שעשו לי חשק לחזור לקרמיקה למרות שהחלטתי השנה שלא וגם בעצם שרפתי את כל הכסף של שנת לימוד אחת על מכונת תפירה חדשה....
אחרי שיצאנו טיילנו ברחובות העיר היפה המתחילה להתקשט לקראת כריסטמס, כמובן שהלכנו לבקר את חנות הצעצועים הענקית והמגניבה: HAMLEYS והילדים קנו שפורפרות עם חומר כזה שעושה בלונים שאפשר לשחק איתם....נו מילא....
הלכנו לישון כולנו מרוצים ומחוייכים, נראה איך נעבור את המשך השבוע בלי אבא.

מתנה לאלה בת 3 - סינר לילדים

אלה חברה של יערה חגגת מחר - 3, מה קונים לה מה קונים לה מתנה? הפעם המתנה משולבת= קנויה ועשויה ביד, הרי יש לי מכונה חדשה ואני חייבת להוכיח לכל הסקפטים שתוך שנה לפחות אשתמש בכל ה- 294 תפרים שהיא תופרת (תאמינו לי זה גאוני אבל כמה שהיא קלה עדיין צריך להתרגל .....ממש לא להאמין כמה הייתי רגילה לישנה שלי, נראה שלא כדאי שאנסה אפילו לתקו אותה כי למרות הקלות והסקסיות של החדשה אני נורא אבל נורא מתגעגעת לקרטוע לעמידות לריח ולתפרים של הקודמת.....)

אז נחזור לעיניננו, אלה אוהבת יצירה והחלטתי להעיז על אפיה, אז לסט של חותכני עוגיות מקסים הוספתי סינר מתוק מתוק (האתגר הבא זה ללמוד לצלם את העבודות שלי, אני ממש מרגישה שהתמונות לא משקפות את שילובי הצבעים ואת היופי של הדברים - ואני בכלל בכלל לא משויצה....)

ומי אם לא דוגמנית הבית, התנדבה לדגמן את הסינר בסביבתו הטבעית במטבח (כשאני צועקת מאחורי עדשת המצלמה, "תיזהרי מהרוטב עגבניות, תיזהרי מהשוקולד..." כי הרי אי אפשר לתת סינר מלוכלך זה צריך להתלכלך אצל הילד המקבל....) שימו לב שהפעם העלאת התמונות נעשתה ביצירת קולאז'....זה נורא יפה בעיני אז אני מנסה ככה:במידה ויש בקשה מהקהל אצלם סדנא ליצירת הסינר.....(לא להתנפל בתגובות בהמוניכם)

ולסיום, אנא שימו לב לתפרים מסביב לכיס של הסינר, זה לא זיגזג....חדי העין ישימו לב כי אלו לבבות קטנים....כמו כן המכונה עושה תנינים קטנים, שימו לב כאן לבד הניסיונות שלי עליו אני תופרת לפני העבודה האמיתית כדי לדעת מה תהיה התוצאה....

זה לא מהממם?
טוב נו, אני מתלהבת.....סליחה.....

בבושקה אחת, הרבה מטריושקות....

הרבה נכתב על הבלבול בכינוי דמות הבובה הרוסית, חלק יקראו לזה בבושקה (סבתא ברוסית) אך למיטב ידיעתי וחקירתי זוהי - מטריושקה. כך או אחרת נראה שהמוטיב הזה די שולט בקרב קהילת הקראפט....יש איזו נהירה אחרי הטרנד כי זאת פשוט דמות מתוקה ומלאת חן ווריאציות!!! אין פלא שהחותמת הראשונה שהזמנתי כדי למתג את עבודות היד שלי ממקופלת המוכשרת היא בדמות הזאת. לפני מספר ימים, חברה הציעה לי לקחת חצאית שהיא כבר לא משתמשת בה יותר אבל מאד אוהבת את הבד והדוגמא.......הרבה מטריושקות, כמובן ששמחתי, כידוע אני אוהבת למחזר (אני חושבת שזה כבר ידוע, לא? אני לא צריכה לחזור על זה כל פעם....) מיד כשחזרתי הבייתה גזרתי את אחת הדמויות ו......תפרתי, מילאתי במילוי רך ופרחי לבנדר בשביל הריח.....ויצאה דמות מתוקה, מריחה נפלא, לתליה בחדר, לתליה על המראה של האוטו, לתליה על התיק, לתליה על ידית של דלת ועוד כיד הדימיון הטובה עליכם. (למי שתופרת זה יכול להיות גם כרית לסיכות).

כמובן שאת המטריושקה הראשונה בסדרה קיבלה החברה שנתנה לי את החצאית....את השאר אחלק ככה ל-GALLISH ו- מיכל (צפרדעונת - myisrael) שקוראות בלוג זה והציעו רעיונות לתליית האותיות המטופלות מעץ עם ראשי תיבות השמות שלי ושל בעלי....מכיוון שאחרים לא ענו ואתן נתתן כיוון ורעיונות, והבטחתי משהו עבודת יד שלי - אז אנא מכן שילחו לי בתגובה או באימייל את הכתובת שלכן ואני אשלח בדואר לכל אחת!

את השאר - אני מכינה כמלאי למכירה אצלי בבית, לקראת מתנות למורים ומורות וגננות (לפני חופשת הכריסטמס) או לכל מי שנוסע לישראל ורוצה לקחת איתו מתנות....יהיו כמובן מוצרים נוספים, יפורסמו בהמשך. כמובן מן הסתם חלק מהבובות הנותרות יחולקו מתנות בקרב חברות יקרות...

בשורות טובות - המלכה החדשה הגיעה!

טוב אז אחרי שהלחצתי את כולם בלילה עם מותה של מכונת התפירה הותיקה שלי....ואני מתנצלת מראש מכל מי ששמע כבר את הסיפור היום.....(ניבה, נירית, טלי, מאירה - אתן פטורות חד פעמית מקריאת רשומה זאת), עשיתי חיפושים מהירים, כולל התייעצויות עם תופרות אחרות והעליתי בחכתי שני דגמי מכונת תפירה שנראו לי פופולריים בקרב התופרות וגם נותנים לי את כל מה שמי שכבר מתקדם בתפירה צריך, התלבטתי בין זינגר 7463 (אין פה באנגליה 7462) לבין BTOTHER BC2100 שתיהן היו במחיר של 200 ליש"ט שזה 1,186 ש"ח...כן מצטערת לאכול את הלב לכל מי שגר בישראל, המחירים פה הרבה יותר זולים...

מכיוון שיש פה בבית עינייני מחלות לא הסתייע לי לצאת מהבית אז שלחתי את בנזוגי היקר (לפני שהוא גילה שגם הוא "חטף" ונפל למשכב) למרכז מכונות התפירה לא רחוק מהבית שלנו, אחרי שדיברתי עם המחסנאי שישמור לי את המכונה....החלטתי ללכת על ה- BROTHER גם בגלל שזאת ששרתה אותי בנאמנות הייתה מאותה משפחה וגם בגלל שהם נותנים עוד מלא דברים במתנה בשווי של עוד כ-120 ליש"ט : מספריים לבד (חמישה זוגות של חברה מצויינת), חותכן, מקוקים ריקים, ומלא מלא חוטים בכל הצבעים שווים שווים גלילים גדולים.....וגם את כיסוי המכונה שבדרך כלל עולה בנפרד ועוד תוספת שיוצרת מעין שולחן עבודה קטן על המכונה שגם עולה בנפרד....כל זה במתנה. באותה הזדמנות ביקשתי ממנו להוסיף גם רגל טפלון (כזאת שתופרת על ויניל, שעוונית, עור, דברים חלקים שרגל רגילה לא מתמודדת איתם....), אחרי רבע שעה קיבלתי טלפון, על הקו היה הטכנאי הראשי במרכז המכונות תפירה והסביר לי שלמרות שהוא הכין לי את המכונה שבחרתי הוא תיחקר את בעלי ו....הוא ממש מוכר לי בלב כבד את המכונה, לדעתו אני צריכה אחת הרבה הרבה יותר מקצועית, וככה בנימוס אנגלי (של מוצא הודי) הוא ביקש לשאול אותי שאלות כמו: כמה פעמים את תופרת בשבוע?איזה בדים? אלו דוגמאות? מה את רוצה לעשות? והתברר שלמרות שנראה היה לי שבחרתי נכון, כדאי להשקיע יותר, המכונות שמייצרים היום לא ממש חזקות, זה לא מה שהיה פעם ולכן החיים שלהם לא ארוכים כמו המכונות של ה- 20 שנה, אם אני תופרת יותר מפעם בכמה שבועות פרוייקט פשוט כדאי להתשתדרג....כמובן גם שמשלמים יותר. הטכנאי החזיר את הטלפון לבעלי שאמר לי: נשלב את מתנת יום הנישואין (שהיה בחודש שעבר) עם היומולדת (יש עוד זמן....) (או שפשוט הבעל זומם על איזו קנייה של משהו שקשור באופניים ובונה לו את סיפור ההוגנות בין בני הזוג....) וככה חזר בעלי עם מכונה מקצוענית, בליגה לגמרי אחרת ממה שציפיתי, BROTHER INNOV IS 350, יש לה 294 סוגי תפרים כולל אותיות!!!!!!!!!!!! ועוד כל מיני פיצ'רים שאני לא אלאה אתכם בהם מי שמבין בזה ורוצה להסתכל יגש ללינק. הבעיה היא כזאת: היא כל כך מורכבת ומלאה בתכונות שזה מעט מאיים עלי, מהצהרים אני מסתכלת עליה והיא עלי.....ועוד לא התמודדתי איתה...אני רק מלטפת בינתיים....

כל כך עצוב....

זהו זה רשמי, אחרי גסיסה ממושכת מתה היום מכונת התפירה שלי, BROTHER בת כ-20 שנים. בהתחלה פשוט נפלו ממנה חלקים לאט לאט.....ואז היא תפרה פרוייקט מקסים ומתוק אחרון (בקרוב התמונות) ו....זהו לא זזה יותר, פירקתי, שימנתי, ליטפתי וכלום לא עזר. אין לי ספק שלתקן אותה יעלה כמו לקנות חדשה כך שאני נאלצת לחפש מכונה חדשה. אשמח לשמוע המלצות חכמות כי אני ממש מתלבטת. המצחיק הוא שגם המכונה של יונתן, שהיא פשוטה אבל חדשה לגמרי, הפסיקה לעבוד באותו הרגע ממש וגם אותה אנחנו לא מצליחים להפעיל, ננסה לטפל בזה מול ג'ון לואיס הרשת שבה היא נקנתה כאן.
הייתי חייבת לשתף בעוד אני חנוקה מדמעות ומחפשת באינטרנט חלופות. לילה טוב......

מעטפות זה לא רק למכתבים - פרידה ממכונת תפירה

זהו הפרוייקט האחרון שבעצם נתפר במכונת התפירה שלי הישנה...אפשר לאמר שהתפר האחרון בפרוייקט הזה היתה הנשימה האחרונה שלה כי איך שסייימנו היא לא תפרה יותר, אפשר לאמר שכבר בתוך הפרוייקט עצמו נעה ואני הבנו שמשהו לא בסדר, שייכנו את זה לעובדה שניסינו לתפור משהו דביק והמחט נתקעה אבל בדיעבד זה היה קשור למנוע של המכונה.

נעה ואני תכננו מזמן לעשות את הפרוייקט החמוד הזה: מעטפה מבד שהיא בעצם נרתיק למחטים שמסתובבות בכל מקום.... ואף פעם לא מוצאים כשצריך אחת. אז תראו איזה מתוק זה....

מתנות תפורות

בזמן האחרון הצטברו הרבה פרוייקטים. מלבד התיק החדש שלי, הזמינה ממני חברה מתנת לידה לתינוקת של חברה שלה שנולדה. ואני מוזמנת למספר אירועים שהיה חשוב לי לתפור להם בעצמי את המתנה.

אז הנה מקבץ מהסוף שבוע האחרון:

זוהי סלסלת הלידה שהוזמנה, הסלסלה היא בעצם סוג של תיק נתלה על כל דבר, על הדלת עם חיתולים ומגבונים, על עגלת טיולון, על פינת המיטה....בפנים הפתעות שונות לפי הזמנה, אפשרי עם שם התינוק/ת:

לב אפלקיציה על הסלסלה:בובה רוסית, מטריושקה עם תוית ושם הילדה:קוביית משחק די גדולה....

רקמה על הקוביה שלא הצטלמה טוב במיוחד....
וזהו תיק של חברה שחוגגת 40, אני קוראת לו תיק אחה"צ לפארק עם הילדים....בקיצור אני גאה בהספק שלי.....בקרוב עוד יצירות חדשות שכבר מתבשלות בתנור עכשיו......

מוטי הולך לקולנוע

אחי היקר מוטי שמתגורר בפלורידה עם אשתו וילדיו החליט לפתוח בלוג (בהשראתי?!) הוא גם מאד עוזר לי מבחינה טכנולוגית כי מלבד העובדה שהוא מעולה במחשבים הוא גם מוכשר בקומיקס, רישום, דייג, שיפצורים, ומאד מאד מצחיק.......בעבר כשהוא היה צעיר היתה לו תוכנית טלויזיה משל עצמו שנקראה: "מה שנקרא" (בסרטון היחיד שמצאתי באינטרנט הוא אינו מופיע אבל בבית בישראל יש לנו את כל הפרקים).
אז מי שאוהב קולנוע מוזמן להתרשם ולהירשם כמנוי.

ערימת בדים הופכת לתיק חדש!

הרבה פעמים שואלים אותי איך אני רואה חתיכת בד או בגד ישן ויודעת כבר איך הוא יראה בסוף?! אני חושבת שזו מין תכונה כזו שיש לכל מי שעוסק במשהו יצירתי, לראות כבר בדימיון את המוצר המוגמר....טוב אם להיות כנה, לא תמיד מה שמדמיינים יוצא בסוף, במיוחד אני שאוהבת קיצורי דרך ולא תמיד משקיעה בטכניקות המדוייקות (כן אמא זה בשבילך, אני מודה באשמה). אז תיק חדש עבורי אני מתכננת כבר הרבה זמן כי הקודם שקצר הרבה מחמאות התבלה נורא, היו לו פשוט כמה תכונות שחייבות להתקיים גם בכל תיק חדש: רוכסן הרמטי (נגד גניבות) ורצועת תלייה על הצד לשחרור הידיים בהתעסקות עם ילדים. התיק הקודם היה מבד מטריף שאין לי כזה יותר לצערי, אבל היה התיק הראשון שתפרתי בכלל ולכן גם היה גם משולמפר בגימורים.החלטתי להשקיע וסוף סוף להשתחרר מהפחד שבתפירת ריצרץ ולעקוב אחרי ההוראות המדהימות בבלוג הזה שמכיל הרבה אפשרויות לתיקים ו...בעברית.

אחרי שהתמודדתי בהצלחה עם הריצרץ וביצעתי מספר ריקודי שמחה בחדר העבודה, (הריצרץ נלקח מהתיק הקודם - כי הוא ריצרץ מדהים) נשארו עוד מספר בעיות טכניות שלא אלאה אתכם בהן אבל התוצאה הסופית מאד מאד מוצאת חן בעיני.
אגב הכל הכל ממוחזר בתיק הזה, התוית של הציפור - היתה על חולצה מפרימרק, הסוגר המסוגנן עם דמוי יהלומים נמצא בשוק בחצי פאונד, הבדים ממרכז המיחזור כולל הריצרץ שעובר מתיק לתיק והתחרה זה קצה של וילון איקאה שנקנה במאד זול, עבור פרוייקט אחר.....