Bags and Roses

הרשומה הזאת כשמה כן היא....
תעסוק בתיקים ושושנים.
בימים האחרונים הייתי עסוקה ביצירת סוגים של אלה.

לפני שאני נכנסת לעינייני דיומא והעסקים כרגיל אני רוצה בפלטפורמה הזאת לשלוח מילות חמות של אהבה, לחברה יקרה אשר איבדה את אביה. יעלי, בדמעות אני כותבת רשומה זאת, מתוך ידיעה שהחיים חייבים להמשיך כרגיל וצר לי שבמרחק הפיזי אינני איתך כרגע, אז מכאן במרחב הוירטואלי אני שולחת ניחומים וחיבוקים.


קבלו את תיקי הספר לבית הספר בסגנון "קצת אחרת" מהתיקים השגרתיים הכחולים בבדים סינטטיים שהילדים הולכים איתם פה, אחד ליוקי חבר של יערה שחוזר לגור ביפן, בתוך התיק אביזרי יצירה להעברת הזמן במטוס. והשני ליערה עם שדרוג של ידית למעלה. התיק נבדק ועמד במבחן "הספר הגדול ביותר בכיתה", כך שהמידה מתאימה. שימו לב לשדרוג חותמת הבמבי באדיבותה של שושי היקרה.


ובמסגרת היותי תלמידה בקורס לעיצוב עוגות עם בצק סוכר, טלי המדריכה האלופה לימדה אותנו דמויות ופרחים....אלו הם תוצריי.



רק טוב.
זהר

יומולדת לנסיכה שלי

הנסיכה שלי חגגה 4!!! מי היה מאמין שהזמן חלף לו כך מאז אותו יום מהביל ושרבי בסוף מאי בסיומו של הפנינג שבועות בהוד השרון...שידעתי שבאותו לילה היא תהיה בחוץ....

אז קבלו את סיכום החגיגות הקטנות שערכנו לה....למה קטנות? כי היא נורא מתביישת באירועים גדולים וכמו שאמרה ניבה: יהיה גם גיל 6 ו7 ו8 אז יש לך עוד שנים......ביום היומולדת עצמו היינו באזור האגמים אז פתחנו את הבוקר עם בלונים ורודים ויום של כיף בעיירה חמודה, אחר הצהרים נרות על עוגה קנויה....

כאן עם גלידה - מכל הלב.....

ושלושת האוצרות שלי, שייט על אגם WINDERMERE:

ביום למחרת הלכה לגן עם כובע המיקי מאוס שנקנה בדיסני לכבוד יום ההולדת. ברור שאיך שהגענו לשביל המוביל אל הגן הוא ירד מהראש, זה היה רק בשביל התמונהבגן שלנו מכל מיני שיקולים אין אפשרות להביא עוגה אז הפתרון - מביאים שוקולד או חטיף וכל ילד לוקח הביתה סגור בסוף היום כשהוא נמסר אחר כבוד להוריו יחד עם החטיף, משם זה כבר באחריות ההורה אם הוא נותן לילד שלו או לא (מן קטע אנגלי כזה....) אני רציתי שגם הדבר הקטן הזה יהיה מיוחד אז קניתי בחנות הכשרה שוקולדים מישראל (בימים אלה חייבים לשפר את תדמית ישראל בעיני הגויים) ועטפתי כל אחד עם נייר ופתק שעליו החתמתי:

Happy Birthday - Sweet from Yaara
בשבת הזמנתי ליערה כמה חברים, אני יודעת שהיא מאד מתביישת לכן החלטנו על מסיבה קטנה ואינטמית כמובן - יצירה היה הנושא המרכזי.

התחלנו בקישוט כתר לכל ילד, הנה היא עם שלה....

המשכנו ביצירה המרכזית שהיתה תיק ספר מקנבס טבעי חלק בצבע שמנת, אני ביקשתי מהאמהות לשלוח לי מראש תמונה של כל ילד שהודפסה במדפסת הביתית על בד מיוחד שהבאתי מארה"ב, תפרתי תמונה של כל ילד לתיק ובאמצעות טושים וצבעים מיוחדים לבדים עם חותמות כל אחד קישט את התיק. התוצרים היו מרהיבים ומיותר לציין שתמיד במקרים האלה נראה שהאמהות נהנות יותר מהילדים ומנסות קצת "להשתלט" להם על היצירה.....

ויתרתי על רעיון מהפכני שהיה לי לתפור לכל אחד בובה שהפנים שלה הם בעצם הפנים שלו, האמהות פה אחד אמרו לי שזה יפחיד את הילדים....נראה אני אנסה עם יערה בקרוב....על הילדה הפרטית שלי אני יכולה לעשות ניסויים, במילא היא תאשים אותי בבגרותה בכל מיני דפיקויות פסיכולוגיות אז כדאי לנצל את זה עכשיו....

בהמשך כל אחד קישט לעצמו את פיצת המיקי מאוס הקטנה שלו, הכנסנו לתנור והילדים אכלו והתלהבו.

על הדשא (מזג האויר שיחק לטובתינו) פרסנו מחצלת עם חטיפים (ישראליים: במבה ביסלי בייגלה....) והטרמפולינה היתה כל מה שהם צריכים בגיל 4, תאמינו לי הם לא צריכים - לא הפעלות, לא יצירות, לא יובל המבולבל (שאצלנו קוראים לו: MR MARVEL)ואז כמובן העוגה....גם פה מאד התלבטתי כשבקשותיה של יערה נעו בין עוגת דורה לבין עוגת בוב ספוג......אני החלטתי להכין עוגה חלקה בצורת לב שתי קומות ושחלק מההפעלה תהיה שכל הילדים ביחד יקשטו ליערה את העוגה....בפועל גם פה היתה הסתייגות קלה של האמהות (נראה לי שהן פשוט תכננו לאכול את העוגה וניגעלו מעצם המחשבה שכל הידיים הקטנות האלה יקשטו אותה) בפועל הילדים היו שבעים מיצירה, כנראה שהכתר והתיק גמרו להם את המכסה..... אז מיד הוצאתי את דף הסוכר בציור דורה שהבאתי מזמן עוד מישראל (כשיערה אהדה את הדמות, מאז זה התחלף כאמור לבוב ספוג והיד עוד נטויה....) וקצת קישוט ורוד....יש על העוגה גם אבקת נצנצים אכילה שלא רואים בצילום.....הנה העוגה המתוכננת לקישוט....
והנה העוגה מוכנה להדלקת נרות- היה מאד נחמד, בדיוק מה שרציתי בשבילה, שמח קטן לא מאיים עם תשומת לב וחברים טובים! הלוואי שכל החיים היא תחגוג ככה ימי הולדת. (כמובן כל עוד אני באזור אני אשמח לעזור לה בתכנון הפעלות יצירה.....)

ערימת בדים הופכת לתיק חדש!

הרבה פעמים שואלים אותי איך אני רואה חתיכת בד או בגד ישן ויודעת כבר איך הוא יראה בסוף?! אני חושבת שזו מין תכונה כזו שיש לכל מי שעוסק במשהו יצירתי, לראות כבר בדימיון את המוצר המוגמר....טוב אם להיות כנה, לא תמיד מה שמדמיינים יוצא בסוף, במיוחד אני שאוהבת קיצורי דרך ולא תמיד משקיעה בטכניקות המדוייקות (כן אמא זה בשבילך, אני מודה באשמה). אז תיק חדש עבורי אני מתכננת כבר הרבה זמן כי הקודם שקצר הרבה מחמאות התבלה נורא, היו לו פשוט כמה תכונות שחייבות להתקיים גם בכל תיק חדש: רוכסן הרמטי (נגד גניבות) ורצועת תלייה על הצד לשחרור הידיים בהתעסקות עם ילדים. התיק הקודם היה מבד מטריף שאין לי כזה יותר לצערי, אבל היה התיק הראשון שתפרתי בכלל ולכן גם היה גם משולמפר בגימורים.החלטתי להשקיע וסוף סוף להשתחרר מהפחד שבתפירת ריצרץ ולעקוב אחרי ההוראות המדהימות בבלוג הזה שמכיל הרבה אפשרויות לתיקים ו...בעברית.

אחרי שהתמודדתי בהצלחה עם הריצרץ וביצעתי מספר ריקודי שמחה בחדר העבודה, (הריצרץ נלקח מהתיק הקודם - כי הוא ריצרץ מדהים) נשארו עוד מספר בעיות טכניות שלא אלאה אתכם בהן אבל התוצאה הסופית מאד מאד מוצאת חן בעיני.
אגב הכל הכל ממוחזר בתיק הזה, התוית של הציפור - היתה על חולצה מפרימרק, הסוגר המסוגנן עם דמוי יהלומים נמצא בשוק בחצי פאונד, הבדים ממרכז המיחזור כולל הריצרץ שעובר מתיק לתיק והתחרה זה קצה של וילון איקאה שנקנה במאד זול, עבור פרוייקט אחר.....