התערוכה הכי שיקית בעולם

מה יכול להיות יותר טוב מיום בילוי בעיר הכי רומנטית בעולם ותערוכת היצירה הכי שיקית בעולם?
אה! התשובה ברורה- יומיים כאלה!
לצערי בשל אילוצים שונים ומשונים הזמן היחיד שהיה נתון בידי היה יום אחד! (ועוד עם ילדה חולה.....)
אז עשינו מבצע שהחל עם קפה בכוס TO GO באור של לפנות בוקר בכפור הלונדוני והסתיים בדהירה מטורפת חזרה בערפל וחושך על האוטוסטרדה מפריז צפונה, כדי להספיק לעבור חזרה את התעלה ברכבת בשתים עשרה בלילה, פעם ראשונה בחיים שלי הרגשתי מה שהרגישה ליכלוכית בנשף, כיצד השעון מתקתק והיא במירוץ נגד השעון.....
והשעות שבין לבין היו קסומות, כמו שרק פריז יכולה להיות.....
המוטיבציה המרכזית לנסיעה המטורפת הזאת היתה תערוכת היצירה של המגזין הנחשב - MARIE CLAIRE
למגזין יש תת-מגזין (MARIE CLAIRE IDEES ), היוצא פעם בחודשיים ומהווה מקור השראה עצום לאוהבי העיצוב היצירה הקראפט וה-DIY....אין דברים כאלה, כל הפקה מושקעת בטירוף עם שיק צרפתי כמו שרק הצרפתים יודעים!!!!
אז מה היה לנו בתערוכה? סיכום רשמיי הסובייקטיביים לחלוטין:
את האמת? קצת אכזבה בציפייה לחידושים, חידושים לא ראיתי בכלל.....בואו נאמר שהתערוכה היתה מקסימה ומדהימה אבל בזכות העיצוביות והשיקיות שלה, לא בזכות איזו בשורה בעולם היצירה.
הרבה מהמוטיבים הסתובבו סביב כריסטמסט שזה העונה וזה מובן וברור אבל פחות מדבר אלינו, הרבה שימוש בדפי תוים ישנים.....


הרבה מהמוטיבים הסתובבו סביב עליסה בארץ הפלאות שזה ממש איכזב אותי, כאילו טחון כבר, די, פאסה....מה נסגר?


הרבה השפעות מעולם הקראפט היפני מבחינת המוטיבים הצבעים, ואני לא מתכוונת לקימונו ולציורי משי של עגורים אלא מי שמכיר את סגנון ה- COTTON TIME, הרבה פשתן, צבעים מונוכרומטיים והמון המון רקמת צלבים.
אזור הסקראפ היה נחמד אבל ללא חידושים בכלל.
אזור התפירה לא מלהיב רק הבדים היפנים היו מדהימים כרגיל.
הסרטים היו משגעים ביופיים (מיפן.....)
קצת תכשיטים קצת סריגה ו....הרבה הרבה רקמה!!! זה חזר ושולט בגדול. זה היה בהחלט מרשים ויפה.

הכל היה מאד יקר לקניה, זה מקום להסתובב לתפוס רעיונות ולקנות אחר כך באינטרנט, היה מאד צפוף וחם ומחניק (כשבחוץ 5 מעלות.....), גם טיפ לבאים לתערוכות - לבוא עם אוכל מהבית, סנדויץ' עולה יותר יקר מבכל מקום עד פי שתיים, אבל אי אפשר היה לעמוד בפיתוי של דוכן העוגות הצרפתיות!

היה גם הרבה עבודה בעץ, והרבה דקופאז', הצרפתים לא זנחו את הטכניקה הזאת שהיא מקור גאווה להם!!!!
היה יפה, היה יקר, לא היה חדשני אבל היה מקור גדול להשראה.
מה שבטוח זה שהגראני שיק = אופנת הבוידעם של הסבתא עדיין שולטת ובגדול......

ולסיום, תודה לבעלי היקר שנהג 1,000 ק"מ הלוך וחזור והסתובב חצי יום בתערוכה של "בנות" (הסתכלו עליו שם כמו משוגע!) ולמי שהמציא את הנורופן שאיפשר לקטנה שלי להיות מאד נסבלת ובסוף בגלל שהתנהגה יפה זכתה לסיבוב בסתובביתה (קרוסלה במילים שלה.....) בהוטל דה ויל.....

*סליחה על איכות התמונות בפוסט הזה צולמו במצלמה של האייפון, יש גבול כמה בנאדם (=בעל) יכול לסחוב עליו ביום אחד אז המצלמה נשארה בבית, דבר שעליו הצטערתי מאד!