יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

איריס


לפני 20 שנים, קם אדם יצא מביתו והרשה לעצמו לקחת את חייך באכזריות.
ככה בבוקר, חיילת יפה, יוצאת מהבית לצבא.
שנים רבות העדפתי להדחיק לשכוח לדבוק בחיים בשמחה ולא בעצב.
דרכינו נפרדו כשאני התחתנתי וילדתי ילדים ונחרשו בפניי הקמטים ומספר שערות לבנות מבצבצות ואת נשארת טמונה שם באויר הרים צלול כיין, בת 19 וכל כך יפה שזה פשוט כואב.
תמונה אחת חרוטה בזכרוני, תמונת הזמן המשותף ה"לבד" האחרון שלנו, ארבעה חודשים לפני היום הנורא, שתי חיילות צוחקות ומפטפטות בטיול יחידתי לחרמון (ששתינו תכננו והוצאנו לפועל ביחד), על הרכבל, שם, בין שמיים לארץ, יכולנו עוד להיות כל מה שרצינו, בחירות עוד לא נבחרו, ילדים עוד לא נולדו, מקצועות לא נלמדו...., חלומות נרקמו, שם יכולנו להיות הכל....אני הגשמתי ואת לא.
ומה הסיכוי שככה אחרי 20 שנה, יומיים לפני יום הזכרון שלך, בבית שלי בלונדון הרחוקה, במטבח הקטן כשחבורת ילדים רועשת וגועשת, סיר הפסטה כמעט ונשרף, הבוילר בדיוק התפוצץ ואני מחכה לשרברב, רונה הגיעה לקחת נייר ורותי שותה תה ביד אחד ומאכילה את אנה בשניה ו....זורקת לחלל האויר "כן בגיל 15 ראיתי חיילת שנרצחה בדקירות מחוץ לבית שלי...." מה הסיכוי שזה יקרה?
וכך נפגשות דרכינו שוב....אני שמגשימה ואת שלא.
אתמול בלילה היית איתי בחדר השינה בלונדון, צפינו ביחד בתוכניות הבישול.
הרשומה הזאת מוקדשת באהבה לדנית, ריקי, מיכל, תמר, ריבה, מאיה וליאור וכל שאר החברים שדרכינו שוב נפגשו השנה אחרי כל כך הרבה שנים.
זהר

22 תגובות:

  1. צימררת אותי....
    כל כך עצוב ובלתי נתפס. תמיד!
    יש לי שתי בנות דודות שלמדו ברנה קסין, אבל נדמה לי שהן קטנות ממך בשנתיים שלוש...

    השבמחק
  2. תודה זהר
    באמת תודה
    נשיקות
    מיכל

    השבמחק
  3. זהר, אני ממש מתרגשת לקרוא את מה שכתבת. הסיפור של איריס הולך איתי כבר הרבה שנים. כל יום זיכרון אני נכנסת לאתר "יזכור" וקוראת שוב את סיפור חייה.
    אני לא אשכח את היום שגיליתי שהיא שנרצחה....
    סיפור עצוב וכואב
    סיגי

    השבמחק
  4. רשומה מרגשת בעוצמתה. האובדן הזה הוא קשה מנשוא

    השבמחק
  5. כמה החיים שבריריים ויש בהם הכל מכל
    הצטערתי לקרוא

    השבמחק
  6. ילדה שלי לא אשכח את היום המר והנמהר הזה בו ציצלתי אליך לבסיס להודיע לך את הבשורה המרה.
    מאז אותו יום נהייתי יותר ויותר היסטרית כשיצאתם מהבית ולא שבתם בזמן.
    אני מקוה שהרשומה תגיע גם למשפחתה של איריס ז"ל שתדע שעדיין זוכרים אותו כל רגע ורגע.
    אמא

    השבמחק
  7. עצוב מאד ובלתי נתפש
    כשחלומות נגדעים בכזאת אכזריות
    ריגשת אותי במילים ........
    יהי זכרה ברוך

    השבמחק
  8. כמה עצוב...
    קראתי את סיפור חייה פה
    http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=513030
    וממש עצוב איך חייה נגדעו.
    יהיה זכרה ברוך.

    השבמחק
  9. זוהר, תודה על הפוסט המרגש.
    בשובך, אני רוצה שנפגש כולנו, ונעשה איזה ערב לזכרה בשיתוף ילדינו, שישמעו את הסיפור העצוב הזה.
    נשיקות.
    ריקי

    השבמחק
  10. תודה שאת שומרת על הזכרון שלה.
    ותודה ששיתפת.

    השבמחק
  11. ממש עצוב... צמררת אותי... יהי זכרה ברוך...

    השבמחק
  12. ממש עצוב... צמררת אותי... יהי זכרה ברוך...

    השבמחק
  13. ולצערנו הטירוף נמשך.... יהי זיכרה ברוך
    SHOULYHZO1

    השבמחק
  14. זוהר איזו צמרמורת .... אנחנו חיים בעולם קטן עם יותר מידי רוע....
    כל הכבוד על הזכרון ועל השיתוף.
    הילה

    השבמחק
  15. תודה על השיתוף...
    שולחת לך חיבוק גדול
    יפעת

    השבמחק
  16. כמה עצב.
    כמה פוטנציאל נגדע עם ילדה בת 19 כך סתם...
    מסוג הסיפורים המכניסים את תבנית חיינו לפרופורציות אחרות (ובפרט בימים אלו).
    חיבוק גדול

    השבמחק
  17. כמה עצוב!

    כמה נורא!

    מחבקת מרחוק יקירה!

    מירה

    השבמחק