יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

ילדים יוצרים בחמישי פסטה צבועה

ביום חמישי בחוג הילדים שאני עושה אצלי בבית יצרנו תכשיטים מיוחדים מפסטה צבועה, האפקט שמתקבל בצביעת הפסטה ע"י צבעי מאכל הוא מאד מיוחד וטבעי, זול וידידותי לסביבה.....
איך עושים?
מאד פשוט-
ראשית בוחרים פסטות בצורות אשר ניתנות להשחלה = חרוזים
קונים אלכוהול רפואי פשוט (70% ומעלה), הכי פשוט שיש בכל בית מרקחת.
לוקחים צנצנות או שקיות ZIPLOC, שופכים פנימה אלכוהול מעט, צבע מאכל מעט (הכי הכי פשוט לא אלו המתוחכמים בג'ל) סוגרים , מערבבים היטב ומשאירים למשך הלילה.
מיותר להגיד שאין צורך לקנות צבעי מאכל ביותר משלושה צבעי בסיס, את הצבעים האחרים תיצרו מערבוב של שני צבעי יסוד....

לאחר הלילה, מסננים בכיור כל שקית צבעונית שכזאת....שימו לב ריח האלכוהול די מבחיל יש לעשות זאת בחדר מאוורר היטב

מניחים את הפסטות לייבוש על נייר עיתון או שקית חומה של קניות, זה יספוג שאריות נוזלים, גם את זה משאירים לייבוש למשך הלילה עד שכל האלכוהול מתנדף והצבע נספג, הפסטה נשארת יבשה וצבעונית


מכאן השמיים הם הגבול אלו השחלות אתם עושים....מובטחות לכם שעות של הנאה מרובות עם הילדים!!!!!



שו? ספר שמן? צלליות.....

כן גם אני הרמתי גבה עד שהבנתי מהו "ספר שמן" (Chunky Book).....
אז ככה, למי שניתקל במושג בפעם הראשונה....(או שניה או שלישית אבל פשוט לא מבין ולא העיז לשאול....כמוני), אני לוקחת את ההסבר מהבלוג של זיקוקית. תודה!
הסבר:
ספר שמן (באנגלית Chunky Book) הוא אוסף של דפים שהם יצירות אמנות קטנות בנושא ספציפי מוגדר מראש, להם מוסיפים קישוטים תלת מימדיים שהופכים את הספר כולו לשמנמן ומכאן שמו. הגודל הכי שכיח לספר כזה הוא 4X4" (כ-10X10 סמ`) אך אין פה חוקיות, אפשר להחליט על כל גודל. יהיו אנשים שיכינו ספר שמן לעצמם אך ברוב המקרים משתמשים במדיה זו בעולם החלפות ה mixed-media, כל משתתף מכין עמוד זהה כמספר המשתתפים, הדפים של כולם נאספים ע"י מרכז ההחלפה שמאגד את הדפים לספרונים כמספר המשתתפים כך שכל משתתף מקבל ספר אחד שלם שמכיל מגוון דפים שהכינו כולם.
לגיטימי להכין דף רקע, לצלם אותו במכונת צילום צבעונית למשל ועל כל הדפים הללו להדביק את האלמנטים התלת מימדיים שיתנו את הנפח, מספיק אלמנט אחד כדי להפוך אותו לספר שמן.
גם הצד האחורי של הדף לא נשאר ריק, היות וכאשר כורכים את כל הדפים רואים גם את הצד האחורי, גם הוא בדרך כלל מעוצב או לפחות נצבע ומשמש פעמים רבות לפרטי היוצר.
הנושא שנבחר לספר אליו אני הצטרפתי היה: צלליות, סילואטים שהן מאד מאד באופנה בקרב קהילת היוצרים (כמו פטריות, ציפורים וכלובים, בבושקות, דוייליז וינשופים....)
אבל רגע......
לפני שאני מראה לכם את יצירות הספר השמן אני חייבת פרגון להוריי, בגיל 13 לקחו אותנו (אני, אחי שהיה בן 10 ואחותי שהיתה שנתיים וחצי) לטיול בחמש מדינות באירופה, היום זה נראה לכולנו דבר של מה בכך אבל באותה התקופה זה היה מעשה יחסית יוצא דופן, הוריי כינסו ישיבה משפחתית ושאלו: מה אתם מעדיפים? אוטו חדש או נסיעה לחו"ל? התשובה היתה ברורה....חויות מהטיול הזה מלוות את משפחתינו עד היום בסיפורים ועלילות, כמו הצימר של מריה, הדג הענק שפורסם בעיתון, תיקון הגלגל של העגלה בגשר של מוצרט, גלישה במכרות המלח, הג'וק בשרשרת של אמא בונציה, הדובים שנעלמו בברן, דובי האכפת לי בעננים ועוד ועוד מיתולוגיה משפחתית שלמה.....בטיול הזה הוריי עשו לנו סילואטים שם למעלה בסקרה קייר הפריזאי בלילה. לפני שנה אחותי הוציאה את הסילואטים הללו (ששרדו באורח פלא אחרי שאני ואבא שלי עשינו ניקיון רציני פעם בבית וזרקנו דברים יקרים ללב.....) ומיסגרה לכל אחד מאיתנו מתנה!!! איזה רעיון נפלא. תלוי אצלי ישר מעל עמדת התפירה!
טוב אז אחרי סטייה חדה בסיפור אני חוזרת לספר השמן......
התלבטתי רבות אך רציתי להביא לידי ביטוי את העיר היפה שאני מתגוררת בה, שוב באיזשהוא קטע סימבולי כ"גלויה מארץ רחוקה" אשר כבר השתמשתי במוטיב הזה בהחלפה הזאת.
הפעם גזרתי 12 קוי מתאר של העיר לונדון (זה היה קשה!!!!!!!!!!!!)
בהשראת התמונה הזאת:
משטחים הוכנו משכבות של קופסאות קורנפלקס (מיחזור!!!!) - תודה אבא על הסיוע בחיתוך!!! הושפרצו ונצבעו בצבעים אשר מבטאים בעיני את העיר, כרך, אפור, ניצוץ של כסף, נגיעות של אדום וכחול, דגל אנגליה וגם מין אובך עירוני אפרפר.....זוהי לונדון.

על כל גלויה נכתבו המקומות התיירותיים שנמצאים בקו הרקיע הגזור....מדריך תיירים על קצה המזלג.

ועל כל קו רקיע הוספה הכתובת המתבקשת I LOVE LONDON

בצד השני, גלויה.....הזמנה לשתיית תה איתי בלונדון, עם שקיק תה (טניה, תודה כפי שאת רואה המצבורים משמשים לא רק לשתיה אלא גם ליצירה), דקופאז' של דגל אנגליה.


אפילו בול אמיתי היה על כל גלויה....


היה מאד קשה לבצע בשל הצורך לחזור בדיוק בדיוק על הכמות של ה- 12, אני אודה לאמת שאין דף אחד הדומה למשנהו, הם רק נראים דומה מרחוק....אני מחכה בקוצר רוח למשש את הדפים שלי שמחכים לי אצל יעל קיפודים (אני מקוה שהיא לא תתאהב בהם יותר מידי ותסכים להשיב לי אותם, בכל אופן יעלי, תודה על השליחויות!!!!)
מי שמעוניין לראות את דפי ספר נוספים, מוזמן לקפוץ לחברות האחרות:
ולמי שמתעניין בסילואטים של ערים בעולם תראו את הלינק הזה....
ותראו איזה יופי הבלוג הזה שמלא ביצירות על בסיס סילואטים
והקישור הזה עם הדרכה מעולה
ואיזה יופי עשתה גליש עם סילואטים בהחלפה מסוג אחר.....
ויש עוד ועוד......

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

בת 60 ועדיין שואלים אם אנחנו אחיות

ולא המחמאה היא לא לי אלא לך, אמא!!!!!
אמא שלי האהובה בת 60 היום!!!!
זה מין מספר עגול שכזה.....

פעם חשבתי שאנשים בני 40 הם ממש זקנים....והשנה אני בת 40....אז אני מראש מתנצלת בפני כל מי שכבר מזמן עבר את הגיל הזה, נוכחתי לדעת שהחיים לעיתים רק מתחילים אחרי גיל 40, כמובן אם מלמעלה לא משחקים לך כל מיני משחקים וכל מיני תאים מוזרים בגוף מתחילים להתחלק במוטציות כאלה עם שמות של חיות ימיות שאני מעדיפה אותן עם שום וחמאה בצלחת ולא בתור גידול.....
לא דימיינתי שזה יהיה כזה אתגר לחגוג לאמא מרחוק, בקנאה אני קוראת את כל הרשומות על מסיבות והפתעות ויודעת שאמא שלי אוכלת את הלב יום יום שעה שעה על המרחק הפיזי שלנו ממנה....
ובכל זאת, ניסינו לעשות כל מיני דברים שעוד יתגלו לה במשך היום וגם בתקופה הקרובה, אני שלחתי כבר מבעוד מועד את אלבום הבד התפור הראשון שלי, אני לא ממש מרוצה ממנו, יש הרבה חללים ריקים, התמונות לא הודפסו בגודל שרציתי, אבל....זה הראשון שלי אז תהיו סלחניים.
מקוה אימוש שתאהבי ותלטפי אותו הרבה כי הוא אוצר בתוכו הרבה מאד אהבה אליך!!!
הכריכה עם המספר 60, על מפית ישנה שנקנתה באחד השווקים....

תראו איזו ילדה יפה.....

ביום החתונה שלהם ולפני שנה ב- KEY WEST פלורידה, איזה זוג יפה!!!!

ג' ומייקו הגדולה

טעות עימוד, הילדים של מוטי ויפעת בכפולה מולנו ולא הילדים שלנו, אבל הם אחיינים כאלה מדהימים שאני מוכנה כל היום להצתקמק איתם בעמוד מול עמוד....מתה עליכם אלון ואמיתי המתוקים!

סבא מאיר ז"ל
סבתא פנינה ז"ל

השלישיה הפרועה שלי, יונתן יערה ואיתמרי

ג' ומייקו הקטנה

טעות נוספת, מוטוש ויפעתי תמונה קטנה מידי.....

רקמה שאמא רקמה בילדות בבית הספר

כריכה אחורית

אימוש היקרה! אוהבים אותך מאד מאד מאד, לא אכתוב כאן את כל מה שכתבתי לך בברכה האישית המצורפת אבל רק אאחל שוב - עוד הרבה שנים של בריאות ואושר מוקפת בנכדים אוהבים ומקסימים, ושיהיו במספר לפחות כפול ממה שיש לך עכשיו (למרות שאני סגרתי את הבסטה אז....רק התקוה ביפעת ומאירה עכשיו!!!)

יום שישי, 22 באוקטובר 2010

Bags and Roses

הרשומה הזאת כשמה כן היא....
תעסוק בתיקים ושושנים.
בימים האחרונים הייתי עסוקה ביצירת סוגים של אלה.

לפני שאני נכנסת לעינייני דיומא והעסקים כרגיל אני רוצה בפלטפורמה הזאת לשלוח מילות חמות של אהבה, לחברה יקרה אשר איבדה את אביה. יעלי, בדמעות אני כותבת רשומה זאת, מתוך ידיעה שהחיים חייבים להמשיך כרגיל וצר לי שבמרחק הפיזי אינני איתך כרגע, אז מכאן במרחב הוירטואלי אני שולחת ניחומים וחיבוקים.


קבלו את תיקי הספר לבית הספר בסגנון "קצת אחרת" מהתיקים השגרתיים הכחולים בבדים סינטטיים שהילדים הולכים איתם פה, אחד ליוקי חבר של יערה שחוזר לגור ביפן, בתוך התיק אביזרי יצירה להעברת הזמן במטוס. והשני ליערה עם שדרוג של ידית למעלה. התיק נבדק ועמד במבחן "הספר הגדול ביותר בכיתה", כך שהמידה מתאימה. שימו לב לשדרוג חותמת הבמבי באדיבותה של שושי היקרה.


ובמסגרת היותי תלמידה בקורס לעיצוב עוגות עם בצק סוכר, טלי המדריכה האלופה לימדה אותנו דמויות ופרחים....אלו הם תוצריי.



רק טוב.
זהר

יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

איריס


לפני 20 שנים, קם אדם יצא מביתו והרשה לעצמו לקחת את חייך באכזריות.
ככה בבוקר, חיילת יפה, יוצאת מהבית לצבא.
שנים רבות העדפתי להדחיק לשכוח לדבוק בחיים בשמחה ולא בעצב.
דרכינו נפרדו כשאני התחתנתי וילדתי ילדים ונחרשו בפניי הקמטים ומספר שערות לבנות מבצבצות ואת נשארת טמונה שם באויר הרים צלול כיין, בת 19 וכל כך יפה שזה פשוט כואב.
תמונה אחת חרוטה בזכרוני, תמונת הזמן המשותף ה"לבד" האחרון שלנו, ארבעה חודשים לפני היום הנורא, שתי חיילות צוחקות ומפטפטות בטיול יחידתי לחרמון (ששתינו תכננו והוצאנו לפועל ביחד), על הרכבל, שם, בין שמיים לארץ, יכולנו עוד להיות כל מה שרצינו, בחירות עוד לא נבחרו, ילדים עוד לא נולדו, מקצועות לא נלמדו...., חלומות נרקמו, שם יכולנו להיות הכל....אני הגשמתי ואת לא.
ומה הסיכוי שככה אחרי 20 שנה, יומיים לפני יום הזכרון שלך, בבית שלי בלונדון הרחוקה, במטבח הקטן כשחבורת ילדים רועשת וגועשת, סיר הפסטה כמעט ונשרף, הבוילר בדיוק התפוצץ ואני מחכה לשרברב, רונה הגיעה לקחת נייר ורותי שותה תה ביד אחד ומאכילה את אנה בשניה ו....זורקת לחלל האויר "כן בגיל 15 ראיתי חיילת שנרצחה בדקירות מחוץ לבית שלי...." מה הסיכוי שזה יקרה?
וכך נפגשות דרכינו שוב....אני שמגשימה ואת שלא.
אתמול בלילה היית איתי בחדר השינה בלונדון, צפינו ביחד בתוכניות הבישול.
הרשומה הזאת מוקדשת באהבה לדנית, ריקי, מיכל, תמר, ריבה, מאיה וליאור וכל שאר החברים שדרכינו שוב נפגשו השנה אחרי כל כך הרבה שנים.
זהר

יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

ילדים יוצרים בחמישי


בימי חמישי מתקיימים אצלי חוגי יצירה לילדים בין הגילאים 8-13
בנים ובנות שפשוט אוהבים ליצור....
כל פעם משהו אחר, תמיד משולב במיחזור וטבע.
במפגש הראשון חקרנו במשותף סגנונות וצבעים, המפגש הנוכחי הוקדש - החתמות והטבעות.
תחילה חקרנו את עלי השלכת, צורתם, מבנה, צבעים, העברנו את השריגים שלהם מתחת לנייר, צבענו וגזרנו.....

אחר כך החתמנו כרטיסי ברכה בהטבעות שיצרנו על צלחות קלקר ולמדנו את משמעות אפקט המראה, איך מה שאנחנו רוצים שיצא צריך להיות בעצם הפוך - כמו מראה.....במיוחד שם וכתב. (מי שמחפש הדרכה קלה וטובה יכול למצוא אותה כאן בילדיסקו)
וגולת הכותרת היתה יצירת חותמות מתפוחי אדמה!!!! הילדים השתגעו מזה!!!! השתמשנו בטכניקות של ציור חופשי על התפוח, סטנסיל (כמו הגולגולת) או חותכן עוגיות, שזה קל נקי ומגניב! (מי שלא יודע איך מוזמן לצפות בסרטון הזה)

והילדים עיצבו בצבעי בד מיוחדים, טי שירטס ותיקי ספריה





נכון שמתחשק לפעמים לחזור להיות ילד?

יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

עוגת ליל כל הקדושים....

במסגרת היותי חופשיה ומשוחררת לשלוש שעות ביום (בין 9 ל-12) בהן יערה מבקרת את בבית הספר ביקור נימוסים. החלטתי לעשות אחת ולתמיד קורס בקישוט עוגות בבצק סוכר. לשמחתי טלי, חברה יקרה ומוכשרת בלונדון מעבירה קורס זה (וכמובן בעצמה מעצבת עוגות מדהימות), אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלה.
ואחרי שיעור אחד בו כבר למדתי כל מיני טיפים חשובים איך בכלל להתעסק עם זה....תראו את עוגת ליל הקדושים שלי, מי שיתאזר בסבלנות וירד לסוף הרשומה יוכל גם לדעת אם זאת עוגה טעימה.....




טוב אז למי שתהה אם העוגה טעימה....
זאת לא עוגה אמיתית זה סתם קלקר (DUMMY CAKE) לאימון.....
נראה לי שלקראת ערב ליל הקדושים ב- 31 אנסה להכין אחת אמיתית כזאת!