מאז ומתמיד גיליתי חיבה לאותיות. זה מין פטיש כזה. עוד בימים שבהם הייתי מגרדת לטרסטים (מישהו זוכר את זה?) או מציירת סביב שבלונות פלסטיק כתומות שניתנו לי במתנה ע"י חברתי הטובה מבית הספר היסודי, רונית כהן (היום גולן) ובהמשך חברתי דנית קנתה לי סט רפידו גראפים ששירת אותי בג'ורנלינג (כיתוב בכתב יד על כרטיסים וכאלה....) ואחר כך קורס קליגרפיה מדהים שעשיתי במהלך הצבא בבית שמואל בירושלים אצל סופר סת"מ נאור וליברלי שהסכים ללמד נשים קליגרפיה יהודית.
ומאז ועד היום....אם אני רואה נייר או חולצה עם מילים וכיתובים אני "נמסה"....במיוחד אני אוהבת את חותמות האותיות או מילים.
הרבה זמן חיפשתי אותיות גדולות כאלה עם נפח, ראיתי הרבה בכל מיני מקומות אותיות שיוצרות את המילים: LOVE או LAUGH ועוד....אבל הן תמיד היו מודרניות מידי ללא שיק כאלה שאני יכולה לבד לחתוך מקרטון ביצוע ולדגם בכל מיני דרכים.
בשיטוט שלי באחד מסופי השבוע באיסט של לונדון עם ג'ודי, מצאתי ברחוב REDCHURCH נגרייה ורפדייה קטנה מאד עם ארגז בחוץ....היו בארגז כל מיני אותיות ישנות (אגב הארגז היה מקסים חבל שאותו לא יכולתי לקחת) ואתם יודעים מה נשאר שם? כן כן....כל מיני אותיות אבל גם Z ו- G (שאלו הן האותיות של גונן ושלי), כאילו דה........ מיהרתי לקנות אותן למרות שהן לא היו מאד זולות אבל גם לא יקרות....5 פאונד לאחת. ככה הן נראות לפני:
ועכשיו תצטרכו להמתין בסבלנות לראות את הטיפול שהן קיבלו, אני רק ארמוז שהן מוכנות ויצאו מאד יפה רק שעוד לא החלטתי על אופן התלייה לכן אני עוד לא מפרסמת.
איך את משאירה אותי במתח הזה תגידי? אין פרוטקציות לחברות ותיקות?
השבמחקאת לא מאמינה מה עשיתי מהן....לא תזהי את האותיות
השבמחק