היום ערב יום הזכרון לחללי צה"ל. לא ארחיב במילים, לכל אדם יש שם וגם כאב, זכרון, תפיסה, תחושה ומתן פרשנות ומשמעות ליום טעון זה. גם אם לא תמיד הסכמנו ונסכים עם המדיניות של השלטון, הרי צה"ל הוא קונצנזוס. ממש לפני כמה ימים ניתקלתי בשיר המיוחד הזה. מתוך ספר השירים של יהונתן גפן. כל כך מדוייק, נוגע ועצוב, בכמה מילים פשוטות מה זה להיות ישראלי. החויה מתחדדת כשאת יושבת וקוראת שיר כזה בגולה, בסלון הבית הקריר בלונדון כשמולך יושבים שני בניך הגדלים והופכים להיות גברים צעירים, ואת סופרת את הזמן לאחור....11, 12....14....16...אופס 18 = צבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה