בוחרים בדים תואמים לבפנים ולבחוץ.
מודדים את הקוטר לפי חבילת מצות. ומשאירים כמובן מספיק מרחק לתפירה ולשוליים לקיפול כלפי מעלה כמו מגשון מרובע.
גוזרים שני עיגולים משני בדים קשיחים יחסית כדי שזה יעמוד יפה. הכי מתאימים שאריות של בדי ריפוד קשיחים. אם אין בד קשיח להקשיח באמצעות פליזולין או לתפור לבד כדי למלא.
תופרים את שני העיגולים אחד לשני צד יפה לצד יפה ומשאירים חור להפוך.
הופכים ומוציאים את העיגול טוב טוב עד הסוף, תופרים סביב בשוליים וכך מקשיחים עוד קצת וגם נותנים צורה וגם סוגרים את החור שנותר מההיפוך.
אני הוספתי בפנים את התוית שלי עם החותמת המקסימה שהכינה לי מקופלת.
ועכשיו לשלב האחרון, מודדים את העיגול עם חבילת מצות ומסמנים בצורה שווה ארבע פינות, בכל פינה תופרים ביד תיק-תק אשר יוצר פינה עומדת.
מה שמגניב שאפשר לנער פירורים בקלות כשזה פתוח וגם לאחסן בקלות לשנה הבאה. חג שמח.
איזה קלי קלות שזה נראה, יחד עם זאת מן הסתם אצלי הכל יסתבך וייקח לי מליון שנה לסיים את זה.
השבמחקהתוצאה נהדרת, מה גם שאין לי צלחת מצות....
זה באמת קלי קלות...תנסי ותיווכחי! אני באמריקה אצל יפעת ששולחת לך ד"ש!!! חג שמח!!!!
השבמחקאחלה מאמר,
השבמחקתודה על השיתוף.
לפסח