יום ראשון, 10 בינואר 2010

מתנות מכל העולם - הכי כיף שיש

יצא ככה שבגלל המרחקים הגיאוגרפיים שגוררים כמובן משמעות של מרחק פיזי ואי חגיגת ימי הולדת ביחד, בכל מפגש משפחתי(כלומר, "התקבצות בציון מקצוות תבל") אנחנו חוגגים מעין "מסיבת יומולדת" גדולה (לחלק מחברי המשפחה אכן יומולדת אמיתית סביב התאריך)
לא אלאה אתכם בכל המתנות שהוחלפו והועברו מיד ליד בהזדמנות המפגש החגיגי הזה והיו הרבה כאלה (רשומה נפרדת תוקדש למשל לאבא שלי שבונה לבד גיטרות והכין לאחי אחת)....אבל חלק מהדברים שאני יצרתי או שאחרים יצרו אעלה כאן היום.
אז מה היה לנו? ליפעת גיסתי סרגתי קאפקייק, דומה לקאפקייק שסרגתי בעבר ופרסמתי כאן - תוכלו למצוא שם את הקרדיטים והפניה להדרכה. הקאפקייק הזאת היא בעצם רק המוצר נמשלים למתנה האמיתית שהיא - חותמת שהזמנתי עבורה ממקופלת המדהימה, החותמת לא צולמה לצערי אחרי המסירה אז אולי מקופלת צילמה ואולי יפעת תצלם, בכל אופן מוטיב הקאפקייק שם.... למייקו הקטנה (הלוא היא אחותי) תפרתי את בובת הצב הזאת:נראית לכם ילדותית ומטופשת נכון? זאת היתה בדיוק הכוונה, כי הסיפור שמאחורי הקלעים הוא - שבגיל 16 שלי, 5 שלה, תפרתי כל מיני דברים מלבד (כן, היתה חנות במרכז העיר בירושלים עם לבד ואת דמי הכיס שהרווחתי בייביסיטרים הייתי מבזבזת על חומרי אומנות בארטא ובדים שם....ביניהם ריבועי לבד מתוקים) אחד הדברים שיצרתי היה צב ממש ממש דומה לזה, קצת יותר רזה אבל בצבעים זהים.....והוא נעלם עם השנים, לא מזמן היא הזכירה את הצב בערגה ואמרה לי - "אוי איך אהבתי אותו"- וזאת אחותי הקטנה (זוכרים?)....אז.....מהר מהר באישון ליל אחד נוצרה הצבה החדשה הזאת:
*גם מייקו קיבלה חותמת של מקופלת, שלא צולמה על ידי......
יפעת גיסתי הביאה לי המון המון חומרים ואביזרים ליצירה, מייצר סרט אלכסון, פאנץ מעגל פינות, סרטים, קראדסטוקים, ניירות מדוגמים מטריפים, קיט לוח שנה ועוד עוד.....תודה לך יפעת על התמיכה המדהימה בתחביב המשוגע של שתינו!
בנוסף תפרה לי יפעת צעיף משגע (היא תפרה כמה כאלה בצבעים שונים, לפי הדרכה מהמגזין STITCH האמריקאי), אגב צעיף מעצבים מדהים קיבלתי גם מיעל קיפודים שכתבה על הצעיף ואפשר לראות אותו אצלה בבלוג:
ובנוסף (וואו יפעתוש הגזמת לחלוטין.....) היא יצרה לי אלבום מיוחד ומטריף! הדפים של האלבום הזה הם בעצם שקפים, חוץ מהעמוד הראשון והעמוד האחרון שהוא הפתעה תיכף תראו......עמוד ראשון - כריכה:דפי אמצע- והדף האחרון הוא בעצם מראה ולכן כשאני מצלמת אותו אני משתקפת פה, מגניב נכון? אני שוקלת להשאיר אותו ריק, זה הקטע שכל מי שידפדף באלבום בעצם באופן אינטרקטיבי הופף לחלק ממנו לרגע:מייקו הקטנה (היא לא כל כך קטנה כבר אבל בשבילי תמיד תהיי אחותי הקטנה), לומדת עיצוב טקסטיל, הכינה לי (וגם ליפעת) חתיכת בד מוחתמת בשבלונה של פתית שלג....יש לכם רעיון מה אפשר לעשות מהבד המטריף הזה? אני חשבתי על כרית נוי?! מה דעתכם?
בנוסף יצרה מייקו קולקציה משגעת של שרשראות וצמידים מזהב משולב בעור, ואני קיבלתי את שרשרת הבמבי הזאת ועוד כמה במבים מעור לשימוש איך שמתחשק לי (עשיתי כבר שרשרת חמודה מאחד מהם בקרוב אפרסם אותה...)בהזדמנות זאת אם כבר יצא מגה פוסט אני אעלה גם את השרשרת המטריפה והרומנטית הזאת שקיבלתי מחברתי אורית הנדיבה והמוכשרת שמצ'פרת אותי במלא דברים מקסימים תמיד וגם עליה כבר כתבתי בעבר בבלוג זה והראיתי עבודות שלה
ותמונה קבוצתית יחד עם כמה מהשרשראות שלי, נשאלתי בעבר עליהן אז כפי שאתם רואים הרוב עבודת יד, חוץ משרשרת אחת בחבורה שהיא של "מעצבת" שקיבלתי בעבר מתנה, יש פה גם שרשרת של שקלים בודדים מהשוק.....
מודה לכם שהגעתם בקריאה עד הלום!

יום שישי, 8 בינואר 2010

ההחלפה הראשונה שלי - חלק ב' (מה שאני קיבלתי....)

על מה אני מסרתי בהחלפת מגבות מטבח לבוסתודום - אפשר לקרוא כאן.
ומה אני קיבלתי?......
כבר לפני מספר שבועות הודעתי למארגנת ההחלפה שאני בעצם אגיע לישראל אז כדאי שהחבילה תחכה לי שם ולא בלונדון כי שם יש סיכוי שילך לאיבוד אם אף אחד לא יהיה לדרוש.....מה שלא לקחתי בחשבון זה ש- t42 זריזה ביותר ועל כן החבילה אחרי שלושה ימים הגיעה....כלומר הפתק לקחת אותה מהדואר. בדואר עשו קצת לאמא שלי בעיות, אבל בעיר קטנה "עושים טובה"....והחבילה הגיעה להורים.
תאמינו או לא אבל מרוב התלהבות וסקרנות, אחרי סבב נשיקות לכולם...מיד רצתי לפתוח, ותראו מה מצאתי.....
שתי מגבות מטופלות עם אפליקציות מטריפות וכרטיס ברכה מושקע מושקע.... (סליחה צילה הכרטיס לא הצטלם לי טוב....)







תודה לך צילה!!!

יום רביעי, 6 בינואר 2010

היום לפני 12 שנים...

היום לפני 12 שנים, כשנסעתי בשבוע 35 בלבד, ללדת את יונתן בכורי, הנסיך שלי, לא ירד שלג בפתח תקווה, גשם חזק מאד ירד, את זה אני לעולם לא אשכח, הייתי אישה צעירה, מבוהלת מהלידה המוקדמת ומכאבי הצירים, אחרי 5 דקות מרגע ההגעה החפוזה לבית החולים אחזתי בידיי תינוק זערור וצווחני שבקושי רצה לאכול (זה השתנה רק בשנתיים האחרונות וגם אז הוא מאד בררן).....בשעות הראשונות שמו אותו במיטת חימום ואני חשבתי שהעלימו לי אותו (ההורמונים מתחרפנים אחרי הלידה....אבל גם אמא שלי חשבה כך והיא לא היתה אחרי לידה....) מי היה מאמין שהיום ישחק ה"זערור" הזה בשלג הלונדוני וידבר אנגלית ועברית בתחכום ובבגרות, אחרי שאפה לארוחת הבוקר לחם פארמזן ועגבניות מיובשות? ועל שאר כשרונותיו בתחום היצירה כבר שמעתם הרבה בבלוג זה.
היום בבוקר, יונתן והעוגה שהביאה לו רוני לונדון (עם נר אחד לסימליות, הוא בטח ביקש משאלה איזה טלפון סלולרי משוכלל, רואים את השלג בחצר?):
רוני יונתן ויערה קופצים בטרמפולינה בשלג (זה מה שעושה לילדים בימינו טוב על הלב....במיוחד כשבית הספר סגור לרגל השלג)לחם הפארמזן לפני האפייה, יאמי....היה מאד טעים:
מתנות הקדם - יומולדת של יונתן:
קופסא לאביזרי תפירה מקסימה, עם חלון זכוכית שבתוכו אביזרי תפירה כקישוט (הקופסא נקנתה בגולף - כיתן באדיבות נירית שסיפרה לי על הקופסא המקסימה....חבל שלא קניתי עוד כמה)
ובתוך הקופסא המדהימה, מתנות עבודת יד של יוצרות ישראליות מוכשרות, "מבצע יומההולדת" של יונתן זימן לי גם לפגוש אותן פנים אל פנים, דבר שהיה משמעותי ומשמח לא פחות, אם לא יותר מהתוצרים עצמם, התאהבתי......
הקיפודון מלבד המטריף של יעל, בבלוג שלה קיפודים תוכלו לראות מה היא כתבה על פגישתנו ועל מה שאני הבאתי לה.
וחותמת אישית מוזמנת ומגולפת במיוחד עבור יונתן ממקופלת האחת והיחידה שאין כמוה!
אחחחח זה החסרון לגור פה בלונדון, להיות כל כך רחוקה מכן.
אז מזל טוב נסיך שלי - אני אוהבת אותך!