‏הצגת רשומות עם תוויות יומולדת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יומולדת. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

אני רוצה להיות טייס!

תמיד הייתי קצת סקפטית כשכל מיני אנשים אמרו בראיונות: "מגיל אפס חלמתי ל.....XXXX", עד שנולד איתמר שלי.
איתמר חגג בחודש שעבר יומלדת 10.
מאז שהתחיל לדבר הוא רוצה להיות חייל, לא סתם חייל, רמטכ"ל, לא סתם רמטכ"ל = טייס, לא סתם טייס, טייס ורופא.......
הוא מאד רציני בענין, ראה את כל מוזאוני חיל האוויר האפשריים, בונה דגמים של מטוסים, קורא ספרים על מלחמות (באנגלית) ומתאמן על סימולטורים בפלייסטיישן.
אז איזו עוגה עושים לילד שכזה?
עוגת חיל אויר כמובן, איזה חיל אויר?
היה לו קשה לבחור, על כן מככבים שלושת חילות האויר החשובים על העוגה שלו:
ישראל, ארצות הברית ואנגליה.....


הבסיס של העוגה הוא בתכלת עם אפקט שיש קל ליצירת שמיים......
העוגה קושטה יחד איתו, הוא עשה את הכדורים הקטנים והוציא מהאינטרנט כדי שאני אראה את הסמלים של כל חיל אויר.
ישראל (סליחה שיצאה תמונה מטושטשת)

אנגליה

ארצות הברית

הדגמים של המטוסים הם מהאוסף הפרטי שלו, יש גבול לכמה השקעה אני יכולה לעשות בעוגה אחת, אחרי הכל גם כשרון העיצוב שלי מוגבל.....
מזל טוב ילד אהוב ויקר!

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

הילדות בנות 40......

בזמן האחרון חוגגות חברות גיל 40, אתם יודעים מה זה אומר? שגם אני מתקרבת....
זה הגיל הזה שהילדים חוגגים בר מצוה וההורים 40....
ברשומה הזאת אני רוצה להציג שתי מתנות עבודת יד שניתנו לחברות.....כל אחת מהן היתה אתגר בפני עצמו.
מתנה ראשונה (המתנה הזאת היתה חלק אחד בלבד מיום כיף שלם עם חברות, ואלבום שעוד בהכנה.....)
כרית  עם תמונה מודפסת על בד של החברה ואחיה בגיל צעיר בטיול בהולנד

מצד שני רקמה שאותה חברה רקמה בעצמה בגיל 18

לחברה אחרת יצרתי תמונות משפחתיות ממגש עץ מטופל (תודה שושי!!!!)
והמון המון קישוטים סרטים ועוד חמודונים כמו למשל במבי מפלסטיק שמצאתי בחנות לקישוט עוגות.....






מזל טוב!

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

בת 60 ועדיין שואלים אם אנחנו אחיות

ולא המחמאה היא לא לי אלא לך, אמא!!!!!
אמא שלי האהובה בת 60 היום!!!!
זה מין מספר עגול שכזה.....

פעם חשבתי שאנשים בני 40 הם ממש זקנים....והשנה אני בת 40....אז אני מראש מתנצלת בפני כל מי שכבר מזמן עבר את הגיל הזה, נוכחתי לדעת שהחיים לעיתים רק מתחילים אחרי גיל 40, כמובן אם מלמעלה לא משחקים לך כל מיני משחקים וכל מיני תאים מוזרים בגוף מתחילים להתחלק במוטציות כאלה עם שמות של חיות ימיות שאני מעדיפה אותן עם שום וחמאה בצלחת ולא בתור גידול.....
לא דימיינתי שזה יהיה כזה אתגר לחגוג לאמא מרחוק, בקנאה אני קוראת את כל הרשומות על מסיבות והפתעות ויודעת שאמא שלי אוכלת את הלב יום יום שעה שעה על המרחק הפיזי שלנו ממנה....
ובכל זאת, ניסינו לעשות כל מיני דברים שעוד יתגלו לה במשך היום וגם בתקופה הקרובה, אני שלחתי כבר מבעוד מועד את אלבום הבד התפור הראשון שלי, אני לא ממש מרוצה ממנו, יש הרבה חללים ריקים, התמונות לא הודפסו בגודל שרציתי, אבל....זה הראשון שלי אז תהיו סלחניים.
מקוה אימוש שתאהבי ותלטפי אותו הרבה כי הוא אוצר בתוכו הרבה מאד אהבה אליך!!!
הכריכה עם המספר 60, על מפית ישנה שנקנתה באחד השווקים....

תראו איזו ילדה יפה.....

ביום החתונה שלהם ולפני שנה ב- KEY WEST פלורידה, איזה זוג יפה!!!!

ג' ומייקו הגדולה

טעות עימוד, הילדים של מוטי ויפעת בכפולה מולנו ולא הילדים שלנו, אבל הם אחיינים כאלה מדהימים שאני מוכנה כל היום להצתקמק איתם בעמוד מול עמוד....מתה עליכם אלון ואמיתי המתוקים!

סבא מאיר ז"ל
סבתא פנינה ז"ל

השלישיה הפרועה שלי, יונתן יערה ואיתמרי

ג' ומייקו הקטנה

טעות נוספת, מוטוש ויפעתי תמונה קטנה מידי.....

רקמה שאמא רקמה בילדות בבית הספר

כריכה אחורית

אימוש היקרה! אוהבים אותך מאד מאד מאד, לא אכתוב כאן את כל מה שכתבתי לך בברכה האישית המצורפת אבל רק אאחל שוב - עוד הרבה שנים של בריאות ואושר מוקפת בנכדים אוהבים ומקסימים, ושיהיו במספר לפחות כפול ממה שיש לך עכשיו (למרות שאני סגרתי את הבסטה אז....רק התקוה ביפעת ומאירה עכשיו!!!)

יום שני, 7 ביוני 2010

יומולדת לנסיכה שלי

הנסיכה שלי חגגה 4!!! מי היה מאמין שהזמן חלף לו כך מאז אותו יום מהביל ושרבי בסוף מאי בסיומו של הפנינג שבועות בהוד השרון...שידעתי שבאותו לילה היא תהיה בחוץ....
אז קבלו את סיכום החגיגות הקטנות שערכנו לה....למה קטנות? כי היא נורא מתביישת באירועים גדולים וכמו שאמרה ניבה: יהיה גם גיל 6 ו7 ו8 אז יש לך עוד שנים......ביום היומולדת עצמו היינו באזור האגמים אז פתחנו את הבוקר עם בלונים ורודים ויום של כיף בעיירה חמודה, אחר הצהרים נרות על עוגה קנויה....
כאן עם גלידה - מכל הלב.....

ושלושת האוצרות שלי, שייט על אגם WINDERMERE:

ביום למחרת הלכה לגן עם כובע המיקי מאוס שנקנה בדיסני לכבוד יום ההולדת. ברור שאיך שהגענו לשביל המוביל אל הגן הוא ירד מהראש, זה היה רק בשביל התמונהבגן שלנו מכל מיני שיקולים אין אפשרות להביא עוגה אז הפתרון - מביאים שוקולד או חטיף וכל ילד לוקח הביתה סגור בסוף היום כשהוא נמסר אחר כבוד להוריו יחד עם החטיף, משם זה כבר באחריות ההורה אם הוא נותן לילד שלו או לא (מן קטע אנגלי כזה....) אני רציתי שגם הדבר הקטן הזה יהיה מיוחד אז קניתי בחנות הכשרה שוקולדים מישראל (בימים אלה חייבים לשפר את תדמית ישראל בעיני הגויים) ועטפתי כל אחד עם נייר ופתק שעליו החתמתי:
Happy Birthday - Sweet from Yaara
בשבת הזמנתי ליערה כמה חברים, אני יודעת שהיא מאד מתביישת לכן החלטנו על מסיבה קטנה ואינטמית כמובן - יצירה היה הנושא המרכזי.
התחלנו בקישוט כתר לכל ילד, הנה היא עם שלה....
המשכנו ביצירה המרכזית שהיתה תיק ספר מקנבס טבעי חלק בצבע שמנת, אני ביקשתי מהאמהות לשלוח לי מראש תמונה של כל ילד שהודפסה במדפסת הביתית על בד מיוחד שהבאתי מארה"ב, תפרתי תמונה של כל ילד לתיק ובאמצעות טושים וצבעים מיוחדים לבדים עם חותמות כל אחד קישט את התיק. התוצרים היו מרהיבים ומיותר לציין שתמיד במקרים האלה נראה שהאמהות נהנות יותר מהילדים ומנסות קצת "להשתלט" להם על היצירה.....
ויתרתי על רעיון מהפכני שהיה לי לתפור לכל אחד בובה שהפנים שלה הם בעצם הפנים שלו, האמהות פה אחד אמרו לי שזה יפחיד את הילדים....נראה אני אנסה עם יערה בקרוב....על הילדה הפרטית שלי אני יכולה לעשות ניסויים, במילא היא תאשים אותי בבגרותה בכל מיני דפיקויות פסיכולוגיות אז כדאי לנצל את זה עכשיו....
בהמשך כל אחד קישט לעצמו את פיצת המיקי מאוס הקטנה שלו, הכנסנו לתנור והילדים אכלו והתלהבו.

על הדשא (מזג האויר שיחק לטובתינו) פרסנו מחצלת עם חטיפים (ישראליים: במבה ביסלי בייגלה....) והטרמפולינה היתה כל מה שהם צריכים בגיל 4, תאמינו לי הם לא צריכים - לא הפעלות, לא יצירות, לא יובל המבולבל (שאצלנו קוראים לו: MR MARVEL)ואז כמובן העוגה....גם פה מאד התלבטתי כשבקשותיה של יערה נעו בין עוגת דורה לבין עוגת בוב ספוג......אני החלטתי להכין עוגה חלקה בצורת לב שתי קומות ושחלק מההפעלה תהיה שכל הילדים ביחד יקשטו ליערה את העוגה....בפועל גם פה היתה הסתייגות קלה של האמהות (נראה לי שהן פשוט תכננו לאכול את העוגה וניגעלו מעצם המחשבה שכל הידיים הקטנות האלה יקשטו אותה) בפועל הילדים היו שבעים מיצירה, כנראה שהכתר והתיק גמרו להם את המכסה..... אז מיד הוצאתי את דף הסוכר בציור דורה שהבאתי מזמן עוד מישראל (כשיערה אהדה את הדמות, מאז זה התחלף כאמור לבוב ספוג והיד עוד נטויה....) וקצת קישוט ורוד....יש על העוגה גם אבקת נצנצים אכילה שלא רואים בצילום.....הנה העוגה המתוכננת לקישוט....
והנה העוגה מוכנה להדלקת נרות- היה מאד נחמד, בדיוק מה שרציתי בשבילה, שמח קטן לא מאיים עם תשומת לב וחברים טובים! הלוואי שכל החיים היא תחגוג ככה ימי הולדת. (כמובן כל עוד אני באזור אני אשמח לעזור לה בתכנון הפעלות יצירה.....)

יום רביעי, 6 בינואר 2010

היום לפני 12 שנים...

היום לפני 12 שנים, כשנסעתי בשבוע 35 בלבד, ללדת את יונתן בכורי, הנסיך שלי, לא ירד שלג בפתח תקווה, גשם חזק מאד ירד, את זה אני לעולם לא אשכח, הייתי אישה צעירה, מבוהלת מהלידה המוקדמת ומכאבי הצירים, אחרי 5 דקות מרגע ההגעה החפוזה לבית החולים אחזתי בידיי תינוק זערור וצווחני שבקושי רצה לאכול (זה השתנה רק בשנתיים האחרונות וגם אז הוא מאד בררן).....בשעות הראשונות שמו אותו במיטת חימום ואני חשבתי שהעלימו לי אותו (ההורמונים מתחרפנים אחרי הלידה....אבל גם אמא שלי חשבה כך והיא לא היתה אחרי לידה....) מי היה מאמין שהיום ישחק ה"זערור" הזה בשלג הלונדוני וידבר אנגלית ועברית בתחכום ובבגרות, אחרי שאפה לארוחת הבוקר לחם פארמזן ועגבניות מיובשות? ועל שאר כשרונותיו בתחום היצירה כבר שמעתם הרבה בבלוג זה.
היום בבוקר, יונתן והעוגה שהביאה לו רוני לונדון (עם נר אחד לסימליות, הוא בטח ביקש משאלה איזה טלפון סלולרי משוכלל, רואים את השלג בחצר?):
רוני יונתן ויערה קופצים בטרמפולינה בשלג (זה מה שעושה לילדים בימינו טוב על הלב....במיוחד כשבית הספר סגור לרגל השלג)לחם הפארמזן לפני האפייה, יאמי....היה מאד טעים:
מתנות הקדם - יומולדת של יונתן:
קופסא לאביזרי תפירה מקסימה, עם חלון זכוכית שבתוכו אביזרי תפירה כקישוט (הקופסא נקנתה בגולף - כיתן באדיבות נירית שסיפרה לי על הקופסא המקסימה....חבל שלא קניתי עוד כמה)
ובתוך הקופסא המדהימה, מתנות עבודת יד של יוצרות ישראליות מוכשרות, "מבצע יומההולדת" של יונתן זימן לי גם לפגוש אותן פנים אל פנים, דבר שהיה משמעותי ומשמח לא פחות, אם לא יותר מהתוצרים עצמם, התאהבתי......
הקיפודון מלבד המטריף של יעל, בבלוג שלה קיפודים תוכלו לראות מה היא כתבה על פגישתנו ועל מה שאני הבאתי לה.
וחותמת אישית מוזמנת ומגולפת במיוחד עבור יונתן ממקופלת האחת והיחידה שאין כמוה!
אחחחח זה החסרון לגור פה בלונדון, להיות כל כך רחוקה מכן.
אז מזל טוב נסיך שלי - אני אוהבת אותך!

יום שישי, 27 במרץ 2009

סגירת מעגל



הרבה סיפורים מתחילים ככה, לפני עשר שנים.....
אז לפני עשר שנים, כשביקרנו את אבא ואמא שלי בפריז, נסענו גונן ואני ליומיים קסומים בלונדון. התארחנו אצל אזרה שעבדה עם גונן ויש לה דירה בלונדון. אני קיבלתי צ,ופר מהבוס שלי אז - נסיעה הלוך ושוב מפריז ללונדון ביורוסטר וגונן קיבל צ'ופר - להזמין אותי ואת אזרה ובן זוגה למסעדה יוקרתית בלונדון. מכיון שלא היה לנו מושג אז בלונדון (וגם קצת בחיים בכלל...היינו עוד ירוקים וצעירים) אזרה הזמינה מקום במסעדת OXO TOWER שאז רק נפתחה ואף הסבירה שכל אזור הDOCKLANDS רק התפתח בתקופה האחרונה ולפני כן היה אזור מסחר מאד תעשייתי של סחורות ימיות. כפי שאתם מבינים מהסיפור, לונדון של היום נראית שונה מבחינת קו הנוף העירוני שלה ממה שהיא נראתה אפילו רק לפני עשר שנים.
המסעדה היתה מדהימה, הכל מתוזמן, ארוח יוצא דופן, הכל בטוב טעם וכך גם החשבון שגונן הגיש לבוס שלו כשחזרנו לישראל.....
אתמול ביום ההולדת שלי, גונן עשה לי הפתעה והלכנו שוב לשם.
לא ארחיב במילים כמה הערב היה מקסים, רומנטי ו....טעים. זו באמת חויה מאד מאד מיוחדת לקבל תמורה אמיתית בעד הכסף שלך, שילוב מנצח של: שרות הכי טוב שיש, נוף הכי מהמם שיש, אוכל מצויין והכי חשוב - הגבר הכי מקסים במסעדה היה בעלי!
וככה נראה הקינוח המהמם שקיבלתי עם כיתוב: HAPPY BIRTHDAY