יום שלישי, 30 במרץ 2010

הפסח שלנו.....

אז אמנם מהבלוג קצת נעלמתי אבל הסיבה היתה - מלא מלא יצירה....וגם קצת תשישות ומחלה קלה....
אם אני עצמי הגעתי אתמול למצב שעזבתי פרוייקט תפירה באמצע מרוב תשישות וחוסר יכולת לתפור קו ישר....אז סימן שכבר הגזמתי כמעה.....
בפוסט הבא "דקה לפני" החופשה הארוכה אליה אנחנו יוצאים ביום שישי הקרוב, אפרסם תמונות מהרבה תוצרים שהתבשלו פה בחדר היצירה, חלקם אפילו לא צולמו לצערי..... (אז צפו לפוסט מלא תמונות יצירה בקרוב.....)
בינתיים, אשתף ב"יום שאחרי" איך עיצבתי את שולחן ליל הסדר אתמול, היה סדר מאד נעים, שמח משפחתי ואינטימי עם שתי משפחות חברים ישראליות, לילדים הייתה הרבה חברה וגם להורים וזה מה שחשוב....ואפילו הצלחנו קצת לקרוא בהגדה ועל האוכל אין בכלל מה לדבר הגזמנו כרגיל במטעמים השונים.
מה שמצחיק זה שהיום יום רגיל, הילדים במסגרות....ולי זה נחמד, גם כי אפשר לשקם את הבית וגם כי אפשר לנוח וליצור.
אז לפני התמונות (יש הרבה....תלהבתי מעצמי, אני מודה!) - קרדיט לרעיון איך לעצב את השולחן אני נותנת לחברתי היקרה מישראל: ג'ודי, שבסיעור מוחות אימיילי זרקה לי את רעיון הפרחים....אז ג'וד, בשבילך, הנה הביצוע:

ובשבילך יעל יניב - תראי איזה יופי השימוש בצלחת הקרמיקה האדומה ששלחת לי....



סידורי פרחים קטנים ונמוכים בתוך קנקני חלב כפריים אנגליים, הפרחים הם אמיתיים כמובן:


מפיות נייר ירוקות פשוטות של איקאה נקשרו עם שאריות בד מפרוייקטי התפירה שלי....במקום סרט (יעל פ - מזהה את הבד??? זה מכל התפירה שעשינו איתו בזמן האחרון!), בכל צלחת היתה שארית בד אחרת:
זוכרים שבפוסט הקודם התלהבתי מצלחת הסדר של הקרמקאית נעמה זוסמן? אז בצירוף מקרים לא מפליא, נעמה הגיעה עם ביתה לביקור בלונדון השבוע, ו....כמובן שגררה עבורי מישראל את הצלחת האחרונה שנותרה לה וקניתי אותה ממנה לקראת ליל הסדר והבאים שיבואו אחריו....הצלחת הונחה על עלה כמו של תמר בשביל לשוות לזה מראה טבעי עם נגיעה "ארץ ישראלית":חג שמח לכולם! שיהיה אביב של ליבלוב פריחה שמחה ואושר מכולנו: גונן, זהר, יונתן, איתמר ויערה.

יום שבת, 20 במרץ 2010

בין בישול אחד לשני....

טוב אני לא באמת מתכוונת לבישולים אמיתיים, למרות שבהחלט אינני נרתעת מלבשל ואף מאד אוהבת את המטבח (לא את המבנה הפיזי של המטבח הספציפי שיש לי בבית הזה, אבל את הפעילויות שנעשות במטבח) טוב נו, אם אתם ממש לוחצים אותי לפינה אני אודה שאני מעדיפה לאכול מאשר לבשל.....

התכוונתי לבישולים שמתרחשים בחדר היצירה שלי ואותם מבטיחה להראות בפוסט הבא.....

אז בין היצירות להררי חוטים וגזרי בדים ועטיפות נייר ורוכסנים.....נתקלתי במילים הבאות שנכתבו היום באתר מכירת עבודת יד ETSY לכבוד כך שסופהשבוע הזה מוקדש לקווילנטינג בארה"ב.

אז תראו את הקטע המשגע הזה, אני בטוחה שכל מי שתופרת (לא רק קווילנטינג) תזדהה בדיוק בדיוק כמוני עם המילים, ומי שלא תופר, כדאי לו לקרוא כדי להבין יותר טוב אותי ואת התחביב המשוגע שלי....ומי שמוכן להסביר לי את שתי השורות האחרונות, אני אשמח.....

You know you are a quilter if...

There's more fabric in the house than food.

"Fat Quarters" are not the heaviest part of your body.

Your ironing board is always set up, but you never iron clothes.

You think of your job as an interruption on your quilting time.

You pet fabric.

People are always picking threads off of you.

You can measure a scant 1/4 by eye.

"Featherweight" doesn't mean boxer.

Your "UFOs" are not from outer space.

You clean up your sewing room and they think you are leaving.

ותראו אלו מוצרים מהממים נמכרים שם בקטגוריית הקווילטינג? (אלו רק מעט דוגמאות ממגוון עצום.....)
ממש עושה לי חשק להתחיל סוף סוף את שמיכת הטלאים שלי......(אחרי שאחזור מהחופשה אני אתחיל, את הבדים כבר יש לי כאן.....)
ולסיום, בפינת ההשווצה, תראו איזו תמונה צולם הנסיך האמצעי בבית הספר, זה פרוייקט כזה מדהים שהילדים צילמו אחד את השני בציוד מקצועי ויורכב מזה הפורטרט הגדול ביותר העולם, הם החליפו גם כל מיני כובעים....אני נמסה מהתמונה הזאת! חמסה חמסה שום בצל.....

יום שלישי, 16 במרץ 2010

איך יודעים שבא אביב?

מסתכלים היטב סביב סביב.....
זה מדהים...עדיין קר פה בררררררררררררררר אבל השמש יוצאת לעיתים תכופות יותר, הימים מתארכים ו...איפה שפעם היתה שלולית קפואה ומושלגת, יום בהיר אחד צץ מרבד קסום של פרחים סגולים.....הנסיכה שלי הלכה בזהירות בזהירות בינות הפרחים (לא לדרוך בטעות על אף פרח) בכדי להביא לכם את התמונה המתוקה הזאת (ותראו איך זה משתלב מקסים בצבעוניות עם המעיל הסגול שתפרתי לה אצל מלי):
אני רוצה להודות לכולם כולם על התגובות החמות וכל כך מפרגנות....אין לכם מושג כמה כוח זה נותן, תקוה, שמחה, אושר, דיצה וצהלה - לדעת שהיצירה מקבלת הכרה והערכה גם במחוזות שמעבר לאני = עצמך.....

אז אכן הבאנר החדש של הבלוג מקסים גם בעיני, תודה לכל מי ששם לב והגיב בחום, הרבה זמן התלבטתי על הבאנר, עד שיום אחד במשחק היומי עם הנסיכה במטבח (Y FOR YAYA ועוד- M FOR MUMMY, כן ככה זה כשהילדים שלך לומדים ABC ולא "אבגדהוז"......) פתאום ראיתי שיש לי את כל האותיות, אבל אופס, נעלמה ה- R חיפוש דקדקני לא העלה אותה אפילו בין הגושים האפורים העפים (פרוכים קוראים להם אצלנו בבית אמא.....) שמתחת למקרר, עוד M נמצאה במקפיא, עוד A במשחקי הילדים בסלון, אבל אין R.....עד שהגיעה חברתי לימור, ראתה שכמעט מרוב מצוקה אני חורטת R על המקרר, ולמרות שהיא לא מכירה את בעל הבית נזעקה "לא חבל על המקרר?" ונחלצה לעזרה, שירבטה על פתק את האות R והנה זאת ניתלתה ליד שאר האותיות, יצא אפילו - "כאילו בכוונה".....אז הנה חשפתי קצת מאחורי הקלעים של הבאנר.....ולימור על תכעסי עליי שמה שמצולם זה הגב שלך בטישירט פיג'מה!

ולקראת הפסח....תראו מה יצרה אמנית הקרמיקה המוכשרת - נעמה זוסמן....צלחת הפסח הכי יפה שראיתי בחיים שלי (אני מאוהבת בג'ורנלינג, מילים מילים כתב ודפוס עושים לי את זה בכל צורה ובכל שפה....), ניתן להשיג בחנות מוזיאון תל אביב וכמובן דרך יצירת קשר עם נעמה האומנית עצמה באימייל:nzussman@gmail.com

ולסיום, מי מכיר?מי מכיר את הספר - תמונות מספרות? אני חושבת שאין גן ובית בישראל שלא עבר את התחנה הזאת....אני בעצמי מודה ומתוודה שזרקתי בעבר כמה עותקים של הספר הזה ואני מכה על חטא, חלילה לכם לחשוב שבגלל שהטקסט גאוני, כי הוא לא, הוא מאד ארכאי ואף קצת דבילי, אבל התמונות או שיש לאמר : איורים, אויש, אין אין עליהם בוינטג'יות. אז תודה לנועה שנתנה לי את הספר שהיה אצלה ותראו איזה יופי, איך תמונות מספר יכולות להפוך לתמונה משגעת לקישוט חדר.....לעיתים עם מסגרת איקאה מטופלת ולעיתים עם מסגרת מחנות צדקה או מרכז מיחזור.....


יש עוד תמונות בשחור לבן וצבעוני, עוד לא סיימתי לעבוד על המסגרת שלהן.

יום שני, 15 במרץ 2010

הלב של הבית, החמ"ל הפרטי שלנו.....

הרבה פעמים שואלים אותי אנשים כל מיני שאלות על היצירה - איך את עושה את זה? מאיפה הרעיונות? מתי את עושה את זה? איך את מספיקה? טיפה את עושה את זה?
אז בעקרון יש לי תשובות להכל.....(לרגע מישהו חשב שלא?!), לא את כולן אשיב כאן עכשיו (כי בעצם אף אחד מכם לא ממש שאל....), אבל רציתי לשתף הפעם באחד ה"סודות" שלי, וזאת בעצם העובדה שחומרי היצירה שלי פרוסים ופתוחים כל הזמן עם מרחב ואזור ליצור, זה נכון שזה בכלל בכלל לא תנאי הכרחי ליצירה, גם אבא שלי וגם אני וגם עוד הרבה אנשים שאני מכירה במשך שנים רבות היו מחכים ועודם מחכים, ש"הבית ילך לישון" ורק אז פותחים את כל הציוד, ציור תפירה וכדומה....ולפנות בוקר מקפלים הכל חזרה עם עדויות מעטות ליצירה שהתרחשה שם באישון ליל......אבל אין ספק שזה בהחלט מעודד ועוזר מאד מאד כשיש חדר נורמלי עם נגישות להכל.....
המעבר לבית הזה שאנחנו מתגוררים בו כעת סיפק לי חדר מאד מכובד בגודלו, יחסית מואר, ובקומה הראשונה יחד עם הילדים בשעות אחר הצהריים....מאד נוח . בתחילה אספתי בו ריהוט מכל הבא ליד...רק כדי לאחסן, אחר כך אמא באה ועזרה מאד מאד לסדר.....אך עם הזמן זה נהיה מבולגן ולא נעים בעיניים ליצור. אז כמובן ידידתנו איקאה ובעלי המקסים עמדו לרשותי בסידור החדר מחדש.....
כך הוא נראה לפני, מבולגן אבל אם הרבה קסם והרבה דברים טובים יצאו ממנו: וכך הוא עכשיו.....קבלו אותו את החדר המשודרג....


תודו שזה עדיף, בהתחלה חששתי שזה טיפה "יפגום ביצירתיות" כי כאשר הכל מסודר לא בא "לבלגן" והרי יצירה זה מין בלאגן מאורגן כזה של דבק מספריים ניירות בדים חוטים......אבל לאט לאט אני "מבלגנת" גם את הסידור החדש:) אז מי בא לבקר אותי וליצור עמי?

יום רביעי, 10 במרץ 2010

אז מה היה לנו?....

החלטתי להפסיק להפציץ אתכם בפוסטים כמעט יומיים...סתם זה לא בגלל שאני באמת חסה עליכם זה בגלל שאני ממש ממש אבל ממש עסוקה ב.......יצירה כמובן! (ילדים זה גם היצירה שלי לא?) וגם ב"לסדר" את חדר היצירה (פוסט נפרד בקרוב, מבטיחה)- אז בזמן האחרון מה היה לנו?
קשת היקרה עלתה בגורל הגרלת יומולדת הבלוג שלי, חיכיתי וחיכיתי למוזה שתבוא....והיא באה, הרבה זמן אני מפנטזת לעשות משהו עם מפת הרכבת התחתית של לונדון, אני מתה על האימג' הזה, הוא מאד יפה בעיני וגם הסיפור שעומד מאחוריו.


רוצים פרק קטן בהיסטוריה? (להרחבה קראו כאן), הטיוב (רכבת תחתית = אנדרגראונד) של לונדון החלה לפעול בשנת 1863, מאז הלכה ותרחבה, בתחילה המפות היו מפות גיאוגרפיות של האזור עם זסימון קו הרכבת, אך עם התפחות הקוים והתפרסותם במהלך השנים זה הפך לבלתי אפשרי בדסדרי גודל שכאלה להצמיד את הקוים התת קרקעיים לטוואי השטח שמעל פני האדמה, אם אכן היו עושים זאת היה צריך להחזיק מפה בגודל של מפת שולחן ליל הסדר עם קנה מידה מאד לא מדוייק.....עם השנים המפה עברה הרבה תהפוכות (ניתן לראות את זה מאד יפה בלינק שצירפתי מעלה), בשנת 1933 משכלו כל הקיצים ונדרש צעד דרסטי, נפתחה תחרות נושאת פרס כספי למי שיציע רעיון איך להציג את מפת הטיוב בדרך הנוחה ביותר, אחד העובדים הזוטרים ברכבת דאז, שעבד במחלקת החשמל, בא והציע: :למה אתם שוברים את הראש, פשוט תפסיקו להצמד לתוואי הגיאוגרפי שמעל פני השטח, זה בכלל לא חשוב למיש נמצא מתחת לאדמה והוציא את מפת החשמל של הרכבת והציע שהיא תשמש כמפת הנוסעים..." הרעיון המהפכני התקבל בסקפטיות רבה אבל עןם הדפסת המפות הראשונוטת הן נחטפו על ידי הנוסעים שדרשו כאלה עוד ועוד...והשאר היסטוריה, מאז עברה המפה מתיחות פנים קוסמטיות כאלה ואחרות, לכל קו הצבע שלו, אבל המבנה הבסיסי שהוא מפת החשמל של הטיוב שאין שום קשר בינה לבין הגיאוגרפיה של מעל פני האדמה - נותרה בעינה ואף אחד לא חושב אפילו לשנותה!!!!!

אז איך זה קשור לקשת וליצירה?

קשת רמזה לי שהיא מאד רוצה משהו מה"תפורים" אז קשת היקרה, בדרך אליך ברגעים אלה עושה את דרכו במטוס, סל מרובע תפור באהבה עם בד שמודפסת עליו מפת האנדרגראונד של לונדון....מקוה שתאהבי ותשתמשי. להשלמת הלוק, כרטיס עם לבבות מפונצצים מהמפה....והעטיפה היא המפה של הטיוב בשחור לבן דווקא....קניתי מגבת מטבח בחנות מזכרות לונדונית וגזרתי ומדדתי ו.הוספתי בד אחר כבטנה ותפרתי ו......זה מה שיצא...והפעם אני חורגת מהמנהג של להשאיר את המקבלת במתח ומעלה פה תמונה עוד לפני שקשת קיבלה.....
קשת, אני מראש מזהירה, זה יגיע שטוח, תתפיחי באויר ותני לו לתפוס צורה מחדש......
ומה עוד היה לנו בתקופה האחרונה? תפרתי עוד משטח משחק מתנה לחבר בגן ליומולדת....הפעם דינוזאורים.
ככה זה סגור-ולאט לאט נפתח.....
ונפרש על הרצפה עם החיות בפנים-

ואז מסדרים את החיות איך שרוצים-ומדמיינים עולם ומלואו של דינוזאורים.....וזכיתי שוב לקבל החלפה משגעת מיעל יניב המוכשרת בטירוף....איזה כיף לי, כך נראית החבילה מיד עם פתיחתה....

ובשביל לראות את תכולתה המשגעת: קערת קרמיקה אדומה, קופסא לתה, תחתית להנחת תיון משומש כרטיס מטריף ואבני דומינו מטופלות שאני מאוהבת בהן....תצטרכו לקפוץ לבלוג שלה. תודה יעל - שימחת אותי מאד זאת הפעם השניה!!!!!

ואת אבני הדומינו יחד עם סימני הקלפים מההחלפה הקודמת הייתי חייבת לצלם לכם, את השאר באמת תצטרכו לעקוב אחרי הבלוג של יעל וללחוץ עליה שתעלה כבר תמונות....וברגעים אלה מתבשלים אצלי בחדר העבודה הרבה הרבה דברים נוספים...