אני רוצה להיות טייס!

תמיד הייתי קצת סקפטית כשכל מיני אנשים אמרו בראיונות: "מגיל אפס חלמתי ל.....XXXX", עד שנולד איתמר שלי.
איתמר חגג בחודש שעבר יומלדת 10.
מאז שהתחיל לדבר הוא רוצה להיות חייל, לא סתם חייל, רמטכ"ל, לא סתם רמטכ"ל = טייס, לא סתם טייס, טייס ורופא.......
הוא מאד רציני בענין, ראה את כל מוזאוני חיל האוויר האפשריים, בונה דגמים של מטוסים, קורא ספרים על מלחמות (באנגלית) ומתאמן על סימולטורים בפלייסטיישן.
אז איזו עוגה עושים לילד שכזה?
עוגת חיל אויר כמובן, איזה חיל אויר?
היה לו קשה לבחור, על כן מככבים שלושת חילות האויר החשובים על העוגה שלו:
ישראל, ארצות הברית ואנגליה.....


הבסיס של העוגה הוא בתכלת עם אפקט שיש קל ליצירת שמיים......
העוגה קושטה יחד איתו, הוא עשה את הכדורים הקטנים והוציא מהאינטרנט כדי שאני אראה את הסמלים של כל חיל אויר.

ישראל (סליחה שיצאה תמונה מטושטשת)

אנגליה

ארצות הברית

הדגמים של המטוסים הם מהאוסף הפרטי שלו, יש גבול לכמה השקעה אני יכולה לעשות בעוגה אחת, אחרי הכל גם כשרון העיצוב שלי מוגבל.....
מזל טוב ילד אהוב ויקר!

ביקשתם הדרכה? קיבלתם!

טוב אני מודה שזה היה קצת אנוכי מצידי להראות לכם אתמול את הצמידים החמודים (והכל כך פשוטים להכנה) ולא לצלם אפילו אחד מהם להדרכה.....סתם עצלנות.
על עצלנות משלמים! (כך אני מנסה ללמד את ילדיי בכל אופן)
לא נשארו לי צמידים להראות לכם (חבל!!!! חייבת להשיג עוד כמה בדחיפות), על כן לקחתי קשת לשיער מפלסטיק פשוטה שגם כן נקנתה בשוק בזול למטרה כזאת שידרוגית, אז העקרון בדיוק אותו עקרון רק בצמיד עגול, אבל זה בדיוק אותו דבר.
אז מה צריך?
1. צמיד מפלסטיק פשוט או קשת לשיער או כל אובייקט אחר לציפוי בבד.

2. אקדח דבק חם

3. רצועות ארוכות של שאריות בד, שימו לב שאת הדוגמא שיש על הבד לא תראו בליפוף אלא רק את כתמי הצבע המרכיבים את הבד. (אמא נראה אם את מזהה הפעם את הבד.....)

שלבי העבודה:
1. שמים נקודת דבק חם בקצה בו רוצים להתחיל.

2. מדביקים את קצה הבד אל הדבק ומחכים כמה שניות להתקררות והדבקות.

3. מתחילים לללפף את רצועת הבד בצורה אחידה צפופה וחזקה סביב האובייקט.


4. אם נגמרת הרצועה באמצע, מסיימים שוב בדבק ומתחילים באותה נקודה מחדש, מנסים להקפיד על עבודה נקייה ככל האפשר. היתרון בדבק חם הוא שהוא מיד נדבק ואפשר לנקות שאריות שלו בקלות! אפשר לבצע בדבקים אחרים כמו דבק ג'ל או דבק בד אבל אז קצב ההתקדמות יותר איטי.
5. מסיימים ומקשטים איך שרוצים. כאן יצרתי גם פרחים ועלה לקישוט.



*שימו לב: מאחורי הפרחים הדבקתי עוד חתיכת בד כדי שיהיה יפה.
*אני כאן לשאלות והבהרות. מי שצריכה סיוע אנא בתגובה תציין את האימייל כדי שאוכל לענות ישירות או שתשלח לי אימייל בנוסף לתגובה.
**********************************************************
ומכיוון שכבר הייתי בתוך העשייה אני רוצה לשתף אתכם בעוד שתי מציאות מקסימות מהשוק בסופשבוע.......
המציאה הראשונה היא הבמבי המתוק מתוק הזה שינתן מתנה בישראל למישהי מיוחדת......אחרי ניקוי טוב הוא קיבל גם פעמון לצווארו בסגנון הכריסטמסט!

המציאה השניה זאת סיכת הדש הזאת הפרחונית של החברה האנגלית: DENTON, קשה למצוא סיכות כאלה שלמות לגמרי, הן מפורצלן ומאד עדינות וגם יחסית יקרות (מוערכות בשנות ה-50 כך שזה בהחלט עונה על הגדרת הוינטג'), אני הצלחתי למצוא בסופשבוע אחת במצב די טוב וגם במחיר טוב, קלעתי צמה משאריות של טי שירט ושמתי על הצמה הקלועה את הסיכה, אוף קשה לצלם את עצמך עונדת שרשרת......

המשך חג אורים שמח עד כמה שאפשר בימים אלה של אבל על כל מי שאיבד את חייו ורכושו בשל רשלנות מטופשת.

צמידים!!!!

הרבה זמן מסתובב לי בראש פרוייקט חביב שראיתי איפשהוא (לא זוכרת איפה........), עד שהגעתי לאחד משווקי סופהשבוע ושם מצאתי במחיר מצויין את הקופסא הזאת......

מיד ניגשתי (דחיית סיפוקים זאת לא אני ואמא שלי צודקת שאני כל הזמן קופצת מפרוייקט לפרוייקט)לביצוע המשימה כאשר בראש מסתובבות לי כל מיני מתנות קרובות שאני רוצה לתת.
אז קבלו אותם את צמידי הבד שלי (חייבת להשיג עוד כמה כאלה):






את הצהוב שלמעלה השארתי לי למרות התלבטויות רבות כי אני מכירה כמה שהיו מאד שמחות לקבל אותו אבל אין לי יותר מהבד החרדלי הזה והחלטתי לחשוב גם קצת על עצמי ולנסות להשאיר לי מכל פרוייקט משהו......

החלפה מחממת

החלפה נוספת נשלחה והתקבלה. לשמחתי באהבה ובשמחה. גליש היקרה העלתה לקומונה- החלפה מחממת. הגרלתי את בוליפלג = רביד. עם כרגיל המון התלבטות ,חשש ,ובלי אף רעיון מראש מה להכין.
היה ברור לי שהחורף שאני חווה כאן הוא ממש לא החורף בישראל......וזה נתן לי תירוץ מספיק טוב לא ללכת על משהו מחמם באמת אלא רק ב"כאילו", ולמה הייתי זקוקה לתירוץ? כי אם עד כה לא נכנסתם לבלוג של בוליפלג אז רוצו לשם עכשיו ותראו שהבחורה היא מלכת הסריגה! ירד מהפרק.
החלטתי לבסס את ההחלפה על טהרת הטכניקות השונות בתפירה תוך שימוש בבדים מגניבים ורעיונות שונים שלכולם המכנה המשותף: מחמם.
ראשית השתמשתי בבד ששמרתי המון זמן עד לרגע המתאים, בד מבריק מסטן עם צבעים חורפיים והדפס של פרח יפני משגע. אני מאוהבת בבד הזה. שני מלבנים נתפרו יחדיו (מישהי פעם ניסתה לתפור סטן? סיוט!!!!) ואל הצעיף ה"בכלל לא חורפי הזה", התחברה סיכה מהאוסף הפרטי עם ניחוח וינטג'י.

אחר כך דווקא רציתי משהו חורפי, לא בהיבט של מחמם, אלא דווקא בגלל שבישראל אין חורף, רציתי לשלוח מעט מהאוירה ותחושת החורף האירופאית אל רביד, אז אחרי שיטוטים רבים וליקוט רעיונות וטרנדים, החלטתי על עיגול רקמה שאני מאד אוהבת כמסגרת לייצר על בד רקמה FABRIC PIECING, חתיכות בד שמהוות תמונה אחת שלמה, החתיכות מודבקות למקומן במעט דבק בד וקוי המתאר שלהם מודגשים בתיפור שחור במכונת תפירה ברגל התפירה החופשית. בחרתי במשולשים גם בשרשרת הדגלים וגם בעצים כצורה גיאומטרית מובילה ונקייה. לתמונה התווספו שני פתיתי שלג מנצנצים שהגיעו אלי בירחון COTTON TIME האחרון ונתפרו ביד לבד תוך מילוי אקרילן למתן נפח.




לכל העוסקות בנייר, הנה שימוש מגניב לנייר מדוגם....כיסוי המאחורה של התמונה.....

לבסוף, מזמן שכבה אצלי אפליקציה של נערה ויקטוריאנית אותה העברתי כהתנסות באמצעות חומר מיוחד לבד, היא צולמה מעיתון "לאשה" לפני מלא זמן!!!! (מצחיק כי גליש השתמשה באותה תמונה גם היא להעברתה למדיום אחר), עם בד דמוי עור שקיבלתי מתנה מאורית חברתי וריצרצ ורוד שהיה לי בבית וקישוטון תחרה מארה"ב, תפרתי לרביד תיק איפור שיהיה מספיק גדול להכין את סט הצלליות שלה (כאילו ידעתי מראש על סט הצלליות, אני עובדת עליכם.....בודקת את הערנות בקריאה, רק אחר כך מתגובתה של רביד התגלה לי שהתיק מתאים לסט הצלליות!)

נהניתי מאד ליצור את ההחלפה ולהכיר יוצרת חדשה, ונהניתי מהעובדה שלקח לחבילה להגיע מלונדון לישראל כארבעה ימים בלבד!!!! פשוט נפלא, זה בצירוף הבשורה שבישרה לי היום הילה היקרה על ביטול חיוב תשלום על שחרור צרורות בדואר, והשלג הנחמד שהגיע אלינו היום




שיהיה לכולכם רק טוב!
זהר

התערוכה הכי שיקית בעולם

מה יכול להיות יותר טוב מיום בילוי בעיר הכי רומנטית בעולם ותערוכת היצירה הכי שיקית בעולם?
אה! התשובה ברורה- יומיים כאלה!
לצערי בשל אילוצים שונים ומשונים הזמן היחיד שהיה נתון בידי היה יום אחד! (ועוד עם ילדה חולה.....)
אז עשינו מבצע שהחל עם קפה בכוס TO GO באור של לפנות בוקר בכפור הלונדוני והסתיים בדהירה מטורפת חזרה בערפל וחושך על האוטוסטרדה מפריז צפונה, כדי להספיק לעבור חזרה את התעלה ברכבת בשתים עשרה בלילה, פעם ראשונה בחיים שלי הרגשתי מה שהרגישה ליכלוכית בנשף, כיצד השעון מתקתק והיא במירוץ נגד השעון.....
והשעות שבין לבין היו קסומות, כמו שרק פריז יכולה להיות.....
המוטיבציה המרכזית לנסיעה המטורפת הזאת היתה תערוכת היצירה של המגזין הנחשב - MARIE CLAIRE
למגזין יש תת-מגזין (MARIE CLAIRE IDEES ), היוצא פעם בחודשיים ומהווה מקור השראה עצום לאוהבי העיצוב היצירה הקראפט וה-DIY....אין דברים כאלה, כל הפקה מושקעת בטירוף עם שיק צרפתי כמו שרק הצרפתים יודעים!!!!
אז מה היה לנו בתערוכה? סיכום רשמיי הסובייקטיביים לחלוטין:
את האמת? קצת אכזבה בציפייה לחידושים, חידושים לא ראיתי בכלל.....בואו נאמר שהתערוכה היתה מקסימה ומדהימה אבל בזכות העיצוביות והשיקיות שלה, לא בזכות איזו בשורה בעולם היצירה.
הרבה מהמוטיבים הסתובבו סביב כריסטמסט שזה העונה וזה מובן וברור אבל פחות מדבר אלינו, הרבה שימוש בדפי תוים ישנים.....


הרבה מהמוטיבים הסתובבו סביב עליסה בארץ הפלאות שזה ממש איכזב אותי, כאילו טחון כבר, די, פאסה....מה נסגר?


הרבה השפעות מעולם הקראפט היפני מבחינת המוטיבים הצבעים, ואני לא מתכוונת לקימונו ולציורי משי של עגורים אלא מי שמכיר את סגנון ה- COTTON TIME, הרבה פשתן, צבעים מונוכרומטיים והמון המון רקמת צלבים.
אזור הסקראפ היה נחמד אבל ללא חידושים בכלל.
אזור התפירה לא מלהיב רק הבדים היפנים היו מדהימים כרגיל.
הסרטים היו משגעים ביופיים (מיפן.....)
קצת תכשיטים קצת סריגה ו....הרבה הרבה רקמה!!! זה חזר ושולט בגדול. זה היה בהחלט מרשים ויפה.

הכל היה מאד יקר לקניה, זה מקום להסתובב לתפוס רעיונות ולקנות אחר כך באינטרנט, היה מאד צפוף וחם ומחניק (כשבחוץ 5 מעלות.....), גם טיפ לבאים לתערוכות - לבוא עם אוכל מהבית, סנדויץ' עולה יותר יקר מבכל מקום עד פי שתיים, אבל אי אפשר היה לעמוד בפיתוי של דוכן העוגות הצרפתיות!

היה גם הרבה עבודה בעץ, והרבה דקופאז', הצרפתים לא זנחו את הטכניקה הזאת שהיא מקור גאווה להם!!!!
היה יפה, היה יקר, לא היה חדשני אבל היה מקור גדול להשראה.
מה שבטוח זה שהגראני שיק = אופנת הבוידעם של הסבתא עדיין שולטת ובגדול......

ולסיום, תודה לבעלי היקר שנהג 1,000 ק"מ הלוך וחזור והסתובב חצי יום בתערוכה של "בנות" (הסתכלו עליו שם כמו משוגע!) ולמי שהמציא את הנורופן שאיפשר לקטנה שלי להיות מאד נסבלת ובסוף בגלל שהתנהגה יפה זכתה לסיבוב בסתובביתה (קרוסלה במילים שלה.....) בהוטל דה ויל.....

*סליחה על איכות התמונות בפוסט הזה צולמו במצלמה של האייפון, יש גבול כמה בנאדם (=בעל) יכול לסחוב עליו ביום אחד אז המצלמה נשארה בבית, דבר שעליו הצטערתי מאד!

הנחתכה או לא?

תודה ענקית לכל המגיבות והמגיבים על הפוסט האחרון של העוגה!!! האם היא נחתכה?
נטרפה.......
על שלל גמדיה פטריותיה וכדומה......

למי שהגיע רק לפוסט הזה במקרה ולא מבין למה אני מעלה תמונה של עוגה מוחרבת ע"י עדר זוללי שוקולד קטנים מוזמן לדפדף רשומה אחת אחורה ולהבין.......
שיתוף נוסף להיום.....
ככה נראית הגינה שלנו אחה"צ עם מיליוני עלים של שלכת, אחרי ששאלתי אתמול על העוגה אשאל אתכם, קוראיי היקרים, שאלה נוספת היום - האם יש טעם לאסוף את העלים הללו? או שמא לתת להם להירקב עם בוא השלג לתוך האדמה....רק שימו לב טוב טוב לתשובה שלכם, מי שיענה בחיוב, דהיינו, כן יש לאסוף את העלים, מוזמן לבוא ולבצע בעצמו את המשימה הסזיפית......התה והעוגיות על חשבוני.

ועכשיו לסיום,
משרד התקשורת והדואר עומדים לצאת בגזרה חדשה בנושא קבלת חבילות מחו"ל כל חבילה ולא משנה מה ערכה תחוייב בעמלת שחרור של כ- 38 ש"ח. הדבר אומר שאני לא אוכל לשלוח יותר חבילות באותה קלות שעשיתי קודם לכן ואתקשה מאד להשתתף בהחלפות יצירתיות וסתם לפנק אנשים......
מי שרוצה לקרוא הכל על הגזרה וגם לעזור ולחתום ולפעול נגדה מוזמן להכנס לפוסט המפורט של הילה, אנא ניקטו פעולה כלשהיא. אני חתמתי על העצומה, פירסמתי בפייסבוק שלי ומתכוונת לכתוב אימליים לחברי כנסת רלוונטיים.

מאחורי ההר אחת שתיים שלוש.....

ישבו שלושה גמדים אחת שתיים שלוש......
היום היה שיעור הסיום בקורס הבסיסי לעיצוב עוגות בבצק סוכר שהעבירה לנו טלי המופלאה.
כל אחת נתבקשה להכין עוגה מראש בבית ולבחור עוגה מספר אותה תרצה לעצב.
בדקה הראשונה כשראיתי את העוגה הזאת.....
בספר:
No-Time Party Cakes by: Carol Deacon


ידעתי שזאת העוגה שלי....
בלי סיבה, בלי מטרה פשוט הרגשתי צורך עז להכין אותה.
כמובן שטלי מאד מאד סייעה בטיפים הנחיות עצות והסבר השלבים הנכונים, אבל את הרוב עשיתי לבד, וזאת העוגה שלי....
היכונו ל..... מלא מלא תמונות......

ככה יצאה העוגה מהתנור:

וככה היא אחרי מילוי בקרם באמצע, ציפוי בבצק סוכר וחריצת הדוגמא עבור מעטפת העץ לגזע:

ואחרי צביעת הגזע:

ואז החלה מלאכת הרכבת הגמד, פטריות עלים וזלזלים.....

אז WHAT SAY YOU? למישהו יש עצה איך מקבלים את האומץ לחתוך את העוגה ולאכול אותה?
טוב תיכף יגיעו השובבים מבית הספר ובלי הרבה סנטימנטים כבר יתנפלו עליה, עם גמד בלי גמד מה שחשוב להם זה השוקולד והקרם....והרבה!