עוד סינר עוד קרושה והמלצה על עבודת יד מדהימה לחנוכה

תפרתי עוד סינר שהוזמן כמתנה ליומולדת של ילדה בת 5....נשבעת לכם שאפילו אני חזרתי להדרכה שלי ובעקבותיה גיליתי שבטעות כתבתי מידה לא הגיונית לרצועות הקשירה - אז זה תוקן! (אפילו תראו את המחיקה בתמונה בהדרכה....)

השתמשתי לכיס בבד מקסים עם דוגמת תפוחים, שהביאה לי אורית ובשילוב צבעים שבדרך כלל לא הייתי נוטה להשתמש בו - סגול - ורוד, אבל משהו בגוונים הספציפיים הללו הסתדר כל כך יפה.....אני מרוצה מהתוצאה, הרי היא בבקשה לשיפוטכם:

כמו כן, כבר המלצתי בעבר פה על חברה שהיא יוצרת מאד מוכשרת בפורצלן, נעמה זוסמן, לקראת חנוכה היא מוכרת כוסות פורצלן ניצוק ,בחנות מוזיאון תל-אביב, מעבר לשימוש ככלי מאכל ושתיה , תוכלנה לשמש כחנוכיה מאד מיוחדת. אתם מוזמנים לפנק את עצמכם וחבריכם ומשפחתכם:

ולסיום סיומת....שוב ג'ייג'יי בובתה היקרה של הנסיכה זוכה מין ההפקר, כשמשעמם לי מול הטלויזיה אני סורגת לה משהו בשביל להתאמן בקרושה, אז הפעם - שמלה וכובע תואמים....

איפה התחבאו עד עכשיו כל האנשים המוכשרים האלה?

עד לפני שנה וקצת כאשר יצרתי כל מיני דברים לעצמי וקצת לחברים לא הכרתי כל כך אנשים מוכשרים, מלבד משפחתי המדהימה שלכל אחד יש בה כשרון כזה או אחר, בישול, אפייה, תפירה,עיצוב, ציור, נגינה ובניית כלי נגינה והצחקה....לעיתים יש כאלה שיש לה יותר מאחד!

אבל עתה, מאז שאני התמכרתי, כן כן התמכרות קשה למחשב והעולם שהוא אוצר בתוכו, פורומים בכל נושא שבעולם, קומונות סגורות עם תנאי קבלה ו........בלוגים שהם מעין יומנים אישיים שחושפים טפח ומסתירים עולם מלא ומדהים שמאחוריו: פנים, שמות, סיפור חיים ובעיקר - המון המון יצירות. אני חושבת שרק בימים האחרונים ממש הבנתי מה זה לחיות בתוך בועה וירטואלית גלובלית, איך זה לשבת בלונדון ולקרוא בעברית, מזוויות מבט שונות על סופשבוע סקראפ אצל נתנאלה או על הגרלת המטבחים של PETIT.

אז אני מזמינה אתכם, כל אחד ואחת, לגלות את התחביב שלו, תחום הענין או העיסוק ולאט לאט תראו שבתוך המחשב גלומות אינסוף אפשרויות.....ולהכיר המון אנשים מקסימים ומוכשרים שכל פעם פשוט נעתקות המילים למראה היצירות המופלאות שלהם.

ולסיום, הפוסט הזה היה בעצם סוג של תירוץ כדי לפרגן באמת ובתמים ולהמליץ, אבל גם כדי להיכנס להגרלת מטבח משחק ברמה מאד מאד גבוהה של בחורה מוכשרת בשם עופרה, עופרה בעלת סטודיו PETIT למטבחי משחקים ופינות נוספות לילדים, מייצרת ומוכרת מסטודיו בכפר הס, לרגל מכירת מטבח ה-100 היא עושה הנחה של 100 ש"ח על כל מטבח עד סוף חודש דצמבר אז בהחלט שווה לבדוק את הענין למי שמעוניין, לי נראה שהביקור בסטודיו שלה שווה חויה בפני עצמו. מצ"ב הפנייה לצילומים מהסטודיו בבלוג המצויין שלה ושל גיסתה, הגר- בבלוג גם הרבה רעיונות להשראה ויצירה.

סבתא סורגת או בעצם דודה.....

טוב אז למי שחשב שלרגע "סטיתי" ממסלול התפירה והסריגה והיצירה לכיוון של אפייה (שזו יצירה מדהימה בפני עצמה במיוחד אם יש ילדים שמורחים כמו פיקאסו את כל המרכיבים של העוגיות בכל מקום בבית....ממש מוזיאון נהיה פה) אז זהו שלא!

בזמן שאתם הייתם עסוקים לכם במטבח עם מתכוני העוגיות שפירסמתי בבלוג (תודו שכבר ניסיתם הכל, סקונס, שוקולד, עוגיות שקדים....), אני לעומת זאת סרגתי ריבועי קרושה (באנדרגראונד בדרך לעבודה וחזרה), תפרתי אותם לבד כותנה משגע (שקיבלתי מתנה מאורית המקסימה) , רקמתי וחיברתי הכל (עם המוווןןןןןןןןןןןןןןןן בעיות טכניות שהוסתרו בקושי בדרכים אומנתיות) לפליז....כל זה יצר שמיכה שתהיה המתנה המיוחדת והאישית לאחיינית חדשה שנולדה בישראל - ועוד לא ראינו אותה. ירדן היא התינוקת החדשה של אח של בן זוגי היקר.

חשבתי הרבה מה אני רוצה להביא לה והחלטתי שאני רוצה להשקיע בשמיכה מיוחדת שתהיה שלה גם כשתהיה גדולה והיא תדע שמישהי (דודה שלה, כאילו דא!) השקיעה הרבה מאד זמן, מחשבה ומאמץ בטכניקות יצירה שונות במתנה שלה....

אז אחרי ההקדמה המפוצצת, מוכנים לBOOK של השמיכה?

VOILA.....טדדדדם.....(כמובן שבמציאות היא נראית יותר יפה גם בשילובי הצבעים שלא מצטלמים לי טוב.....)

ואגב, יפעת גיסתי מפלורידה גם היא תפרה לאחיינים חדשים שלה שמיכות טלאים.....אני מחכה לתמונות כדי להשויץ עבורה! (רמז עבה או דק?)

ו....אי אפשר בלי חברה קטנה לשמיכה.....שהתחילה בכלל ברישומים האלה, שרבוטים במחברת הרעיונות.....

ואחת נתפרה כאתגר החנוכה שפירסמתי כאן וזאת השניה בבדים וצבעים תואמים לשמיכה

איך יודעים שהגיע החורף?

כשמסתכלים סביב ובכל מקום רואים עוגיות Ginger man...מי לא מכיר את הדמות הסימבולית המתוקה הזאת שהתפרסמה במיוחד בעקבות סדרת סרטי Shrek?! אז קבלו בבקשה את הדמות המפורסמת בביקור בכורה אצלנו בבית, זהו זה, גם אנחנו נפלנו בקסמה של הדמות, עץ כריסטמס לא יהיה לנו אבל עוגיות בצורת הדמות יש ויש!!!
ובכלל כל הסיפור היה תירוץ לקשט את הדמות ואחר כך...לאכול לו רגל ועוד רגל....ויד ועוד יד, ואת הראש ואת הכפתורים (את העיניים אף אחד לא אוכל הילדים שלי נרתעים משום מה מסוכריות הכסף הקטנות.....)
הענין הוא שאנחנו די לא סובלים את הטעם המודגש עד כדי מרירות של הג'ינג'ר שבעוגיות, על כן הוחלף המתכון בביתנו בעוגיות שקדים פשוטות וטעימות להפליא! להלן המתכון (שמתם לב שבזמן האחרון אני בענין מתכוני אפייה? עוד אחד מסממני החורף בבית עם הילדים....)

מתוך ספרה של חנה שאולוב - עוגיות ביתיות:

125 גרם חמאה רכה

0.5 כוס סוכר

1 ביצה

50 גרם שקדים טחונים

1.5 כוס קמח תופח

תמצית שקדים להדגשת הטעם (תוספת שלי - זהר)

מערבבים היטב לפי סדר הופעת המרכיבים ברשימה מעלה. מחממים מראש תנור ל- 180 מעלות, אופים עד להזהבה. להיזהר כי יש לעוגיות הנ"ל סכנת הישברות והתפוררות בשל תכולת השקדים והחמאה. במידה ורוצים לקרוץ צורה כמו הג'ינג'ר מן יש לקרר כשעה את הבצק קודם לכן כדי שיהיה נוח לעבוד איתו.

בתיאבון!

ולסיום, מי שגר בלונדון או מתכוון לבקר בה בתקופה הקרובה - מומלץ לקרוא את הרשומה שכתבתי בבלוג השני שלי: "משפחה מטיילת" - על ירידי חורף ומשטחי החלקה על הקרח בלונדון.

מה זה חום קטן וקשור לילדים?

זה ממש לא מה שאתם חושבים...(על מה באמת חשבתם????) אלו הן עוגיות שוקולד פשוט סופניות שגיליתי דרך הבלוג המקסים שכבר פירגנתי לו לא פעם של הילה קריב המתגוררת בארה"ב - ביסים.

המתכון כפי שמופיע בבלוג שלה:

עוגיות שוקולד נימוחות לסנדויץ' גלידה או סתם כך…

כמות של 16 עוגיות (לי יוצאות כ- 12 מהכמות הזאת - זהר)
כמות העיסה נראת קטנה באופן מפתיע אך יתקבלו ממנה 8 סנדוויצ'ים בגודל אידאלי של 4-5 ס"מ רוחב. אם חפצה נפשכם בעוגיות ענק או בכמות גדולה יותר, הרגישו חופשי להכפיל כמויות.
150 גר. שוקולד מריר (60%)- קצוץ
15 גר. חמאה (קצת יותר מכף)
1 ביצה
1/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
2 כפות קמח תופח
קורט של מלח
מחממים תנור ל- 190 מעלות צלסיוס. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
מקציפים את הביצה, והסוכר במיקסר כ- 10 דקות . מוסיפים את תמצית הוניל.
בינתיים, מוציאים כ- 1/5 מכמות השוקולד הקצוץ לקערית וממיסים את שאר השוקולד הקצוץ עם החמאה. אני ממיסה במיקרו אך אפשר גם מעל לסיר עם מים רותחים.
מנפים את הקמח והמלח. כן, כמות מזערים אבל הניפוי יעזור באיחוד מהיר.
בעזרת מרית מקפלים את תערובת השוקולד והביצים יחד. מוסיפים את הקמח ומערבבים רק עד לבלילה אחידה. מוסיפים את השוקולד הקצוץ (אפשר לוותר על ההפרדה הזאת אבל בהחלט משפר-זהר). אם הבלילה דלילה מאד, יש להמתין כמה דקות והיא תהפך למוצקה במהירות, (לא להתפתות להוסיף קמח- זהר).
בעזרת שתי כפיות או כף גלידה קטנה, יוצרים כ- 16 גושים קטנים ומניחים על התבנית במרווחים. העוגיות מתפשטות רק במעט, כך שאין צורך ברווחים עצומים.
אופים בתנור המחומם כ- 8 דקות.

אני מאד אוהבת באנגליה את העובדה שכל עונה מקבלת את הצבעים האופייניים לה גם ב-CRAFTS, למשל הניירות שיימכרו, הבדים, הכפתורים ו...קישוטי העוגות, זה מדליק איך התצוגות של החנויות והסופרמרקט מתחפשות כל פעם לעונה אחרת, זה ממש סביב נושא. אז כמובן בפתחו של הכריסטמס ומוטיבים של חורף (למרות שגם פה החורף לא ממש אמיתי השנה), תראו אלו קישוטים מדליקים עשינו לעוגיות המעולות הללו (רק לאלה שנשארו לקישוט לפני שנחטפו מהתבנית בעודן לוהטות שזה לא מומלץ כי הן טעימות באמת רק אחרי התקררות מלאה). מומלץ בחום!

הדרכה מצולמת - סינר לילד

הבטחתי מזמן עוד כשכתבתי את הרשומה על הסינר מתנה לאלה -להעלות הדרכה מצולמת של הפרוייקט הכל כך מגניב הזה. אני חושבת שסינר אישי ויפה לילד זאת ממש מתנה מעולה וגם בלי יומולדת או סיבה מיוחדת זה כיף שלכל ילד בבית יש את הסינר המיוחד שלו. חברתי נירית הזמינה ממני סינר לבן שלה יותם (ככה זה כשלא נותנים לי דד ליין אני נמרחת עם פרוייקטים.....) אבל סופהשבוע הזה היה במגמת חיסול רשימות משולחן העבודה שלי והתיישבתי לתפור ליותם באהבה סינר מיוחד, ההוראות היו: משהו לבן(BOY NOT WHITE), בלי לבבות ושטויות.....אני גם חשבתי שכדאי שזה יהיה משהו שילווה אותו לאורך זמן לכן עשיתי קצת יותר גדול ובצבעים מאד גבריים.....שיתאימו גם כמתבגר (הוא כבר אוטוטו אחד כזה....)אז יאללה מספיק לקשקש....להדרכה:

1. בוחרים את הבדים שרוצים, אני אוהבת להשתמש בבד עבה יחסית לצד החיצוני (אני לא מתה על ויניל למרות שזה נוח, לדעתי זה לא מספיק גמיש לילדים), בד דק לבטנה, בד לכיס (לא חובה כיס) - אני השתמשתי בחתיכה מג'ינס שסיים את חייו כמכנסיים. שילוב של חום, כחול....מאד מתאים לילד בעיני
2. גוזרים את הבדים לשני מלבנים. גובה 65 ס"מ, רוחב 45 ס"מ, מידות אלה מתאימות לסינר לילד בגילאים 9-11 לגילאים קטנים יותר יש להקטין ב-5-10 ס"מ ולגדולים יותר להגדיל בהתאם
3. גוזרים את מפתח הידיים בצורת קשת אלכסונית בגובה של 20 ס"מ4. מכינים כיס (אם רוצים) וארבע רצועות קשירה מסרט נעים, אורך כל רצועה 50 ס"מ, מניסיון כדאי את רצועות הצוואר לעשות גם כשתי רצועות נפרדות וכך הסינר יהיה ממש מתכוונן לגדלים שונים, אם סוגרים את רצועת הצוואר בלולאה מראש בתפירה, זה עומד לא יפה - אם זאת לא בדיוק המידה (שיטות קשירה אחרות כמו סקוץ- וולקרו אינן נעימות לילדים ולא תמיד מספיק חזקות)

מצ"ב הדגמה של התוצאה הסופית של קשירת הצוואר שאני ממליצה:

5. לפני חיבור שני חלקי הסינר, מחברים בתפירה את כל שאר הפריטים הנוספים, כיס, אפליקציות (אני שמתי תווית מוחתמת של הלוגו שלי בצד הפנימי ועל הכיס החתמתי את המשפט: "Yotam Rules The Kitchen " בתקוה שהוא יאהב את זה ויחשוב שזה COOL) והרצועות למקום שלהן. יש לקחת בחשבון את מרחב התפר ולא לשים את הרצועות צמודות מידי לפינות.....

6. תופרים ימין לימין תוך כדי הקפדה שהרצועות לא מסתבכות עם התפרים (שמים אותם בתוך הכיס....בשביל זה חשוב כיס!), בחיבור הרצועות עוברים כמה פעמים כדי לתת חיזוקים, משאירים פתח להפיכת הסינר, הופכים, מוציאים היטב את הפינות והסרטים, מגהצים, תופרים את כל גבולות הסינר תפר חיצוני. זהו מוכן!!! (תודה לדוגמן הבית - הפעם....יונתן)

גימור ג'ינס גם לרצועות (דקורציה, לא חובה)מקדימה.....ומאחורה....

בהצלחה!
ולסיום - תודה ליעל (קיפודים) שבזכותה הבנתי שאפשר עם הצייר הפשוט לשרטט על תמונה מה שרוצים וזה עוזר בהדרכות!
ולסיום נוסף - אני יכולה לעדכן שנרשמה הצלחה, אמא של יותם מאד אהבה, יותם אהב בדרכו הגברית....

NABE=POT=קדירה....

מיומולדת ליומולדת....סגרתי מעגל.

חבריי היקרים פה בלונדון קנו לי כבר לפני למעלה מחצי שנה מתנה מקסימה - קדירת חרס מיוחדת לבישול תבשיל יפני בתוך מרק על שולחן ההגשה עצמו, זה מרק מאד טרי מלא בירקות וכל טוב אשר מתבשל בגזייה קטנה על שולחן האוכל עצמו, הסוד הוא בציר המרק ובמרכיבים....מי שמכיר אותי יודע שאני מתה על דברים יפנים, אוכל, בגדים, בדים, ציורים, ZAKKA (חס ושלום זה לא זק"א אצלנו....אולי פעם אסביר מה זה....) ובעיקר מתה על פיצ'יפקעס יפניים.

אז המתנה הזאת הייתה בהחלט עבורי!

אבל מה? לא השתמשתי בה, תירוצים של קיץ, חופשות, מעבר בית....וגם מגישוש ראשוני זה היה נראה לי מסובך.....

אז זהו - שלא!

יום ההולדת של איתמרי היקר בן ה- 9 היה תירוץ מצויין לא לאכול עוד פעם קציצות ואורז או פסטה בולונז (ממש מסכנים אצלי בבית...) אלא לעשות משהו באמת באמת מיוחד!

אז שינסתי מותניים, התחלתי מהלינק שמיקי שלח לי ו.....חקרתי את נבכי ה- NABE, אז מסתבר שזה אחד המאכלים הכי נפוצים ביפן, כמעט כל ערב המשפחה מתכנסת סביב הקדירה הזאת, זה מהיר, פשוט קל וממש ממש טעים!!!! אנחנו במערב מכירים בדרך כלל רק סושי ואולי איזה נודלס (אודון =יפני) ואולי אולי מי שממש מתקדם באוכל יפני יודע מה זה גיוזה! (גם אכלנו בארוחת הערב הזאת)

לשמחתי יש לנו מספר מקומות לממכר אוכל אסיאתי ליד הבית, אז ליקטתי במשך הצהרים כל מיני דברים מיוחדים כמו פטריות: ENOKI אחחחחחחחחח מעדן, לעומתו שורש הלוטוס איכזב אותנו בטעם....

בתמונה- מגוון פטריות מחכות להיכנס למרק וגם אורז מטוגן וגיוזות:בסה"כ אחרי טיפול קצר לסיר החרס (פעם ראשונה בלבד כדי לסתום בעמילן את הנקבוביות), מכינים מרק עוף פשוט ולתוכו זורקים מלא דברים, אני עשיתי מרק עוף עם חתיכות עוף....פעם הבאה נלך על הדגים שזה קצת מורכב יותר ודורש מרכיבים שונים, בתמונה- אני מוזגת בריכוז רב את המרק (שכולל גם מיני ירק כמו תרד ואצות ונבטים) (אמא = שימי לב לפלסטר עם החתך העמוק מהסכין.....זה ממש מפריע לי בקרושה!)ופה, מדברת עם מייקו ומסבירה לה על המרק....את בוקר היומולדת פתחנו עם כרטיס ברכה ענק בו כל אחד כתב לאיתמר משהו, אחר כך לבקשתו סיירנו במוזיאון הצבא ואחר כך בשוק החורף לקראת כריסטמס שנפתח בהייד פארק! יום כייפי לילד כייפי! ניבה - תודה רבה על עוגת היומולדת המושקעת!

רשומה בריטית - ארוחת בוקר אנגלית וגם מגזין תפירה אנגלי

הבן שלי בן ה- 12, יונתן, התארח בעבר בבלוג זה כיוצר פרחים מתוקים מצמר ב- LOOM .....יונתן גם מבשל ואופה מדהים, אתמול הוא לא רק הפליא לעשות פטריות פורטבלו עם גבינת עיזים למנת פתיחה לארוחת הערב, הוא אפה סקונס טריים לארוחת הבוקר....אז למי שלא יודע, סקונס אלו מעין לחמניות טריות מתוקות ואווריריות, שלא פשוט להגיע למרקם הנכון שלהן למרות שזה כאילו מתכון נורא פשוט, האנגלים מתים עליהם, זה מאכל מאד מסורתי והם אוכלים עם חמאה, ריבה ובעיקר חמאה מוקצפת (CLOTTED BUTTER)....יאמי יאמי זה נורא טעים עם תה וחלב ביום חורפי וקר.....

אז למי שרוצה, הנה המתכון לסקונס של יונתן:

מצרכים לכ-6-7 סקונס:

שתי כפות סוכר לבן רגיל

120 מ"ל חלב

כוס ורבע קמח תופח מאליו

50 גרם חמאה מרוככת

אופן ההכנה:

לחמם תנור מראש לחום גבוה (220 מעלות צלסיוז)

שימו קמח, הוסיפו חמאה מרוככת חתוכה לקוביות

לושו את החמאה והקמח ביחד עד לקבלת תערובת פירורית - לדברי יונתן חשוב ללוש ביד, לא להשתמש במיקסר!

בחשו פנימה גם סוכר והוסיפו את החלב עד לקבלת תערובת אחידה

התערובת שתקבלו תהיה מעט דביקה (לא מאד)

רדדו את הבצק על משטח מקומח וקירצו צורות בכוס או חותכן עוגיות

הברישו במעט חלב

אפו עד להזהבה - כחמש עשרה עד עשרים דקות

אוכלים חמים!

ועכשיו לענין אחר אבל גם בריטי - מגזין תפירה SEW HIP!:

מידי פעם אני אוהבת לדפדף בדפים עם הוראות ותמונות ולא רק באתרי האינטרנט והבלוגים המטריפים של יוצרים ויוצרות מוכשרים. השבוע גיליתי מגזין שזהו הגיליון ה-11 שלו, מגזין בריטי בשם: SEW HIP.
מה שמדליק אצלם זה ריכוז ההדרכות השונות בנושאי תפירה, תמונות מעולות, גזרות מצורפות....עוד לא ניסיתי שום דבר אבל מתכננת לנסות בקרוב את המכנסיים המטריפים האלה:
מה שמדליק וזאת הסיבה שאני רוצה לעניין את הישראליות שביניכן, אפשר להרשם לגיליון כמנוי במחיר מוזל ולהוריד את הגיליון באופן אלקטרוני, זה מעט שונה מדפדוף אמיתי, אבל נותן פתרון לדמי משלוח מאד יקרים לישראל. אתר האינטרנט שלהם לא ממש משקף זאת אבל יש להם בלוג מדליק; והעיתון באמת באמת שווה.

Why do i make stuff?

השבוע נתקלתי ברשת (אח...איזה עולם רחב ומלא הפתעות) ביוצרת מוכשרת ביותר בעיקר בתחום הנייר, שמחזיקה מספר בלוגים, פירסמה ספר ומנהלת עסק עיצוב מהבית, מתגוררת ביוסטון ארה"ב. Patricia Zapata, לבלוג שלה קוראים:
A LITTLE HUT והוא מלא רעיונות לפרוייקטים עם נייר, בעיקר סביב מיחזור, ברמה גבוה, ויש בו מדור שנקרא: CRAFTY SYNERGY והיא מראיינת יוצרות אחרות - גם מדהים ומלא רעיונות והשראה. היא כתבה באחת הרשומות שלה מדוע היא יוצרת דברים....
קראתי. ומה להגיד? הזדהתי עם כל מילה....אפילו עם המשפט האחרון....אז הרשיתי לעצמי להעתיק אותה (שלחתי לה הודעה שעשיתי זאת וגם כמובן אני נותנת לה את מלוא הקרדיט), כי למה לשבור את הראש בלהסביר כל מיני דברים במילים כאשר מישהו אחר כבר עשה זאת במקומך....באותו זמן אפשר ליצור משהו....
אז בבקשה, רשימת הסיבות:

I make stuff because:
I have to. The digital world is awesome but I need more. I need the tangible.
It keeps my creativity, mind and deameanor balanced.
It gets ideas out of my head. I think I'd explode otherwise.
I like to see if my ideas will really work.
I love the process (almost more than the results).
Problem solving is awesome and/or frustrating but still very interesting.
It gets me away from the computer.
Surprises are always around the corner. I start with one thing and I may end up with something else.
I like the mental challenge of coming up with ways that test the limitations of a medium or material.
When I do it with family or friends, I always have a memorable time.
Regardless of what I make (good or bad), I always learn something new.
I relish improving store bought items.
It gives me an excuse for a quick break from 'regular' work.
I like sharing what I've come up with.
I can't help it. It's in my genes. I blame my Dad.

The Big Knit

תראו איזה מגניב להכנס יום אחד לסופר מרקט השכונתי שלך ולהתקל במדף מלא בקבוקי שתיה (של חברה מצויינת שעושה משקאות פירות סמיכים מדהימים ובריאים, מאחורי החברה יש סיפור יזמי מטריף של שני צעירים מוכשרים וזאת חברה שמעולה לעבוד בה!!!!)

הפרוייקט המדהים מדהים (במיוחד לכל אוהבי הסריגה)....נקרא: THE BIG KNIT

מה שזה אומר - קבוצות או יחידים סורגים כובעים קטנים, תורמים אותם לחברת המשקאות ששמה אותם על בקבוקי השתיה שלהם ומוכרת בסופרמרקט, על כל מכירה של בקבוק עם כובע נתרמים 35P לארגון צדקה שעוזר לזקנים להזדקן בכבוד.....

ויש להם גם מלא תמונות בפליקר, למשל תראו את הברבורים האלה.....
תרומה לקהילה שמשלבת יצירה, מקסים נכון? כמובן שקניתי ולבובות של יערה יש כובעים קטנים.....