יום שני, 15 באוגוסט 2011

אמאל'ה.....זאת לא חופשה הפעם זה אמיתי......

שבועיים ויומיים אנחנו כאן.
חום אוגוסט (יש שמנחמים ואומרים ששנה שעברה היה גרוע יותר)
מחאות חברתיות (וואו כאלה אפילו זקני צפת לא זוכרים)
התמודדויות חדשות ולא פשוטות. מי היה מאמין שבארצי שלי בה שחיתי פעם כמו דג במים ארגיש יום אחד זרה, מרגישה לעיתים עילגת וחלודה.....במיוחד כשאני נתקלת בפקידות מטומטמות ב......משרד הפנים, מכס ואיפה לא????
כן ידעתי שיהיה קשה עם ימי הראשון בהם אי אפשר להמשיך ולישון כשהציפורים מצייצות בחוץ.....
ידעתי שבכבישים כולם מתנהגים כמו חיות (ורוצחים שני רוכבי אופניים סתם ככה כי נרדמו אחרי בילוי.....)
ואני בטוחה שבלב לפחות אחד מכם חושב - "מה באנגליה זה לא קרה או קורה?"
ברור שבאנגליה כלום לא מושלם, אבל לא חשבתי שארגיש זרה במדינה שלי!
אני בטוחה שעוד יומיים זה יעבור (או שלא????)
אז הספקנו לקנות ספרים ללימודים (טוב נו אם אתם ממש מושכים אותי בלשון ומתעקשים אני אספר שבאנגליה חוק חינוך חינם כולל ספרים מחברות וציוד כתיבה חינם מהמדינה!!!!!)
הספקנו כמה פעמים כבר ללכת לים!!!! (אין כמו שקיעה מדהימה בחוף הצוק בחברת אנשים מקסימים, זה אין באנגליה אם אתם שוב שואלים, אנשים מקסימים יש, אבל שקיעה בחוף הצוק אין.....)
הספקנו ביקורים אצל מרבית הרופאים (טוב נו מה לעשות שאנגליה דפוקה ברפואה שלה והזנחנו מספר נושאים ארבע שנים?!?!?)
הספקנו להדפיס חולצות טי שירט עם סמלי בית הספר ולוודא שהריצוף לדירה החדשה הותקן כראוי......טוב הספקנו המון!!!! אבל עדיין יש עוד דרך ארוכה לפנינו והרבה מאד חזיתות להתמודדות.
אין אחד שלא מדבר על המחאה החברתית ואני.....שתמיד כל כך נלהבת והכי הכי לוחמנית ותמיד חשבתי שאלך להשפיע ובאנגליה תמיד הייתי ישראלית גאה מתוך מקום שברור שיום יבוא ואחזור לגדל את הילדים שלי פה.....פתאום מרגישה כל כך מרוחקת, זרה......כאילו זאת בכלל לא המחאה שלי.
עוד לא המחאה שלי. אולי מחר בבוקר היא כבר תהיה ממש המחאה שלי.
אני בטוחה שמחרתיים בבוקר היא תהיה ממש ממש המחאה שלי.
טוב נו, אחרי החגים......

ובמעבר חד, דקה לפני שארזתי את חדר היצירה הספקתי לשלוח מאנגליה (סניף הדואר בגולדרס גרין בטוח ירגיש בחסרוני בקרוב מאד) החלפה בנושא "חופשה".
הגרלתי את יעל, אותה אני בכלל לא מכירה אבל יצירותיה המקסימות בבלוג שלה מדברות בעד עצמן.
כמובן שהתלבטתי אם בכלל אני מסוגלת להתחייב ולהשתתף, בידיעה שאני באחת התקופות הכי מורכבות בחיי (אריזת בית ומשפחה, פרידה מעבר בין מדינות ועוד עיניינים אחרים.....)
טוב מלבד הכרטיס המתבקש המצולם ליד מגדלור שהבאנו מהולנד וכרגע שט בים בתקווה שהיום עגן בנמל אשדוד......

הפריט הראשון שבו הושקעה עבודה ומחשבה רבה הוא נרתיק תפור מבד שעוונית מודפס עם מפת העולם (תודה ללימור חברתי שחלקה איתי את הבד שקנתה עבור מפת שולחן אוכל בהולנד.....), בתוך הנרתיק משחק לדרך כאשר ישעמם.....המשחק הוא לא אחר מאשר "איקס בריבוע" או "טיק טאק טוק" כפי שנקרא באנגלית, יצרתי חותמת על בלוק אקרילי קטן אשר יוצרת תשעה ריבועים, שתי חותמות בצורת דג וחמסה למזל, צירפתי מחברת חלקה עם דוגמא לאיך משחקים וכרית דיו צבעונית!!!! כל זה נארז עם סרט הולנדי אהוב עלי.....



הפריט השני בהחלפה היתה מסגרת לתמונה, הרי אין מצב שיוצאים לחופשה משפחתית ולא חוזרים בלי תמונה......
אז המסגרת כללה כיתובים שאהבתי מאד.....המסגרת צבועה בקלילות באקריל לבן (פחות רואים לצערי את האפקט של זה בצילום.....)



והפריט השלישי הוא פריט ה"הומור" נועד לקישוט כללי בעיקר בחדר היצירה של יעל, כי הרי אף אחד מאיתנו לא באמת רוצה לפזר רמזים לגנבים פוטנציאליים.....


אני קיבלתי החלפה מקסימה ממאיה שחיכתה לי בסבלנות בבית הוריי וריככה את הנחיתה לסאונה הקרויה ארץ הקודש! תודה מאיה!

יום רביעי, 13 ביולי 2011

יצאתי לארוז תיכף אשוב......

כך נראים הימים כעת.....זהו חדר העבודה ומכונת התפירה.....

בקרוב הכל ישוט בים לישראל!
מקוה לשוב ולעדכן כאן בקרוב אך מראש עמכם הסליחה אם שוב זה יקח קצת זמן.....
להתראות מין העבר השני של האוקיינוס.
זהר

יום שני, 11 ביולי 2011

מעשה בשמיכת טלאים וחברות אמיצה


החיבורים שיש לנו בחיים הם אלה שעושים אותם כה מעניינים ומיוחדים.
אם רק תסתכלו סביבכם תגלו שמרבית האנשים המיוחדים שהכרתם בחייכם פשוט נכנסו לשם יום אחד במקרה באיזה חיבור מעניין של שידוך בין חברה לחברה או סתם על שפת הים או הבריכה.....
אני הכרתי פעם ככה אישה ששינתה את חיי - על שפת הבריכה כשהילדים היו בחוג שחייה.
אחת אחרת בהמתנה לרכב שכור בשדה התעופה בן גוריון.
עוד אחת שידכה היועצת של בית ספר.
עוד אחת כי בעלה ביקש שאעזור ואתן מידע על לונדון.
ועוד אחת, כי זאת של שדה התעופה שידכה ביננו!!!  (תודה לך, למרות שאינך קוראת פה)
רותי רצתה ללמוד תפירה.
היא רצתה לתפור לליה בגדים.
פתרנו שתי שמלות ומכנסיים.
כבר מזמן זה הפך להיות "רומן" של מעבר למורה ותלמידה ובהשפעת שמיכת טלאים שעשתה אחרת (שמישהי שלישית כמובן שידכה), אצלי בערבי התפירה התחלנו שתינו לתפור שמיכה....רק מה שלא ידענו שתינו שזה יהפוך לפרוייקט הפרידה שלנו, במקרה או שלא במקרה התפירה נמשכה על פני שנה....
וכמה לא מקרי שאת סיומה עשינו אתמול באישון ליל יום לפני שאני אורזת את חדר היצירה שלי.
אני ורותי לא נפרדות אבל דרכינו כן.
לרותי ולי יש חיבורים עמוקים מין העבר, מי שרוצה לקרוא סיפור מצמרר מוזמן להעיף מבט ברשומה שפירסמתי בחודש אוקטובר האחרון בשם "איריס".
אז רותי האהובה, תודה על האמון, היה לי כיף שקראת לי ה"מורה" אתגעגע לשיחות הלילה על גבי דקירות מחטים והשחלות חוטים ושיחות על פרפקציוניזם בתפירה בפרט ובחיים בכלל.
אין ספק שחלק ממני ימשיך ללות אותך ואת משפחתך היפה באמצעות שמיכה הזאת.
להתראות בארצנו השנויה במחלוקת, או פה - שאתה יכול להיות מי שאתה רוצה בלי להצטדק!