יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

התערוכה הכי שיקית בעולם

מה יכול להיות יותר טוב מיום בילוי בעיר הכי רומנטית בעולם ותערוכת היצירה הכי שיקית בעולם?
אה! התשובה ברורה- יומיים כאלה!
לצערי בשל אילוצים שונים ומשונים הזמן היחיד שהיה נתון בידי היה יום אחד! (ועוד עם ילדה חולה.....)
אז עשינו מבצע שהחל עם קפה בכוס TO GO באור של לפנות בוקר בכפור הלונדוני והסתיים בדהירה מטורפת חזרה בערפל וחושך על האוטוסטרדה מפריז צפונה, כדי להספיק לעבור חזרה את התעלה ברכבת בשתים עשרה בלילה, פעם ראשונה בחיים שלי הרגשתי מה שהרגישה ליכלוכית בנשף, כיצד השעון מתקתק והיא במירוץ נגד השעון.....
והשעות שבין לבין היו קסומות, כמו שרק פריז יכולה להיות.....
המוטיבציה המרכזית לנסיעה המטורפת הזאת היתה תערוכת היצירה של המגזין הנחשב - MARIE CLAIRE
למגזין יש תת-מגזין (MARIE CLAIRE IDEES ), היוצא פעם בחודשיים ומהווה מקור השראה עצום לאוהבי העיצוב היצירה הקראפט וה-DIY....אין דברים כאלה, כל הפקה מושקעת בטירוף עם שיק צרפתי כמו שרק הצרפתים יודעים!!!!
אז מה היה לנו בתערוכה? סיכום רשמיי הסובייקטיביים לחלוטין:
את האמת? קצת אכזבה בציפייה לחידושים, חידושים לא ראיתי בכלל.....בואו נאמר שהתערוכה היתה מקסימה ומדהימה אבל בזכות העיצוביות והשיקיות שלה, לא בזכות איזו בשורה בעולם היצירה.
הרבה מהמוטיבים הסתובבו סביב כריסטמסט שזה העונה וזה מובן וברור אבל פחות מדבר אלינו, הרבה שימוש בדפי תוים ישנים.....


הרבה מהמוטיבים הסתובבו סביב עליסה בארץ הפלאות שזה ממש איכזב אותי, כאילו טחון כבר, די, פאסה....מה נסגר?


הרבה השפעות מעולם הקראפט היפני מבחינת המוטיבים הצבעים, ואני לא מתכוונת לקימונו ולציורי משי של עגורים אלא מי שמכיר את סגנון ה- COTTON TIME, הרבה פשתן, צבעים מונוכרומטיים והמון המון רקמת צלבים.
אזור הסקראפ היה נחמד אבל ללא חידושים בכלל.
אזור התפירה לא מלהיב רק הבדים היפנים היו מדהימים כרגיל.
הסרטים היו משגעים ביופיים (מיפן.....)
קצת תכשיטים קצת סריגה ו....הרבה הרבה רקמה!!! זה חזר ושולט בגדול. זה היה בהחלט מרשים ויפה.

הכל היה מאד יקר לקניה, זה מקום להסתובב לתפוס רעיונות ולקנות אחר כך באינטרנט, היה מאד צפוף וחם ומחניק (כשבחוץ 5 מעלות.....), גם טיפ לבאים לתערוכות - לבוא עם אוכל מהבית, סנדויץ' עולה יותר יקר מבכל מקום עד פי שתיים, אבל אי אפשר היה לעמוד בפיתוי של דוכן העוגות הצרפתיות!

היה גם הרבה עבודה בעץ, והרבה דקופאז', הצרפתים לא זנחו את הטכניקה הזאת שהיא מקור גאווה להם!!!!
היה יפה, היה יקר, לא היה חדשני אבל היה מקור גדול להשראה.
מה שבטוח זה שהגראני שיק = אופנת הבוידעם של הסבתא עדיין שולטת ובגדול......


ולסיום, תודה לבעלי היקר שנהג 1,000 ק"מ הלוך וחזור והסתובב חצי יום בתערוכה של "בנות" (הסתכלו עליו שם כמו משוגע!) ולמי שהמציא את הנורופן שאיפשר לקטנה שלי להיות מאד נסבלת ובסוף בגלל שהתנהגה יפה זכתה לסיבוב בסתובביתה (קרוסלה במילים שלה.....) בהוטל דה ויל.....

*סליחה על איכות התמונות בפוסט הזה צולמו במצלמה של האייפון, יש גבול כמה בנאדם (=בעל) יכול לסחוב עליו ביום אחד אז המצלמה נשארה בבית, דבר שעליו הצטערתי מאד!

יום רביעי, 10 בנובמבר 2010

הנחתכה או לא?

תודה ענקית לכל המגיבות והמגיבים על הפוסט האחרון של העוגה!!! האם היא נחתכה?
נטרפה.......
על שלל גמדיה פטריותיה וכדומה......

למי שהגיע רק לפוסט הזה במקרה ולא מבין למה אני מעלה תמונה של עוגה מוחרבת ע"י עדר זוללי שוקולד קטנים מוזמן לדפדף רשומה אחת אחורה ולהבין.......
שיתוף נוסף להיום.....
ככה נראית הגינה שלנו אחה"צ עם מיליוני עלים של שלכת, אחרי ששאלתי אתמול על העוגה אשאל אתכם, קוראיי היקרים, שאלה נוספת היום - האם יש טעם לאסוף את העלים הללו? או שמא לתת להם להירקב עם בוא השלג לתוך האדמה....רק שימו לב טוב טוב לתשובה שלכם, מי שיענה בחיוב, דהיינו, כן יש לאסוף את העלים, מוזמן לבוא ולבצע בעצמו את המשימה הסזיפית......התה והעוגיות על חשבוני.

ועכשיו לסיום,
משרד התקשורת והדואר עומדים לצאת בגזרה חדשה בנושא קבלת חבילות מחו"ל כל חבילה ולא משנה מה ערכה תחוייב בעמלת שחרור של כ- 38 ש"ח. הדבר אומר שאני לא אוכל לשלוח יותר חבילות באותה קלות שעשיתי קודם לכן ואתקשה מאד להשתתף בהחלפות יצירתיות וסתם לפנק אנשים......
מי שרוצה לקרוא הכל על הגזרה וגם לעזור ולחתום ולפעול נגדה מוזמן להכנס לפוסט המפורט של הילה, אנא ניקטו פעולה כלשהיא. אני חתמתי על העצומה, פירסמתי בפייסבוק שלי ומתכוונת לכתוב אימליים לחברי כנסת רלוונטיים.

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

מאחורי ההר אחת שתיים שלוש.....

ישבו שלושה גמדים אחת שתיים שלוש......
היום היה שיעור הסיום בקורס הבסיסי לעיצוב עוגות בבצק סוכר שהעבירה לנו טלי המופלאה.
כל אחת נתבקשה להכין עוגה מראש בבית ולבחור עוגה מספר אותה תרצה לעצב.
בדקה הראשונה כשראיתי את העוגה הזאת.....
בספר:
No-Time Party Cakes by: Carol Deacon


ידעתי שזאת העוגה שלי....
בלי סיבה, בלי מטרה פשוט הרגשתי צורך עז להכין אותה.
כמובן שטלי מאד מאד סייעה בטיפים הנחיות עצות והסבר השלבים הנכונים, אבל את הרוב עשיתי לבד, וזאת העוגה שלי....
היכונו ל..... מלא מלא תמונות......
ככה יצאה העוגה מהתנור:
וככה היא אחרי מילוי בקרם באמצע, ציפוי בבצק סוכר וחריצת הדוגמא עבור מעטפת העץ לגזע:

ואחרי צביעת הגזע:

ואז החלה מלאכת הרכבת הגמד, פטריות עלים וזלזלים.....




אז WHAT SAY YOU? למישהו יש עצה איך מקבלים את האומץ לחתוך את העוגה ולאכול אותה?
טוב תיכף יגיעו השובבים מבית הספר ובלי הרבה סנטימנטים כבר יתנפלו עליה, עם גמד בלי גמד מה שחשוב להם זה השוקולד והקרם....והרבה!